אמא
שלום. אני ילדה (נערה) בת 15 וחצי, וכמו כל ילדה בגילי- גם אני רבה עם אמא. אבל אני חושבת שפה זה יותר מאצל אחרים, למעשה- אני משוכנעת בכך. אמא נותנת לי את התחושה של האנטי כל הזמן. היא גורמת לי להיות בטוחה בכך שאני מגעילה אותה, שהיא חושבת שאני ילדותית, מעצבנת, וחסרת אחריות. היא דואגת לרמוז לי שאחותי יותר טובה ממני, אע"פ שאחותי סתם ילדה קטנה וטפשה שלא מבינה הרבה מהחיים שלה.. יש לי תחושה כזו שאמא מחפשת איפה לריב איתי. היום רבנו על נעליים,לעזאזל. קיבלנו תלוש לקבלת נעלחיים מראש אחד, נעלי BK. ראיתי שיש לאח שלי דגם נורא נחמד ורציתי אותו, ומלכתחילה אמרתי לה שלא אקנה כמו של אחותי, כי אני שונאת פלאטפורמות, אקנה כמו של אח שלי. ובכן, הגענו למחסני אפנה והיו רק פלטפורמות כמו של אחותי, שממש לא אהבתי. למעשה- שנאתי. התעצבנתי על אמא כי אחרי 7 פעמים אמרתישאני לא אוהבת אותן המשיכה להציקליועכשיו היא לא בדיוק מדברת איתי. היא תמיד עושה את זה. פעם היא לא דיברה איתי חודש שלם, ואני ממש לא מגזימה. היו על זה כ"כ הרבה פוסטים בבלוג שלי. אמא הולכת ללשכת הרווחה פעם בשבוע לשיחה עם אישה אחת שאמורה לסדר שיהיה בסדר פה. אבל לא הולך לה. היא כבר השניה. בפעם האחרונה שהלכתי לאישה הזו, הייתי עם אמא בתקוםה ההיא שהיא לא דברה איתי. משומה הייתי בטוחה שאמא מכריחה אותי ללכת איתה כי היאכן רוצה להשלים איתי, אז הלכתי. מתברר שהאישה ההיא בכללה יא זו שביקשה שאבוא, ואמא קראה לי גועל נפש, כמעט ירקה עלי. המצב פה ממש לא נעים. אני לא יודעת מה לעשות עם זה, ואני לא רוצה לפנות ליעוץ, כי אמא כבר פנתה ל2 יועצות שלא הצליחו לעשות הרבה. -יש לציין שאני משתדלת לא להיות בבית כדי למנוע סכסוכים, וכשאני כן פה אני כמעט ולא מדברת איתה או עם האחים, לא מתחשק לי לשמוע את הצעקות שלהם. עזרה?
שלום. אני ילדה (נערה) בת 15 וחצי, וכמו כל ילדה בגילי- גם אני רבה עם אמא. אבל אני חושבת שפה זה יותר מאצל אחרים, למעשה- אני משוכנעת בכך. אמא נותנת לי את התחושה של האנטי כל הזמן. היא גורמת לי להיות בטוחה בכך שאני מגעילה אותה, שהיא חושבת שאני ילדותית, מעצבנת, וחסרת אחריות. היא דואגת לרמוז לי שאחותי יותר טובה ממני, אע"פ שאחותי סתם ילדה קטנה וטפשה שלא מבינה הרבה מהחיים שלה.. יש לי תחושה כזו שאמא מחפשת איפה לריב איתי. היום רבנו על נעליים,לעזאזל. קיבלנו תלוש לקבלת נעלחיים מראש אחד, נעלי BK. ראיתי שיש לאח שלי דגם נורא נחמד ורציתי אותו, ומלכתחילה אמרתי לה שלא אקנה כמו של אחותי, כי אני שונאת פלאטפורמות, אקנה כמו של אח שלי. ובכן, הגענו למחסני אפנה והיו רק פלטפורמות כמו של אחותי, שממש לא אהבתי. למעשה- שנאתי. התעצבנתי על אמא כי אחרי 7 פעמים אמרתישאני לא אוהבת אותן המשיכה להציקליועכשיו היא לא בדיוק מדברת איתי. היא תמיד עושה את זה. פעם היא לא דיברה איתי חודש שלם, ואני ממש לא מגזימה. היו על זה כ"כ הרבה פוסטים בבלוג שלי. אמא הולכת ללשכת הרווחה פעם בשבוע לשיחה עם אישה אחת שאמורה לסדר שיהיה בסדר פה. אבל לא הולך לה. היא כבר השניה. בפעם האחרונה שהלכתי לאישה הזו, הייתי עם אמא בתקוםה ההיא שהיא לא דברה איתי. משומה הייתי בטוחה שאמא מכריחה אותי ללכת איתה כי היאכן רוצה להשלים איתי, אז הלכתי. מתברר שהאישה ההיא בכללה יא זו שביקשה שאבוא, ואמא קראה לי גועל נפש, כמעט ירקה עלי. המצב פה ממש לא נעים. אני לא יודעת מה לעשות עם זה, ואני לא רוצה לפנות ליעוץ, כי אמא כבר פנתה ל2 יועצות שלא הצליחו לעשות הרבה. -יש לציין שאני משתדלת לא להיות בבית כדי למנוע סכסוכים, וכשאני כן פה אני כמעט ולא מדברת איתה או עם האחים, לא מתחשק לי לשמוע את הצעקות שלהם. עזרה?
