אמא שלי משגעת לי את השכל!!!!
פעם אחת היא מתייחסת אליי בתור ילדה קטנה (ולא תגידו "הילדה הקטנה של אמא", אלא ילדונת קטנה- בלי דעות, בלי מחשבות, פוסטמה שעוד לא יודעת מהחיים שלה) פעם אחת היא מחליטה לצחוק איתי כאילו עברתי את גיל 30, וכשאני מחליטה לצחוק איתה אחרי שרבנו, היא עוד "כאילו בקטע של "אל תדברי אליי בכלל!""... והכי מעצבן זה הקטעים האלה שהיא צועקת עליי, ואז כשאני לא עונה היא צועקת "תעני לי כבר!!" וכשאני כן עונה "אל תעני לי! חוצפנית!!" ואני, אני בכלל מתייחסת אליה כמו אל בנאדם שיש לו דעות,שיודע לחשוב שמבין עניין... אבל גם זה לא מספיק טוב בשבילה "אני לא חברה שלך! אני אמא שלך1 תתיחסי אליי בהתאם!" שום דבר אף פעם לא טוב לה והיא תמיד בטוחה שהיא צודקת... ומה, כשאני "בטוחה שאני צודקת "(מעניין מאיפה קיבלתי את זה), אזאני חוצפנית. לה מותר ה-כ-ל, (כי היא "ה"אמא), ולי אסור כלום.
פעם אחת היא מתייחסת אליי בתור ילדה קטנה (ולא תגידו "הילדה הקטנה של אמא", אלא ילדונת קטנה- בלי דעות, בלי מחשבות, פוסטמה שעוד לא יודעת מהחיים שלה) פעם אחת היא מחליטה לצחוק איתי כאילו עברתי את גיל 30, וכשאני מחליטה לצחוק איתה אחרי שרבנו, היא עוד "כאילו בקטע של "אל תדברי אליי בכלל!""... והכי מעצבן זה הקטעים האלה שהיא צועקת עליי, ואז כשאני לא עונה היא צועקת "תעני לי כבר!!" וכשאני כן עונה "אל תעני לי! חוצפנית!!" ואני, אני בכלל מתייחסת אליה כמו אל בנאדם שיש לו דעות,שיודע לחשוב שמבין עניין... אבל גם זה לא מספיק טוב בשבילה "אני לא חברה שלך! אני אמא שלך1 תתיחסי אליי בהתאם!" שום דבר אף פעם לא טוב לה והיא תמיד בטוחה שהיא צודקת... ומה, כשאני "בטוחה שאני צודקת "(מעניין מאיפה קיבלתי את זה), אזאני חוצפנית. לה מותר ה-כ-ל, (כי היא "ה"אמא), ולי אסור כלום.
