אמא שלי חייבת להבריא!

ריקי ח

New member
אמא שלי חייבת להבריא!

זה כמו לקוח מתוך סרט אכזרי הסצנה הכי קשה. אמא שלי חולת סרטן. אני אומרת את המשפט הזה ואני עמוק בתוך התהליך. רגע הגילוי היה הקשה ביותר אני ואחותי היינו בטיול אחרי צבא, במזרח.. אמא ביקשה שנחזור שהיא צריכה אותנו ולא ממש גילתה מה קרה רק אמרה שהיא לא מרגישה טוב כמובן שחזרנו בלי למצמם וגם עם הלם גדול. מאז עברו כבר 4 חודשיים מגילוי המחלה. מאז המילה היאבקות קיבלה משמעות אחרת לגמרי. אמא היקרה שלי אני פשוט לא מאמינה!!! כואב לי כל כך אני מתפללת שתצאי מהמחלה הארורה הזו. הרבה כוח צריך כל כך הרבה זה לא יאמן. והפחד כמעט ואוכל אותי הוא כבר חלק גדול ממני. אני כל כך רוצה שתבראי מלבדך לא נשאר כלום. השמחת חיים שלך חייבת להשאר בחיים וגם את.
 

saribon

New member
ריקי יקירה

זה אכן סרט אימה. סרט קשה לצפיה אם להשתמש במונחים בהם את השתמשת.

אי לא יודעת מה המצב בו אמך נמצאת. באיזה שלב, איזה סוג סרטן וכן הלאה, אבל מה שזה לא יהיה אין ספק שזו התמודדות קשה ומאתגרת. התמודדות שמצריכה הרבה אופטימיות וכוחות נפש.
אני מוצאת את הפחד כאויב הכי גדול שלנו. והשחרור מהפחד - בעיקר לגבי דברים שאין לי עליהם שליטה ,מאוד מסייע להתקדם בחיים.
במקרה הזה הפחד הוא טבעי, אבל את בעצמך אומרת - הוא אוכל אותך, הוא משתלט עליך. והוא חוסם את האופטימיות שלך, חוסם אותה גם מלהגיע אולי לאמא שלך. הייתי מציעה לך למצוא דרך טיפול שתעזור לך להשתחרר קצת מהפחד ולפרוק את המצוקות הגדולות שלך. אולי דמיון מודרך, אולי משהו אחר. יש אין ספור שיטות טפול להתמודדות עם חרדות ומתחים,אני לא מכירה אותך ,לא יודעת עד כמה זה מדבר אליך, אבל את יודעת - אפילו ריקוד שמשחרר מתחים, או כל פעילות אחרת שיכולה להרגיע אותך,במידה והאופציות הטיפוליות לא מתאימות לך מסיבות אלו או אחרות.
נסי להתמקד בחיובי - אמא שלך אמנם חולה - אבל היא כאן. את בעצמך אומרת שיש לה שמחת חיים - נסי לשמור על שמחת החיים. האחזי בה, מצאי את הנקודות החיוביות במצב הזה - את מבלה אולי יותר זמן עם אמא שלך, אתן זוכות לרגעים רבים יותר של קרבה. חשוב מאוד לנסות ולהכניס כמה שיותר רוגע לסיטואציה. אולי לצאת קצת עם אמא במידה והיא מסוגלת , לטיול נחמד, למוזיאון, לסרט, למשהו שמענין אותה, אם היא לא מסוגלת לצאת אז משהו בתוך הבית שיהיה לכן כיף יחד - כמו ערב סרטי בנות..אני סתם זורקת רעיונות .
תפילות הן דרך נהדרת למצוא מרגוע. את כותבת שאת מתפללת שאמא תחלים. תמשיכי להתפלל ,אבל לא מתוך פחד ,אלא מתוך אהבה לאמא. מתוך האהבה שיש ביניכן והידיעה הזו שלא משנה מה יהיה -אמא תמיד תהיה חלק ממך.

ואת יודעת -אנשים רבים מחלימים מסרטן. אנשים רבים גוברים באופטימיות שלהם על המחלה הקשה הזו. האמירה אמ שלי חייבת להבריא היא חזקה מאוד ויכולה לתת לך המון כח.
אם תרצי לשתף אותנו בסיטואציה עצמה, באיך אמא שלך בתוך כל זה ומה השלב בו אתן נמצאות - את מוזמנת.
ואם את רוצה רק לפרוק ולקבל כאן חיבוקים וירטואלים והרבה הרבה הבנה - זה גם מצוין.
בכל מקרה יקירה - שמרי על כוחותיך, שמרי על עצמך , ושמרי על האהבה הנפלאה שיש לך לאמך.
 

ריקי ח

New member
Saribon היקרה

א' תודה על המילים המחממות שלך זה בהחלט מחממם את הלב ועוזר. אני מוצאת את עצמי מתקשה ולפעמים לא יודעת איך לשחחר את הכאב העצום הזה. מסכימה איתך שהפחד הוא אויב. אבל הוא בא בטבעיות בלי לשאול כל כך. אמא שלי אובחנה כחולת סרטן השחלות היא עברה ניתוח להוצאת השחלות והרחם ובקרוב תשוב לעוד סדרת טיפולים כימותרפים. מה שנשאר זה לחבק את התקווה לאחוז אותה!
 

LayLadyLay

New member
ריקי,

אני חושבת שהגעת למקום הנכון.
אני שומעת בדבריך הרבה כאב, תסכול, חוסר היכרות עם המצב. ובעיקר- דאגה. אני שותפה לרגשות האלה וחוויתי תהליך דומה לפני שאבי נפטר.

הרבה כתבו לפני (וגם בשרשור של ליבליב1)- אני מציעה לך לקרוא, יש שם הרבה עצות טובות שכדאי לקרוא

את אומרת שאמא שלך היא אשה עם הרבה שמחת חיים. הכי חשוב לשמר את השמחה הזו במיוחד בתקופה הקשה שאתם עוברים.
זה הזמן לעשות דברים שאוהבים יחד- לטייל, לשחק, לראות טלוויזיה, ללכת לסרט בקולנוע, לאכול במסעדה אהובה, ללכת ביחד לספא, כל דבר שאת אוהבת לעשות עם אמא- תעשי ותעשי הרבה.
זה יתן לה כוח להלחם במחלה ולך כוח לתמוך בה!

תספרי לנו קצת יותר-
איזה סוג סרטן יש לאמך? האם היא מקבלת טיפולים?
כתבת שיש לך אחות- האם אתן גרות בבית?
מי עוזר לאמא שלך? ומי עוזר לך?

תמשיכי לשתף אותנו ואנחנו נעזור לך למצוא את הכוחות

רפואה שלמה לאמא שלך!
 

ריקי ח

New member
Ladylay המקסימה!

זו פעם ראשונה שאני משתפת בצורה כזו והאמתי שזה נורא עוזר. אני מצטערת לשמוע על אבא שלך. לצערי גם אבא שלי נפטר שהייתי יותר קטנה. אז הפחד הוא עצום הרבה יותר. אמא אובחנה בסרטן השחלות היא אחרי ניתוח וצריכה להמשיך טיפולים נוספים, מקווה שזה יעזור ויחסל את התאים המרושעים. בגדול אני ואחותי גרות בבית ויש את התמיכה של המשפחה הקרובה אבל רוב הלחץ וההתמודדות נמצא עליי ועל אחותי . אנחנו כמו חברות כמעט באותו גיל שזה נורא עוזר אבל אנחנו הרבה מוציאות את הלחץ אחת על השנייה:/ מצטערת על החפירה.
ותודה..
 

saribon

New member
את ואחותך

זה צוות עם כוח עצום!
כמה טוב לשתיכן שיש לכן אחת את השניה ולאמא שיש אתכן. זה שאתן גרות בבית עושה את הכל הרבה יותר פשוט. תארי לעצמך שהייתן גרות במקום אחר, שהייתן בעלות משפחה משלכן וכו. כך שקיבלתן נסיבות שמקלות עליכן את ההתמודדות.. וזה נפלא.
מוציאות אחת על השניה? גם זה נהדר כשיודעים להשלים.. כשיש על מי קצת לפרוק ואחר כך להתחבק..ומאוד חשוב בתקופה הזו באמת לזכור כשמתעצבנים - שלשתיכן כואב, לשתיכן קשה ושתתיכן באותה סירה..

את לא חופרת -בשביל זה הפורום הזה קיים -אז אל תתנצלי כל פעם ..את מוזמנת להמשיך ולספר ולשתף.

איך אמא שלך בתוך כל זה? איך מצב הרוח שלה? איך היא פיזית?
 

ריקי ח

New member
שבוע טוב saribon

אמת זה באמת כוח עצום. אבל לאחרונה נדמה שאנחנו לוקחות את הכוח הזה למקומות אחרים. ובמקום לתמוך אחת בשנייה אנחנו רק נובחות ולחוצות והאוירה בבית נהיית יותר ויותר מתוחה. ולפעמים בא לי לברוח כל כך רחוק מהמציאות הלא נתפסת הזאת. יש בי הרבה פחד אבי נפטר שהייתי קטנה אמא שלי היא כל עולמי היא עשתה הכל בשבילי ובשביל אחיי הנוספים העניקה את כולה והפחד מהמחלה שמאיימת על חייה עוצרת את כולי..אמא שלי אישה חזקה היא עברה בלי קשר למחלה הרבה בחיים, והיא רוצה לנצח יש לה תקווה. עם זאת וכמובן שזה טבעי היא נורא לחוצה ויש התפרצויות לפעמים. אבל היא נורא משתדלת לשמור על תקווה.
ובנימה זו שיהיה שבוע מלא בתקווה וכל טוב:)
 

saribon

New member
ריקי...

לאחותי גם קוראים ריקי((-:

אתן במתח עצום, בלחץ, מעמסה גדולה.. לא פלא שאתן לחוצות ומוציאות אחת על השניה.
אפשר להציע משהו?
תנסו למצוא זמן למרגוע. לעשות משהו ביחד. משהו כיפי. משחרר. מלא צחוקים משהו שיעשה לכן טוב . אם צריך עזרה עם אמא אני בטוחה שתצליחו למצוא מישהו שיחליף אתכן לאחר צהרים או ערב אחד בשבוע.. ופשוט תצאו, תלכו לים, תלכו לסרט, למסעדה - לא יודעת לאן. אבל משהו שיהיה שלכן והמוקד שלו לא יהיה הטפול באמא. משהו שיחזיר לכן את החברות של שתי אחיות שסתם אוהבות להיות ביחד.
בנוסף - דאגו כל אחת לזמן לעצמה. אתן שתיים שגרות בבית אז זה מקל על הענין - תקבעו ביניכן איך - אבל שללכ אחת יהיה זמן חופשי שבו היא יוצאת מהבית ועושה משהו שהיא רוצה לעשות.
אויר ונשימות.. זה סוד הריצה למרחקים ארוכים...
 

ריקי ח

New member
Saribon שלום

אחלה שם :p
באמת ששחכנו את החברות שיש ביננו מכל הלחץ שיש עלינו. העניין הוא שאחותי חושבת על מעבר דירה עם חבר שלה והוא גר מאוד רחוק מאזור המגורים שלנו. זה החלטה שלה לעשות את הצעד הזה. והיא חושבת על זה כבר הרבה זמן. אבל קשה לי כי אני חוששת שהכל יפול עליי. אני באמת צריכה תמיכה נפשית. אני קצת טעונה על ההחלטה שלה לא חושבת שזה הזמן המתאים . אני יודעת שהיא חצויה והיא לא יודעת מה לעשות אבל יוצא מצב שהיא לא מפסיקה להוציא הכל עליי היה הפכה להיות תוקפנית ולא אותו אדם שהיא בד״כ . כשאני חןשבת על זה מה שבאמת חשוב זה אמא שלי התמיכה שלי נעשת באהבה מוחלטת ובאמת מרצון שכבר תבריא!! אז אולי זה לא הזמן להתחשבן מי עושה יותר ומי פחות . והעיקר שתהייה לאמא שלי אוירה טובה בבית בלי ריבים שלי ושל אחותי.
 

saribon

New member
זה אכן מסבך את העניינים.

ולא פשוט לקבל הכרעה כזו. מצד אחד - אחותך רוצה להתחיל את חייה מחוץ לבית. מצד שני את ואמך זקוקות לה בבית. אולי אפשר למצוא פשרה יצירתית יותר ? נניח במידה והחבר גר בשכירות לחכות שיסתיים חוזה השכירות שלו ושהם ימצאו דירה קרובה יותר?
אני חושבת שאת ואחותך צריכות למצוא הזדמנות לשיחה בה אין כעס. כששתיכן רגועות ובמצב רוח טוב. ולנסות להבין ביחד איך אתן מתמודדות עם המצב. את מקסימה שאת מוכנה לוותר על הכל בשביל לתמוך באמך ולאפשר לאחותך לעשות כרצונה, אבל אני חושבת שאת צריכה גם לחשוב על עצמך קצת ועל העזרה שתצטרכי. לכן כדאי מאוד לעשות איזו שיחת ברור. למצוא הזדמנות ששתיכן במצב רוח טוב. אולי אפילו להעזר באדם שלישי.
 

ריקי ח

New member
Saribon

זה קצת יותר מורכב הוא עובד במקום מסודר שהוא חייב לגור באזור שלו. היא כבר החליטה היא עוברת לגור שם איתו. וישבנו ודיברנו וכל התקופה הזו שנינו לא חזרנו לשיגרה של ממש. אני מכירה את אחותי היא לא אותו בנאדם היא ממש בדיכאון ובמשבר רציני. היא פשוט מרגישה שהיא לא יכולה להמשיך את החיים ולצאת מזה שהיא כאן. את זה היא כבר החליטה אין לי מה לעשות עם זה. אני בטוחה שאם היא הגיעה להחלטה הזאת אז באמת היא על הקצה. אבל אני מתוסכלת אני מרגישה שחוץ ממנה אף אחד לא באמת מבין אותי או יבין. יש את התמיכה של הסביבה הקרובה ולכולם זה כואב ועצוב. אבל לאף אחד זה לא קורע את הלב לחתיכות ושובר את הנשמה מהפחד כמו לשנינו וזה טבעי זאת אמא שלנו. כי אנחנו מבינות אחת את השנייה וזה קשה לי פשוט קשה לא יודעת כבר איך להתמודד עם הכל ביחד. פשוט עור של פיל צריך.
 

ריקי ח

New member
Saribon

זה קצת יותר מורכב הוא עובד במקום מסודר שהוא חייב לגור באזור שלו. היא כבר החליטה היא עוברת לגור שם איתו. וישבנו ודיברנו וכל התקופה הזו שנינו לא חזרנו לשיגרה של ממש. אני מכירה את אחותי היא לא אותו בנאדם היא ממש בדיכאון ובמשבר רציני. היא פשוט מרגישה שהיא לא יכולה להמשיך את החיים ולצאת מזה שהיא כאן. את זה היא כבר החליטה אין לי מה לעשות עם זה. אני בטוחה שאם היא הגיעה להחלטה הזאת אז באמת היא על הקצה. אבל אני מתוסכלת אני מרגישה שחוץ ממנה אף אחד לא באמת מבין אותי או יבין. יש את התמיכה של הסביבה הקרובה ולכולם זה כואב ועצוב. אבל לאף אחד זה לא קורע את הלב לחתיכות ושובר את הנשמה מהפחד כמו לשנינו וזה טבעי זאת אמא שלנו. כי אנחנו מבינות אחת את השנייה וזה קשה לי פשוט קשה לא יודעת כבר איך להתמודד עם הכל ביחד. פשוט עור של פיל צריך.
 

saribon

New member
אוקי

מאוד יפה שאת מבינה את אחותך ומפרגנת לה למרות הקושי שלך - אני מקווה שהיא מצליחה לראות את זה.
אבל בהנחה שזה המצב - אני חושבת שאתן צריכות לחשוב -איך את שנשארת בבית - מקבלת עזרה - מאחותך/בתשלום/בהתנדבות/ממישהו אחר במשפחה..כי זה לא הולך להיות יותר פשוט גם אם כמו שכולם מקווים אמא שלך תצליח להחלים. התקופה הזו תהיה מורכבת וקשה - ואת יקירתי תצטרכי תמיכה רגשית ומעשית.
 

saribon

New member
ועוד דבר -

האם בדקת זכויות - בביטוח לאומי/קופת חולים וכו? לחולי סרטן יש כל מיני הטבות (אפילו בתשלומים כגון למס הכנסה וכו..)..ההטבות הללו מקילות כספית ומאפשרות לפנות כסף לקבלת עזרה.
ייתצכן שמגיעה לכן עזרה מהביטוח הלאומי - כמה שעות שבועיות של עזרה בבית או בטיפול באמא.. כדאי לבדוק - הייתי מתחילה מהעובדת הסוציאלית של קופת חולים.
 

ריקי ח

New member
Saribon

אסור לי לחשוב שזאת תהייה תקופה קשה. איך אני אעלה ככה? להפך אולי זה יעשה את ההפך יוריד את המתח העצום שיש בבית. כי תודה לאל אמא שלי מתפקדת כמה שהיא יכולה היא ממש לא מרחמת על עצמה. אולי מה שרחוק מתוק יותר. אני חייבת לחשוב ככה אחרת אני באמת אשתגע. והגשנו בקשה לביטוח לאומי אבל הדברים האלה לוקחים זמן ביוקרטיה כל כך שגויה!! בנאדם חלה מגיש נכות תחכה 4 חודשיים.. רק בישראל
 

saribon

New member
ריקי

להיות אופטימית זה דבר אחד -וזה מצוין. אבל חשוב -כשמתכוננים ל"מלחמה" גם כשבטוחים שעומדים לנצח בה ואין שום כוונה להפסיד - להיות ערוכים נכון. נכון - תמיד אפשר להתמודד עם מה שמגיע ולא לתכנן קדימה ואולי זה מה שנכון עבורך. אבל מה שאני אומרת הוא שכדאי להשקיע מעט מחשבה במי כן יכול לעזור לך - משום שדווקא בגלל האופטימיות - מן הסתם הן את והן אמך - הייתן רוצות שגם החיים שלך יימשכו כמה שיותר כרגיל ולכן לא כדאי שרק את תשאי באחריות לטיפול. כמובן שזה לא חייב להתאים לכן ואני מפסיקה ברגע זה לדבר על כך.
לגבי הבירוקרטיה - לא יודעת אם זה מנחם אותך אבל זה לא בישראל. לפחות בישראל יש את האופציה. לא בכל מקום בעולם זה קורה. האם יש לכם איזה שהוא ביטוח בריאות פרטי? גם בביטוחים הללו אפשר למצוא כל מיני הקלות אם קוראים היטב את הפוליסה.
בכל מקרה - מקווה שהימים הללו מוצאים אתכן במצב רוח טוב ועם הרבה אופטימיות.
אנחנו כאן כמובן!
 

healerit

New member
רפואה שלמה לאמך


מאחלת לה תהליך החלמה והבראה וריפוי מעצים.

אני מרגישה את שמחת החיים שלה גם בך, במילותייך.
האחזי בה ככה שתתפוס את המקום של הפחד.

צריך הרבה כוח. אני מאמינה שאם הנשמה שלך בחרה להתמודד עם מחלתה של אמך - יש בך את הכוח הדרוש.
האמיני בכך שיש בך את הכוח הדרוש להתמודד עם המצב!


שבוע טוב ובשורות טובות
 

ריקי ח

New member
Healerit :)

Iתודה אמן ב״ה שיקרה כבר הנס המיוחל ונעבור את המחלה הזו. אני יודעת שיש בי כוח הוא גם נופל אבל המזל שאמא שלי בוחרת להאמין ואני שמחה ומקווה שהיא תמשיך ככה. תודה על המילים היקרות שלך זה עושה הרבה. עבר כבר השבוע. אז שיהי סופ״ש טוב ומלא בבשורות משמחות:)
 

healerit

New member
אופטימיות היא תרופה חזקה מאוד בריפוי סרטן!

זו תרופה נוגדת סרטן


לכן אני ממליצה לכל המחלימים מסרטן לאמץ אותה.
להתאמן להיות אופטימיים ובחשיבה חיובית גם כשקשה.
לצחוק, לחייך, לבחור לקחת מהחיים את מה שעושה טוב.
לשחרר ולהרחיק את מה (ואת מי) שלא עושה טוב.

מה שאני כותבת כאן הוא לא ברור מאליו וגם לא פשוט.

אשמח לשמוע ממך עדכונים
 

ריקי ח

New member
Healerit היי:)

צודקת לגמרי.. זה קל ליישום אבל אפשרי. אני שמחה שאמא שלי חזקה כמה שהיא יכולה היא לא מרחמת על עצמה. וזה מדהים נראה לי שאני צריכה ללמוד ממנה עם כל המצב שלה היא מודה לאלוהים שהיא יכולה לאכול והאוכל מתעכל טוב(כי בימים של אחרי הכימו יש הקאות וחולשה נוראית) היא מודה שהיא על הרגליים על זה אני חייבת ללמוד ממנה שיעור על לא לרחם על עצמך במצבים קשים.
 
למעלה