אמא שנדחפת לפליידייט
שאלה קצת עדינה.
הזמנתי הביתה ילד מהכתה של הבן (ילד שעוד לא התארח אצלנו וגם שלי לא היה אצלו, את האמא אני לא מכירה ראיתי אותה פעם-פעמיים בתחילת השנה ואפילו לא זכור לי אם החלפנו מילה), ושלחתי אימייל לאמא לתאם איתה שאאסוף אותם מבית ספר (אנחנו במרחק הליכה).
האמא הודיעה שבשמחה, וגם האח הצעיר שלו רוצה לבוא (ניחא, בדר"כ נהוג לשלוש אם זה בסדר, היא רק הודיעה לי), וגם היא תבוא כי "זמן למבוגרים זה גם חשוב".
נכון שזה לא סוף העולם, אבל כבר מזמן עברנו את השלב הזה שהורים נשארים עם הילדים, ולא מתאים לי SMALL TALK לשעתיים שלוש. הייתי מבינה את זה אם היה מדובר ילד שקשה לו להסתגל או כל בעיה אחרת שהיא, אבל בוודאות זה לא המצב.
יש דרך לצאת מזה בעדינות? או להשלים עם זה בשקט?
שאלה קצת עדינה.
הזמנתי הביתה ילד מהכתה של הבן (ילד שעוד לא התארח אצלנו וגם שלי לא היה אצלו, את האמא אני לא מכירה ראיתי אותה פעם-פעמיים בתחילת השנה ואפילו לא זכור לי אם החלפנו מילה), ושלחתי אימייל לאמא לתאם איתה שאאסוף אותם מבית ספר (אנחנו במרחק הליכה).
האמא הודיעה שבשמחה, וגם האח הצעיר שלו רוצה לבוא (ניחא, בדר"כ נהוג לשלוש אם זה בסדר, היא רק הודיעה לי), וגם היא תבוא כי "זמן למבוגרים זה גם חשוב".
נכון שזה לא סוף העולם, אבל כבר מזמן עברנו את השלב הזה שהורים נשארים עם הילדים, ולא מתאים לי SMALL TALK לשעתיים שלוש. הייתי מבינה את זה אם היה מדובר ילד שקשה לו להסתגל או כל בעיה אחרת שהיא, אבל בוודאות זה לא המצב.
יש דרך לצאת מזה בעדינות? או להשלים עם זה בשקט?
