אמא שלי

Shar0ni

New member
אמא שלי

רציתי להוקיר תודה לאמא שלי. אמא שלי, תמיד שם בשבילי. תודה אלוהים ששלחת אותי לאישה הזאת. אמא, נשמה מדהימה שכמוך. תודה אלוהים ותודה אמא. שרוני
 
לאמא שלי שלוש פינות

שלוש פינות לאמא שלי לולא היו לה שלוש פינות לא היתה זו האמא שלי אין כמו אמא
 

rucale

New member
../images/Emo6.gifאתה מתכוון?

"פינת הילד" "פינת האם" "פינת החי" ??? אז גם לאמא שלי יש את זה... מה קורה לנו היום? טרם גיבשתי רמת רגישות, הכל אפשרי! ואתה? רחלי.
 
הפרעת קשב וריכוז ../images/Emo46.gif

לאחרונה , הובחנתי כסובל מ- A.A.A.D.D - הפרעת קשב וריכוז עקב גיל מתקדם. כך מתבטאת הפרעה זו: אני מחליט להשקות את הגינה. בעודי פותח את הברז בחצר , אני מביט לעבר מכוניתי ומחליט שהיא זקוקה לשטיפה. כאשר אני פונה אל החניה אני מבחין שיש דואר על שולחן המרפסת , אותו הבאתי מתיבת הדואר קודם לכן. אני מחליט לעבור על הדואר לפני שטיפת המכונית. אני מניח את מפתחות המכונית על שולחן המרפסת, זורק את דואר הזבל אל הפח שמתחת לשולחן, ושם לב שהפח מלא. לכן, אני מחליט להחזיר את החשבונות לשולחן ולרוקן תחילה את הפח. אבל אז אני חושב, מכיוון שאני ממילא עומד להיות ליד תיבת הדואר כאשר ארוקן את הפח, אז מוטב שאשלח את תשלומי החשבונות תחילה. אני לוקח את פנקס הצ'קים מהשולחן ורואה שנותר רק צ'ק אחד ! שאר הצ'קים הם בשולחן הכתיבה שבחדר העבודה, לכן, אני נכנס פנימה אל שולחן הכתיבה שם אני מוצא פחית קולה שקודם שתיתי ממנה. אני מתכוון לקחת את הצ'קים , אבל תחילה עליי להניח בצד את פחית הקולה כדי שלא אשפוך אותה חלילה בטעות. אני מבחין שהקולה כבר מתחממת, אז אני מחליט להכניס אותה למקרר. בעודי ניגש למטבח עם הפחית, עיניי קולטות אגרטל פרחים על הדלפק- יש להשקות אותם. אני מניח את הפחית על הדלפק ואני מגלה שם את משקפי הקריאה שלי אותם חיפשתי כל הבוקר. אני מחליט שמוטב שאחזיר אותם אל שולחן הכתיבה שלי, אך תחילה עליי להשקות את הפרחים. אני מחזיר את המשקפיים לדלפק, ממלא כד מים ולפתע מבחין בשלט של הטלוויזיה . מישהו השאיר אותו על שולחן המטבח. אני קולט שהערב כאשר נשב לצפות בטלוויזיה , אני אחפש את השלט, אבל לא אזכור שהוא במטבח, אז אני מחליט להחזיר אותו למקום שלו, אך תחילה אשקה את הפרחים. אני שופך קצת מים לפרחים אבל מעט מהם נשפך על הרצפה. לכן, אני מחזיר את השלט לשולחן, לוקח מטליות ומנגב את השלולית. ואז אני חוזר אל הפרוזדור ומנסה להיזכר מה עמדתי לעשות. בסוף היום: המכונית אינה שטופה, החשבונות לא שולמו, יש פחית קולה חמה על הדלפק, לפרחים אין מספיק מים, עדיין יש רק צ'ק אחד בפנקס הצ'קים שלי , אני לא מוצא את השלט, אני לא מוצא את המשקפיים שלי, ואני לא זוכר מה עשיתי עם מפתחות המכונית. ואז כאשר אני מנסה להבין מדוע לא הצלחתי לעשות שום דבר היום, אני די מבולבל מכיוון שאני יודע שהייתי עסוק לאורך כל היום ואני באמת מאוד עייף! עשו לי טובה, טוב? העבירו מסר זה לכל מי שאתם מכירים, מכיוון שאני לא זוכר למי הוא נשלח. ואל תצחקו! אם זה עדיין לא אתם- יומכם יגיע!!!
 

rucale

New member
איבדתי אותך באמצע../images/Emo13.gif

אבל קראתי את הסוף. למה שלא נצחק יחד? הקטע הוא שמאחר ולא בצעת בעצם שום דבר, יש סיכוי שתעבור שוב את אותם שלבים...ויש סיכוי ששוב תספר לנו... ושוב נגיב ... אבל , תכל'ס שעשעת אותי גם אם יומנו יגיע, לפחות צחקנו כל הדרך... בידידות רחלי.
 

סיריוס1

New member
אם זה באמת נכון, אז...

...לדעתי זה לא הפרעה ולא בעיה. זה יכולת "תעופה" בזמן הווה. אתה יוצא מגבולות הזמן וחי רגעית רק את ההווה. וזה נכון מאוד ובריא מאוד. מה שאתה כן צריך לעשות זה לאפשר לעצמך לא להקפיד על כל דבר, תן לחלק מהדברים להיות ממש במודע ובאישור מראש בבלגן. תשאיר אזור בבית שהוא "תוהו" ולא "סדר". האזור שבלתי מסודר יהווה מוקד אנרגטי לאיגון התודעה הפנימית שלך כך שהאיזון בין חווית ההווה לבין חוויית הזמן יתאפשר. המצב שאותו אתה מתאר הוא איתות של התודעה שלך שהיא עברה שלב בהתפתחות וצריכה מקום אחיזה משלה. קבע אזור של "באלגן" שבו לא תדע איפה מה ולמה. וקבע אזור של סדר שבו כן תדע איפה מה ולמה. האיזון הוא צורך שהנפש שלך מאותת שצריך בשלב שבו אתה נמצא. בהצלחה. ולגבי ההגדרות של הרופאים, הם כל הזמן משתנים ממחקר למחקר ומדור לדור של רופאים, אז לא צריך להיבהל מהם או להאמין שזה "בעיה". זה ממש לא בעיה. זה צורך בגישה נוספת למציאות.
 

rucale

New member
בזכותך- כתבתי על אמא

וכן בזכות הנושא שעלה כאן כאילו בשבילי. תמיד רציתי לרשום דברים שחשבתי על יחסי עמה והגיע ה"טריגר". בגלל שהמאמר ארוך מהממוצע אביא את הקישור ועימכם הסליחה להפניה. http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1059831 יבורכו המדרבנים ויבורכו כולם! רחלי.
 
למעלה