אמא של מיטל

[alizacohen77]

אמא של מיטל

היום יום שלישי אני נכנסת לפורום ומנסה למצוא דרך כל שהיא לנחמה ואני שואלת את כל ההורים השכולים, מה אפשר לעשות שאין כח יותר להמשיך מה לעשות בכדי שההצגה תמשך ,בפנים החרב מתהפכת ובחוץ חיוך יבש חיוך בלי תקוה ,בלי שמחה חיוך של עצב חיוך של כאב ושוב אני שואלת את עצמי עד מתי. עד מתי אפשר להמשיך .

 

[אמאשלילד]

היי

אני לא מכירה בדיוק את הסיפור שלכם. מתנצלת. אבל זה מרגיש מאוד הישרדותי, מה שאת כותבת. השיטה שלי היא לחיות את הרגע ולא לחשוב קדימה בזמנים קשים. להתמודד כל יום עם אותו היום בלבד. ואם צריך, אז להתמודד כל נשימה, עם הנשימה הזו בלבד.

 

[eaz1514]

../images/Emo201.gif ברגעים הכי קשים אני מסתכלת

על התמונה של רונן שתלויה מול המיטה שלי, חצי חיוך עיניים בורקות מביטות ישר אלי. ממנו אני מקבלת את הכח, מהבטחון המוחלט שזו הדרך שהוא היה רוצה שאלך בה. לא תמיד זה מצליח אבל אני מאוד משתדלת. אילנה, אמא של רונן

 

[שרון123]

כואב וכל כך קשה../images/Emo14.gif

אין לי תשובות או פתרונות. רק לקחת כל יום ביומו, לא להכריח את עצמך לחייך אם בפנים הכל כואב(כן, אני יודעת שקל לייעץ, והרבה יותר קשה לבצע). להתרכז במה שחשוב ומה שנותן לך כוחות, ולשים בצד את כל היתר.