"אמא, תגידי לי על מה לחלום"
לאחרונה הגדולה (בת 7וחצי) מתקשה להרדם בלילות בטענה שיש לה מחשבות מפחידות. היא מספרת על חלומות מפחידים שבגללם מפחדת להרדם כדי לא לחלום אותם שוב. היא מספרת לי על מה היא חולמת ומדובר בפחדים לגיטימיים לגילה אך התדירות בה היא מתלוננת עליהם מעט מטרידה.
הילדה המדהימה שלי מצאה לעצמה פתרון איך לעזור לעצמה -
היא קראה לי למיטה שלה לפני כמה ימים ואמרה "אמא, תגידי לי על מה לחלום".
אני חייכתי ואמרתי לה שהלוואי ויכולתי לשתול לה בתוך הראש מחשבות נעימות וחלומות טובים והסברתי שכל החלומות נמצאים רק בתוך הראש שלה.
היא אמרה "כן, אבל אני רוצה שתגידי לי דברים טובים שאני אוכל לחשוב עליהם ואז גם לחלום עליהם".
כמובן שהחלטתי לזרום איתה, היא יודעת מה היא צריכה ממני והיא יודעת להסביר את זה בצורה כל כך מדוייקת.
שאלתי אותה מה הדבר הכי כיפי שקרה לה היום, היא חשבה וענתה לי "כשישבתי לצייר". אני לקחתי את מה שאמרה ואמרתי לה "ועכשיו תדמייני שאת נמצאת במקום מיוחד שמותר לצייר בו בכל מקום - על הקירות, על השולחנות ועל כל הרהיטים, על התקרה ועל הגוף שלך ויש שם צבעים מיוחדים שטובים לגוף שלנו ומותר אפילו לטעום אותם...". ככל שהמשכתי, החיוך על פניה רק הלך והתרחב והיא המשיכה את דברי ונתנה רעיונות משלה.
יצאתי מהחדר שלהן כשהיא מחוייכת ומדמיינת לעצמה תמונה שעושה לה טוב. לראשונה מזה שבועות שהיא נרדמה תוך 3 דקות.
התיישבתי בסלון והתחלתי לבכות. מהתרגשות.
הילדה שלי מבינה בדיוק מה היא צריכה כדי לעזור לעצמה והיא עושה את זה דרכי.
היא לימדה אותי בקלות ובפשטות איך לעזור לה אחרי שאני שוברת את הראש ומחפשת בכיוונים שונים איך להקל עליה עם הקושי להרדם ועם הפחדים באופן כללי. היא לימדה אותי להקשיב לה יותר ולשאול אותה בעתיד מה היא חושבת שהיא צריכה, מה יכול לעזור לה? אני משוכנעת שברוב המקרים תהייה לה התשובה.
אחד מהרגעים היותר מרגשים שלי כאמא.
תחושה נפלאה שמילים רק יקטינו אותה.
לאחרונה הגדולה (בת 7וחצי) מתקשה להרדם בלילות בטענה שיש לה מחשבות מפחידות. היא מספרת על חלומות מפחידים שבגללם מפחדת להרדם כדי לא לחלום אותם שוב. היא מספרת לי על מה היא חולמת ומדובר בפחדים לגיטימיים לגילה אך התדירות בה היא מתלוננת עליהם מעט מטרידה.
הילדה המדהימה שלי מצאה לעצמה פתרון איך לעזור לעצמה -
היא קראה לי למיטה שלה לפני כמה ימים ואמרה "אמא, תגידי לי על מה לחלום".
אני חייכתי ואמרתי לה שהלוואי ויכולתי לשתול לה בתוך הראש מחשבות נעימות וחלומות טובים והסברתי שכל החלומות נמצאים רק בתוך הראש שלה.
היא אמרה "כן, אבל אני רוצה שתגידי לי דברים טובים שאני אוכל לחשוב עליהם ואז גם לחלום עליהם".
כמובן שהחלטתי לזרום איתה, היא יודעת מה היא צריכה ממני והיא יודעת להסביר את זה בצורה כל כך מדוייקת.
שאלתי אותה מה הדבר הכי כיפי שקרה לה היום, היא חשבה וענתה לי "כשישבתי לצייר". אני לקחתי את מה שאמרה ואמרתי לה "ועכשיו תדמייני שאת נמצאת במקום מיוחד שמותר לצייר בו בכל מקום - על הקירות, על השולחנות ועל כל הרהיטים, על התקרה ועל הגוף שלך ויש שם צבעים מיוחדים שטובים לגוף שלנו ומותר אפילו לטעום אותם...". ככל שהמשכתי, החיוך על פניה רק הלך והתרחב והיא המשיכה את דברי ונתנה רעיונות משלה.
יצאתי מהחדר שלהן כשהיא מחוייכת ומדמיינת לעצמה תמונה שעושה לה טוב. לראשונה מזה שבועות שהיא נרדמה תוך 3 דקות.
התיישבתי בסלון והתחלתי לבכות. מהתרגשות.
הילדה שלי מבינה בדיוק מה היא צריכה כדי לעזור לעצמה והיא עושה את זה דרכי.
היא לימדה אותי בקלות ובפשטות איך לעזור לה אחרי שאני שוברת את הראש ומחפשת בכיוונים שונים איך להקל עליה עם הקושי להרדם ועם הפחדים באופן כללי. היא לימדה אותי להקשיב לה יותר ולשאול אותה בעתיד מה היא חושבת שהיא צריכה, מה יכול לעזור לה? אני משוכנעת שברוב המקרים תהייה לה התשובה.
אחד מהרגעים היותר מרגשים שלי כאמא.
תחושה נפלאה שמילים רק יקטינו אותה.
