ככה או ככה
New member
אמא
את אמא שלך לא הכרתי... היא נפטרה מסרטן שלוש שנים לפני שבאתי אני לעולם, שנה לפני רותם... רק בת 20 היית אז... צעירה ממני בשלוש שנים כיום... וכבר אז סעדת אותה במיטת חוליה. היא לא היתה איתך בלידות שלך, בחתונה שלך היא כבר היתה חולה, היא לא זכתה לראות אותך בוגרת, אמא בעצמך, לא זכתה לראות אותך לומדת ועושה חיל בכל דבר שאת נוגעת בו, לא זכתה להגיד לך כמה שהיא גאה בך... ואני, המעט שאני יודעת עליה זה מהסיפורים המעטים כל כך שאת ואבא מספרים... אומרים שהיא היתה אישה טובה.... את לא מדברת עליה כמעט... את כל כך חזקה אבל לפעמים נראה שאם רק אני אגע בנקודה אחת כואבת את תשברי לי למיליון חתיכות... ואני לא אצליח יותר לאסוף את השברים... אז אני לא שואלת... ואני לא יודעת כמעט שום דבר על סבתא שלי. אני כן יודעת שהיא עישנה כבד, אני כן יודעת שסרטן התפתח אצלה, בהתחלה על העור, אח"כ כבר פשט בכל... אני לא יודעת במשך כמה זמן היא סבלה... במשך כמה זמן את היית צריכה לראות את אמא שלך מרותקת למיטה ולטיפולים שלפעמים נדמה שעושים יותר נזק מהסרטן עצמו... אני לא יודעת איך הרגשת כשלקחו לך את אמא בגיל כל כך צעיר. אני כן יודעת שאני לא רוצה להרגיש ככה... ואני כן יודעת שאני פוחדת... בכל פעם שאת מדליקה סיגריה... אני פוחדת לאבד אותך אמא אני רוצה אותך איתי בחתונה שלי אמא, אני רוצה אותך איתי בלידות שלי, אני רוצה שתזכי לראות אותי מסיימת לימודים, שתגידי לי שאת גאה בי אמא, אני רוצה שהילדים שלי יזכו להכיר אותך אמא, שהם ידעו בעצמם איזו אישה טובה את. אני צריכה אותך עדיין אמא... ואני מפחדת לאבד אותך אמא... את חושבת על זה לפעמים? את מרגישה כמה אני פוחדת כשאני מסתכלת עלייך? את שמה לב שאני לא קרובה אלייך כמו פעם אמא? את היית הנפש הכי קרובה אליי פעם... הכל הייתי מספרת לך... ועכשיו הפחד הזה כבר הרחיק אותי ממך, אולי אני מנסה להראות לעצמי שאני יכולה גם בלעדייך... אולי זה פשוט הזמן שהרחיק ביננו... אבל אני לא יכולה בלעדייך אמא... לא עכשיו ולא למשך עוד הרבה זמן... אז אני מבקשת ממך אמא, תשמרי לי עלייך, אמא, תפסיקי עם הסיגריות האלה אמא, לפני שיהיה מאוחר מדי.
את אמא שלך לא הכרתי... היא נפטרה מסרטן שלוש שנים לפני שבאתי אני לעולם, שנה לפני רותם... רק בת 20 היית אז... צעירה ממני בשלוש שנים כיום... וכבר אז סעדת אותה במיטת חוליה. היא לא היתה איתך בלידות שלך, בחתונה שלך היא כבר היתה חולה, היא לא זכתה לראות אותך בוגרת, אמא בעצמך, לא זכתה לראות אותך לומדת ועושה חיל בכל דבר שאת נוגעת בו, לא זכתה להגיד לך כמה שהיא גאה בך... ואני, המעט שאני יודעת עליה זה מהסיפורים המעטים כל כך שאת ואבא מספרים... אומרים שהיא היתה אישה טובה.... את לא מדברת עליה כמעט... את כל כך חזקה אבל לפעמים נראה שאם רק אני אגע בנקודה אחת כואבת את תשברי לי למיליון חתיכות... ואני לא אצליח יותר לאסוף את השברים... אז אני לא שואלת... ואני לא יודעת כמעט שום דבר על סבתא שלי. אני כן יודעת שהיא עישנה כבד, אני כן יודעת שסרטן התפתח אצלה, בהתחלה על העור, אח"כ כבר פשט בכל... אני לא יודעת במשך כמה זמן היא סבלה... במשך כמה זמן את היית צריכה לראות את אמא שלך מרותקת למיטה ולטיפולים שלפעמים נדמה שעושים יותר נזק מהסרטן עצמו... אני לא יודעת איך הרגשת כשלקחו לך את אמא בגיל כל כך צעיר. אני כן יודעת שאני לא רוצה להרגיש ככה... ואני כן יודעת שאני פוחדת... בכל פעם שאת מדליקה סיגריה... אני פוחדת לאבד אותך אמא אני רוצה אותך איתי בחתונה שלי אמא, אני רוצה אותך איתי בלידות שלי, אני רוצה שתזכי לראות אותי מסיימת לימודים, שתגידי לי שאת גאה בי אמא, אני רוצה שהילדים שלי יזכו להכיר אותך אמא, שהם ידעו בעצמם איזו אישה טובה את. אני צריכה אותך עדיין אמא... ואני מפחדת לאבד אותך אמא... את חושבת על זה לפעמים? את מרגישה כמה אני פוחדת כשאני מסתכלת עלייך? את שמה לב שאני לא קרובה אלייך כמו פעם אמא? את היית הנפש הכי קרובה אליי פעם... הכל הייתי מספרת לך... ועכשיו הפחד הזה כבר הרחיק אותי ממך, אולי אני מנסה להראות לעצמי שאני יכולה גם בלעדייך... אולי זה פשוט הזמן שהרחיק ביננו... אבל אני לא יכולה בלעדייך אמא... לא עכשיו ולא למשך עוד הרבה זמן... אז אני מבקשת ממך אמא, תשמרי לי עלייך, אמא, תפסיקי עם הסיגריות האלה אמא, לפני שיהיה מאוחר מדי.
ובהצלחה עם אמא. דינה