זה התחום שאני הכי אוהב לכתוב עליו בפורום הזה
האמונה היא אף פעם לא מתגבשת.
בחיי האישיים היא לבשה צורה ופשטה צורה.
כי כל פעם שיניתי את ההגדרה של "מיהו אלוהים".
מרוב שמטילים הכל על ישות אחת שנקראת אלוהים,
זה נראה כאילו שהכל הכל הכל חשוב ללא שום סדר עדיפויות מוגדר מצד האדם.
מה הפלא שהדתות האיסלאם והיהדות הם כל כך קריזיונריות
בנושאים של "שטחים"? "מלחמה"? "עם נבחר"?
בקיום הדת עשיתי לעצמי סדר עדיפויות, שנראה לי לדעתי בריא לחיי האישיים.
לאדם הדתי יש תפקיד אקטיבי לדעתי ולא רק פסיבי, אם להאמין או לא.
האדם הדתי יכול לווסת את סדר העדיפויות האישי שלו בתוך הדת בצורה
הרבה יותר משמעותית ממה שרק חושבים.
והכי חשוב להבין ,
שלא צריך רב בשביל זה.
