אמונה- הכצעקתה?!
אם יש תכונה אנושית אוניברסלית זה הצורך להאמין במשהו! אמונה ותקווה ישעו על כתפיהן אנשים שהחיים סתרו לפרצופם לא פעם ולא פעמיים! אבל (תמיד יש אבל!) התכונה הזאת מלוות בעוד תכונה אנושית כוללנית- חוסר ביטחון והורדה מערכינו! שאלתם איך קישרתי- אני אסביר! אמונה מראשיתה הייתה במשהוא שהוא גדול מאיתנו, חזק מאיתנו, טוב מאיתנו! זה אף פעם לא היה אמונה בעצמינו- כי למה מי אנחנו?! בריות הולכות על שתיים שבחסד כח עליון נתנה לנו היכולת לחשוב- והנה מותרינו מהבהמה! אבל כמו שנתן כך גם יקח ונשוב להיות כמו בהמות משא! את היכולת שלנו לחשוב ולהמציא גיסנו ושיעבדנו למען המצאת אלים וכוחות שיסבירו לנו עד כמה אנחנו קטנים וחסרי משמעות- ועד כמה נשגבים הכוחות ששולטים בחיינו! תופעות טבע פשוטות יחסנו למה שקראנו אלים- את יכולת ההמצאה גייסנו בשנית בשביל לכתוב סיפורים על כוחם הנשגב ועל תופעות הטבע שהביאו עלינו- במקום לגייס את החשיבה בשביל לרדת לפשרן האמיתי! וזה נכון לכל מקום- כי בכל מקום הגיעו למערכת של סיפורים שמיוחסות לצורה אלילית או גשמית כזאת או אחרת- שמסבירים על כוחה העצום! כל ספרון החל בונה סביבו מערכת ערכים וקודי מוסר למיניהם- ונצטרפו סיפורים על למה ערך זה הוא רצון האל! ומדוע קוד מוסר זה נשגב מרעהו! ולאותם סיפוריים הזויים, וערכים הומניים שחברו להם ביחד ויצרו להם את מושג הדת, אנחנו- אותן בריות הולכות על 2- נתנו את הכמעט יקר מכל- את נאמונה שלנו! ואמונה היא דבר חזק ואין לפקפק בכוחה, כי אנשים לחמו, הרגו, רצחו, צלבו, וטבחו בשביל אמונות- ולא בהכרח דתיות! הנושא כאן הוא לא דת (למרות שמאד מגרה להתווכח על דת) ולא אמונה באלוהים (שעוד יותר מגרה להיתווכח על קיומו) אלא על האמונה שיש לכולנו- ולמה אנחנו בוחרים לתת אותה! אמונה לא חייבת להיות דתית! אין מאמינים לאיזמים למיניהם (קומוניזם, אנארכיזם, נאציזם וכ`) כולנו ממהרים לתת את האמונה שלנו למשהו אחר- אם לא אלוהים אז כח עליון אחר, אם לא כוח עליון אז אידיאולגיה חברתית מסוימת אבל אף פעם לא בעצמינו-האמונה נתפסת בעינינו כמשהו לתת ולא משהו להעניק לעצמנו! למה אנחנו בוחרים להמעיט בערכינו והעניק את היקר מכל (כי גשמעניקים את האמונה- מגישים איתה את צורת החיים שלנו על מגש של כסף) לקיום גשמי שקיומו הוא בעיקר ספרותי, או לאידיאולוגיה שלא תואמת ב100% את האידיאולוגיה העצמית שלנו (כי אידיאולוגיה היא האני מאמין של אדם אחד שבחר להעניק את האמונה שלו לרעיונות שלו- למה ללכת אחרי רעיון של מישהו אחר שיש לך מספיק משל עצמך???)למה לא לשמור את האמונה לעצמינו?! כי מי אנחנו שנהיה ראוים לאמון- אנחנו רק בריון הולכות על 2! WC תחשבו על זה
אם יש תכונה אנושית אוניברסלית זה הצורך להאמין במשהו! אמונה ותקווה ישעו על כתפיהן אנשים שהחיים סתרו לפרצופם לא פעם ולא פעמיים! אבל (תמיד יש אבל!) התכונה הזאת מלוות בעוד תכונה אנושית כוללנית- חוסר ביטחון והורדה מערכינו! שאלתם איך קישרתי- אני אסביר! אמונה מראשיתה הייתה במשהוא שהוא גדול מאיתנו, חזק מאיתנו, טוב מאיתנו! זה אף פעם לא היה אמונה בעצמינו- כי למה מי אנחנו?! בריות הולכות על שתיים שבחסד כח עליון נתנה לנו היכולת לחשוב- והנה מותרינו מהבהמה! אבל כמו שנתן כך גם יקח ונשוב להיות כמו בהמות משא! את היכולת שלנו לחשוב ולהמציא גיסנו ושיעבדנו למען המצאת אלים וכוחות שיסבירו לנו עד כמה אנחנו קטנים וחסרי משמעות- ועד כמה נשגבים הכוחות ששולטים בחיינו! תופעות טבע פשוטות יחסנו למה שקראנו אלים- את יכולת ההמצאה גייסנו בשנית בשביל לכתוב סיפורים על כוחם הנשגב ועל תופעות הטבע שהביאו עלינו- במקום לגייס את החשיבה בשביל לרדת לפשרן האמיתי! וזה נכון לכל מקום- כי בכל מקום הגיעו למערכת של סיפורים שמיוחסות לצורה אלילית או גשמית כזאת או אחרת- שמסבירים על כוחה העצום! כל ספרון החל בונה סביבו מערכת ערכים וקודי מוסר למיניהם- ונצטרפו סיפורים על למה ערך זה הוא רצון האל! ומדוע קוד מוסר זה נשגב מרעהו! ולאותם סיפוריים הזויים, וערכים הומניים שחברו להם ביחד ויצרו להם את מושג הדת, אנחנו- אותן בריות הולכות על 2- נתנו את הכמעט יקר מכל- את נאמונה שלנו! ואמונה היא דבר חזק ואין לפקפק בכוחה, כי אנשים לחמו, הרגו, רצחו, צלבו, וטבחו בשביל אמונות- ולא בהכרח דתיות! הנושא כאן הוא לא דת (למרות שמאד מגרה להתווכח על דת) ולא אמונה באלוהים (שעוד יותר מגרה להיתווכח על קיומו) אלא על האמונה שיש לכולנו- ולמה אנחנו בוחרים לתת אותה! אמונה לא חייבת להיות דתית! אין מאמינים לאיזמים למיניהם (קומוניזם, אנארכיזם, נאציזם וכ`) כולנו ממהרים לתת את האמונה שלנו למשהו אחר- אם לא אלוהים אז כח עליון אחר, אם לא כוח עליון אז אידיאולגיה חברתית מסוימת אבל אף פעם לא בעצמינו-האמונה נתפסת בעינינו כמשהו לתת ולא משהו להעניק לעצמנו! למה אנחנו בוחרים להמעיט בערכינו והעניק את היקר מכל (כי גשמעניקים את האמונה- מגישים איתה את צורת החיים שלנו על מגש של כסף) לקיום גשמי שקיומו הוא בעיקר ספרותי, או לאידיאולוגיה שלא תואמת ב100% את האידיאולוגיה העצמית שלנו (כי אידיאולוגיה היא האני מאמין של אדם אחד שבחר להעניק את האמונה שלו לרעיונות שלו- למה ללכת אחרי רעיון של מישהו אחר שיש לך מספיק משל עצמך???)למה לא לשמור את האמונה לעצמינו?! כי מי אנחנו שנהיה ראוים לאמון- אנחנו רק בריון הולכות על 2! WC תחשבו על זה