אמא מרוצה מאוד במעונה החדש

yekantalisa

New member
אמא מרוצה מאוד במעונה החדש

אמי עברה בשלישי שעבר למקום שעליו ביקשתי המלצות. לשמחתנו, היא מרוצה. מאוד. כנראה שחשה צורך עז בחברה. זה המקום היחיד בארץ שמתמחה במחלה; ולמעשה מהווה מעין 'מועדון יום עם לינה'. פעילויות במשך רוב שעות היום, מבוקר ועד ערב, כאשר הדיירים אינם מורשים לחרופ בצהריים. יתרון אדיר|~!!! שכן הם עולים על יצועים בערב עייפים ונרדמים ללא קושי. מה עוד? המיון מתבצע לפי יכולת מוטורית ולאו דווקא בהתאם להתקדמות המחלה. אמא באגף נפלא, שטחים ציבוריים גדולים מאוד, ניתן לשבת בחוץ (כשבאים לבקר) והלוואי שיימשך כך.
מסתבר שמטפלת היא לא בררת המחדל היחידה. ממש לא.
 

yekantalisa

New member
מקווה מאוד

,בינתיים, רק לאחר מספר ימים במקום, היא שאלה "למה אסור לי לצאת", מבינה שאינה בביתה, אבלמרוצה. אני עדיין משוכנעת שכך או כך החולים הללו נמצאים בכלא. בבית היו בריחים על הדלת ובפועל היציאות החוצה היו מוגבלות מאוד. ואילו כאן השטח הציבורי ע-נ-ק, וכשבאים לבקרה ביום יפה אפשר לצאת החוצה, לרחבה נפלאה ורחבת ידיים.
 

Micmic33

New member
אשמח לשמוע עוד על המקום

שלום אימי בת שישים חולת דמנציה פרונטו טמפורלית. לאחרונה המצב התדרד ואבי כבר לא מסוגל לטפל בה בבית. היא עדיין עצמאית מבחינה מוטורית, הבעיה היא יותר הדיבור שנפגע ובזיכרון. תיאור המקום שאימך נמצאת בו עשה לי רושם שאולי יתאים לנו. זה במרכז? אפשר לדעת מה שמו? אם זה לא מתאים לענות בפורום אשמח אם תכתבי אלי למייל [email protected] המון המון תודה מיכל
 

yekantalisa

New member
היי מיכל, עניתי במסר- היום היה לי קשה

אמי ביקשה שניקח אותה הביתה. וגם בשבת. בסך הכול טוב לה. יש חצר ענקית ומלאת צמחי מרפא ושיחים, ישבנו בשמש, המקום גדול ולא משדר כלא, היא יוצרת קשר עם כמה מהאנשים שם, אינספור פעילויות. טוב לאין ערוך בהשוואה לבית. ועוד משהו: הם לא דוגלים בסימום. הרופא הסביר לי שמגיל מסוים ואילך - היא בת 84- תרופות ההרגעה פוגמות מאוד במוטוריקה וגורמות לרעד. ובכ"ז קשה. כל בחירה היא קשה. כנראה שאין בחירות 'טובות' במחלה הזו. כל כך אוהבת אותה. מאחלת לה לא לסבול. פשוט לא לסבול. ואולי לא להגיע לשלב המדורדר; הזומבי, הנורא כל כך. היא עדיין לא שם, לשמחתי. אגב, לסביבה ולמשפחה אין כוח להכיל את מצבי הרוח שלי. מאוד מאוד קשה. לי ולסובבים אותי..
 
למעלה