אמביוולנטיות...

אמביוולנטיות...

מצד אחד-אני מאוד רוצה לעזוב את הפורום. אני לא יכולה להתייעץ שם כי על כל מילה שאני אכתוב יקום איזה גולש מסויים אדיוט שיחפש איפה להשפיל אותי ולתקוף אותי. אני לא יכולה לנסות להרים שם פרוייקטים כי ישר תוקפים ומוציאים את כל החשק או לחילופין-מדברים הרבה ומראים כוונות טובות,אך כשמגיע הרגע ברור שאף אחד לא עומד מאחורי מה שאמר. רע לי שם. הגלישה שם הופכת אותי לממורמרת.אני שונאת את התחושה שאני צריכה לחשוב 10 פעמים לפני שאני כותבת מילה. מצד שני-זה פורום הבית...ממנו צמחתי...הוא עוסק בתחום שמאוד קרוב לליבי ואני אפילו מנהלת את הפורום החברתי שלו... מה עושים?
 

ToryMaster

New member
רוצה לפרט טיפה?

שימי לב, את לא עוזבת את הפורום, את רק מפסיקה לנהל. אני יודעת כמה זה כואב, אבל בסך הכל, יש פתרונו תאחרים. אני לדוגמה, קיבלתי האדמה במקום הכחול לשעבר שלי, וזה לא מעלים את הכאב בלהינתק מפורום שאת אוהבת, אבל זה בהחלט עוזר.
 

ToryMaster

New member
אז אז

אז לא הבנתי. אוך, קוקי'לה, תעשי מה שמתאים לך, מה שטוב לך, תחליפי כינוי וצרי זהות חדשה מצידי, אבל תפעלי על פי מה שהאינטואיציה שלך אומרת לך.
 

sh53

New member
../images/Emo45.gif אבל...

מצד אחד מסכימה עם ToryMaster, אבל מצד שני יכולה לספר לך על צעד שאני עשיתי. רציתי לכתוב בפורום כלשהו, אבל כדי לא להתבלבל בין הניקים, ביקשתי מההנהלה שיחסמו אותי שם. כתבתי הודעה וזה היה נחמד , כתבתי הודעה שניה וזה היה בסדר - אבל מי שכתבה שם את ההודעות לא היתה אני, הייתי צריכה לשנות סגנון כדי שלא יזהו, הייתי "מישהי אחרת", הרגשתי שאני צריכה להתחבא ולהסתתר מאחורי ניק כדי שלא יזהו אותי (אני רציתי לשמור על הפרטיות שלי, ולכן בחרתי בדרך הזאת). בסוף - הפסקתי עם זה ואני רק קוראת שם לפעמים. קוקי - אם זה היה קורה לי, הייתי כותבת בפורום, שמה פס על אנשים שפוגעים בי ולא מתייחסת אליהם כלל (יודעת שזה מ-א-ו-ד קשה, אבל זה אפשרי, גם אני נפגעתי בפורום מסוים ואם את מבינה על מה אני מדברת או רומזת - אני לא עזבתי את הפורום הזה, כי אני אחליט מתי אני עוזבת ולא אחרים יחליטו עבורי מתי אני עוזבת).
 
חשבתי שאני אסתדר עם זה.

אבל אני לא. איך אפשר לגלוש בפורום בו מפחדים לכתוב כי על כל הודעה צריך לעבור 10 פעמים ולראות שאין פירצה שקוראת לגנב? והכל בגלל ענייני אגו...
 

sh53

New member
לוקחים את הסיכון וכותבים

ונותנים לענין "להתגלגל", קצת נופלים, אבל יודעים ששווה לקום. זה יכול לקרות בכל פורום, האם בכל פורום שירדו עלינו נעזוב את הפורום? הרי ברגע שתעזבי, הם ישימו לב לזה ויבואו בעקבותייך לכל מקום - הרי זה חלק מההנאה שלהם, אז למה לוותר על דברים שעושים לך (להם) טוב על הלב?
 

ה מוזה

New member
מאזניים

אם אשים את "מצד אחד " שלך על המאזניים ואת "מצד שני " שלך ... נראה לי שהמאזניים נוטים לצד אחד .. לא?
 
לא. כיוון שהקשר אל הפורום מאוד חזק.

ובכל פעם שהחלטתי להתנתק ממנו מצאתי את עצמי חוזרת אליו שוב... פעם הייתי ממש צריכה אותו בגלל המידע שיש בו. היום כשיש לי את מקס זה פחות בגלל זה אבל עדיין...
 

sh53

New member
מתוך פורום 8 - למי שהתלונן עלייך

גולש נאה דורש, גולש נאה מקיים - גם לו יש קצת
בפורום לא? פה,שם וגם (ההודעה האחרונה "תורמת" הרבה ובמיוחד לפורום). ועוד אחד למטה. בקיצור - קוקי לדעתי את לא צריכה לעזוב פורום שאת נהנית בו כי אחרים מגעילים, את צריכה לעזוב פורום כי מיצית את עצמך בו, כי אין לך שפה משותפת עם 99% מיושבי הפורום או שמשהו אחר מעניין אותך ואין לך זמן להשקיע בשני הפורומים. בהצלחה לך
 
מממ...דווקא זו רק דוגמה.

למה הכוונה? עכשיו יש את עניין ההתרמה לנזקקים. ידעתי מראש שההענות תהיה דלה אם בכלל ובכל זאת הכנסתי את עצמי לתוך זה. היה לי קשה לסרב. בלי קשר לזה,יש את הגולש הספציפי (שאת מכירה) שמחפש אותי בכל הזדמנות...כ"כ הולך על גבולות כללי הכתיבה שאני מדי פעם אפילו לא מצליחה להתאפק ועונה לו
ויש את כל בעלי האגו שיש להם בעיה עם זה שאני רוכבת על אופנוע כבד.
 

sh53

New member
גם לי קשה להתאפק לפעמים-בני אדם או

לא? כולנו טועים לפעמים, אבל יכולה בהחלט להעיד על עצמי שפעם הייתי פגיעה יותר ופעם הייתי "יורה" חזרה תשובות מייד מתוך נקודת פגיעות - היום אני חושבת יותר לפני שאני מגיבה (לא אומרת שאף פעם לא נופלת, אבל עדיין המצב יותר טוב והשתפר לעומת פעם), לפעמים כועסת ושומרת בפנים (מוותרת כי יודעת שזה לא יוביל לשום מקום טוב - במילה אחרת מרחמת על אנשים כאלה ומסתכלת עליהם קצת גבוה שהם צריכים להגיע לרמת שפלות כזאת ולא מוכנה לרדת לרמתם), כותבת ומסגננת כדי שיהיה יותר "רך" ומובן (פעם הייתי שמחה פחות דגש על זה). קוקי - פעם הייתי אומרת כל מה שאני חושבת כשפוגעים בי, חושבת שצריך להחזיר מלחמה כשפוגעים בי והיום השתניתי וזה בהחלט אפשרי. לא אומרת שזה קל - בהחלט לא קל. אנשים מהצד השני (גולשים רגילים) מנצלים את העובדה שכמנהלים אי אפשר להתבטא תמיד כמוהים, הם מתבטאים ואנו מוחקים, אבל המסר בהחלט הועבר, הם אמרו את שלהם, הם פגעו. לא צריך להתייחס לאנשים כאלה, לא צריך לתת לאנשים כאלה ללב, כששומרים קצת מרחק מאנשים פוגענים - קל יותר להתמודד עם מצב כזה, קל יותר לא לשים עליהם.
קוקי - אני יודעת שאת מסוגלת ויש לך את הכוחות האלה. לקחת פורום שהכל בו היה 100% שטויות והפכת אותו לפורום מקסים לפי דעתי, והכל ענין של רצון ועקביות, לא לוותר, להיות אנושית בהחלט, אבל לא לתת לדרוך עלייך - ועשית את זה בכבוד ובהצלחה
 
למעלה