אמוניה גבוהה בדם ולעיסת שרוולים וגם דיאטה

[liasky]

אמוניה גבוהה בדם ולעיסת שרוולים וגם דיאטה

חברים יקרים, אנא עזרו לי. לבני (PDD בן 6) נמצאה אמוניה גבוהה בדם, ברזל גבולי, ובנוסף הוא לועס את השרוולים ואת הצוורון של החולצות שלו ללא הפסק. אנחנו בדיאטה ללא גלוטן וללא לקטוז כבר חודש, יש שיפור בריכוז, אך לא באמוניה הגבוהה ולא בלעיסת השרוולים. הוא מקבל מולטיויטמין של הספקטרום, ויטמין B, אומגה 3, ויטמין E, וגם אבץ במשחה. יש לכם עיצה? שאלה נוספת קשורה לארוחת הבוקר גם בבית וגם בגן, מאז הדיאטה הוא אוכל פחות טוב בבוקר, הוא מסכים לאכול קרקר אורז עם דבש או חומוס, אך נשאר יחסית רעב כי אין לחמים, לחמניות וכו, ולא מצאנו או הצלחתי לאפות לחם ללא גלוטן שהוא מוכן לטעום. אחר הצהרים ובערב הוא אוכל הרבה חלבונים: קציצות בשר ועוף, חביתות, שניצלים, אורז ופסטה מאורז חום שהיא הצלחה גדולה. מה עושים בבוקר? ומה שולחים לגן? הגננת רוצה להרוג אותי ובוכה לי שהוא רעב ואומלל. תודה מקרב לב, ליה

 

[ים כחול ומקסים]

יש מסר

 

[תלמה פינץ]

שווה לנסות גם לקנות לו מוכן לחמים ולחמניות

היי ליה, אמוניה בדם תרד עם מתן של אלפא קטו גלוטראט שסופג אותה. היות והאמוניה מגיעה מחיידקים מעיים בעייתיים, אז חשוב לעשות טיפול מעי ולנקות אותם ולתת הרבה פרוביוטיקה. פתרון ללחם, הוא לאפות לו בבית, או לרכוש מוכן מחנויות של גלוטן פרי- ששם יש את שלהם ושל השף יניב, שמגיע קפוא. עדיין בפתח תקווה, חמש דקות מגלוטן פרי, יש את החנות של נטוראל קייקס שמכינים מגוון רחב של מוצרים ושווה לנסות כמה מהם. הם מוכרים לחמים מלאים, לבנים, לחמניות ועוד ואפשר להקפיא. יש מוצרים טובים גם לתאנה. לבראל יש לחמים ללא גלוטן, אך הם מכילים סויה. אפשר לתת אותם, אם אין לו רגישות לסויה, או לעשות רוטאציה בינם לבין מוצרים אחרים. נסי לרכוש ונסי לאפות לו ותראי מה יותר מוצלח עבורו. רק שלא יהיה רעב, כי זה יגמור את המוטיבציה שלו להתמיד בדיאטה והוא יתחיל לגנוב גלוטן וחבל..

 

[liasky]

תודה רבה

 

[ענתגידי שמר]

הגישה שלי קצת אחרת:

אני מאוד מתרשמת מרפרטואר המאכלים של בנך בצהריים. נהדר!!! לדעתי, אין שום סיבה בעולם שלא יאכל בבוקר את מה שהוא אוכל בהנאה בצהריים ובערב. תזונה שמבוססת על הרבה חלבונים ושמנים טובים היא מצויינת לילדינו, וטני לא רואה שום סיבה לעשות מאמצים לכיוון של לחמים שונים שרק יוסיפו לו פחמימות. צריך רק לעשות סוויץ' קטן בראש, לא לחשוב על היום כמחולק לארוחות מסורתיות (אם היית עוברת לתרבות אחרת, היית מגלה עד כמה "מה אוכלים בארוחה X " הוא תלוי תרבות ומקום) ולפתח קצת עור עבה מול הערות של צוות. ארוחות חלבוניות שומרות על רמת סוכר קבועה בדם, תורמות מבחינה תזונתית הרבה יותר מלחם ומאכלים כמו קציצות\כדורי בשר\פשטידות בשר גם מאפשרים לשלב ירקות טחונים שעבור רוב הילדים הם בילתי מורגשים. אז העיצה שלי: שלוש פעמים ביום ארוחת צהריים, ולאחת מהן תיקראו ארוחת בוקר כדי שהגננת לא תציק... עדות אישית: לי יש צליאק, ואני מאוד תומכת בתזונה פליאוליטית= בשר, ביצים, אגוזים, ירקות, פירות. לאחרונה הכנתי פיצה מקמח אגוזים, רוטב עגבניות ובשר טחון מלמעלה... התזונה הזאת עושה לי טוב, אני ממש לא מרגישה שחסר לי כלום, פיתחתי עור בילתי-חדיר לדעות של אחרים (את יודעת, כולם יודעים שיש לי צליאק וכשאני מגיעה להתארח מראים לי בגאווה שפע של לחמים ועוגיות נטולי גלוטן שניקנו עבורי בהרבה כסף כהפתעה- כאן בארה"ב זה גן עדן לצליאקיסטים - אני אומרת המון תודה אבל מבהירה שזה פשוט לא ברפרטואר שלי. אנשים מתרגלים...). אם הבן שלך מסתדר עם מאכלים מעורבבים (למשל חביתה שבתוכה מגולגל עוף=טורטיה נ"ג, או קציצות עם חומוס) אז יש לך אינסוף אפשרויות. אם הוא זקוק לאוכל "נקי", כלומר בלי עירבובים (מה שאופייני לגילו הצעיר וגם להיותו עם ASD) אז עדיין יש לך, לפי מה שתארת, יופי של דברים לתת לו. את מאוד מוזמנת להתיעץ כאן על מתכונים, להסתכל בקומונה למתכונים מיוחדים כאן בפורום וכדאי לך גם להיכנס לבלוגים שקשורים לתזונה פליאוליטית. הנה אחד שאני אוהבת:http://www.marksdailyapple.com/the-definitive-guide-to-the-primal-eating-plan/ . המון בהצלחה, ענת.

 

[liasky]

ענת, את נפלאה!

הרי האנגלים אוכלים בייקון ונקניקיות בבוקר, והמצרים - פול עם בשר... אז למה שבני לא יאכל שניצל קריספי בבוקר? הוא קם בבוקר וכהרגלו אמר שהוא רוצה לאכול, אז הכנתי לו שניצל, בהתחלה הוא חשד, אבל אחר כך אכל בהנאה, ולקינוח קיבל קרקר אורז עם קצת דבש. מקווה שזה ימשיך. ענת, תוכלי לתת את המתכון לפיצה מקמח אגוזים עם בשר? זה נראה לי נפלא לבוקר. מודה לך מקרב לב, ליה

 

[ענתגידי שמר]

תודה../images/Emo9.gif

יופי! עכשיו את משוחררת מכל חשיבה כובלת לגבי ארוחות ומוסכמות, את יכולה "להשתולל" עם חלבונים, ירקות, פירות - ולהרעיב את הקנדידה שיש לילדינו במעיים ורק מחכה לקבל פחמימות וסוכרים כדי להציק להם... פיצה (אגב, אני לא בטוחה שכל ילד יסכים לקרוא לזה פיצה. בשבילי זו הייתה פיצה אולטימטיבית אבל אני לא אוכלת פיצות כבר 8 שנים אז קל לי "לעבוד" על עצמי...) 2 כוסות קמח - אני טחנתי במטחנת קפה אגוזים שונים ושקדים (הכל לא קלוי). הכי טעים זה קמח שקדים כי הוא מתקתק, אבל העדפתי להוסיף אגוזי ברזיל, אילסרים, אגוזי מלך וזרעי פשתן. לתוך הקמח הוספתי כף סודה לשתיה (ללא אלומיניום. אני מניחה שאפשר גם אבקת אפיה אבל אני לא חובבת של התירס או קמח תפוחי האדמה שהיא מכילה) כף אבקת בצל, 2-3 כפות של תערובת תבלינים איטלקית (אורגנו, טימין, רוזמרין וכ"ו- נותן טעם "פיצתי") וחצי כפית מלח. מוסיפים 3 ביצים ולשים בידיים לבצק רך. שיטחתי בידיים קצת משומנות בתבנית עם משטח סיליקון ואפיתי כ-15 דקות. הוצאתי, מרחתי רוטב עגבניות משובח ופיזרתי עליו תוספות (בשר טחון שהוקפץ עם בצל במחבת, פטריות, זיתים, עגבניות מיובשות, חתיכות פסטרמה) ועוד קצת לתנור. מעניין לנסות איך תוספת של שמן זית בתוך או\ו מעל הבצק, וכן רסק עגבניות בתוך הבצק ישפיעו על הטעם והמרקם. קחי בחשבון שיש לי אבן פיצה בתנור אז הזמנים קצת שונים - מצד שני זה תנור אמריקאי גרוע עם גוף חימום רק בתחתית. אפשר גם לא לשים תוספות של פיצה ולהתייחס לזה כמעיין קרקר עבה אפוי, ואז אפשר למרוח עליו חומוס, טחינה, דבש וכ"ד. אגב, אני הפסקתי להכין את הפיצה הזאת כי היא הייתה לי יותר מידי טעימה...פשוט לא עמדתי בפניה. אני מאוד מציעה לך לבדוק מתכון של תמי לחטיף קרנצ'י וטעים נורא שעשוי מקמח שקדים ובשר טחון (אם לא תמצאי, אכתוב בשמחה איך נהגתי להכין אותו). בבלוג שצירפתי בהודעה הקודמת יש מתכונים נהדרים - אם את לא מוצאת אני יוכלה לחפש אותם ולצרף את הקישורים. בהצלחה, וכל הכבוד לשניכם! ענת.

 

[liasky]

תודה מקרב לב, ענת

ענת יקרה, בבקשה שתפי את כולנו בחטיף הטעים מקמח שקדים ובשר טחון. הוא מאוד יעזור לי. כל מתכון מוצלח ואיכותי נוסף ישמח אותי מאוד. הבלוג ששלחת נהדר, כבר אספתי ממנו כמה מתכונים יפים. תודה רבה. לי עצמי יש שתי "תרומות של מתכונים": הראשונה היא הצלחה שהיתה לי היום והיא הכנה של "נאגטס" העשויים מבשר חזה עוף טחון בשילוב עם חופן קטניות מבושלות והנוזלים שלהם ומעט מלח (אני השתמשתי בלוביה לבנה שקניתי בחנות טבע, השרתי כל הלילה ובישלתי כשעה למחרת ללא מלח). לקחתי חופן של לוביה מבושלת וטחנתי במגימיקס, ולאחר מכן סיננתי היטב. הרתחתי בסיר עם מעט נוזלים, הוספתי מלח, מעט פירורי לחם ללא גלוטן וחזה עוף טחון. את הכל גילגלתי בפירורי לחם ללא גלוטן וטיגנתי בשמן זית. בתוספת עם אורז זה חלבון מלא ואיכותי. הצלחה שנייה שהייתה לי השבוע היא "שניצל" מנתח סינטה (בקר) דק, שקניתי אצל קצב מבין עניין. יענו "שניצל וינאי. שמתי בקערה אחת ביצה עם קצת חרדל וטיפה קטשופ, פלפל ומלח, ובקערה השניה פירורי לחם ללא גלוטן. טבלתי את נתח הסינטה ראשית בביצה ואחר כך בפירורים, ושב טבלתי בביצה ושוב בפירורים. הנחתי במקרר כשעה וטיגנתי בשמן זית. יצא מעדן. היו גם הרבה כשלונות, אבל אני לא אספר עליהם... בברכה, ליה

 

[razgalili]

אמוניה בדם

הי אמוניה בדם היא תוצאה של פירוק של חלבונים והכבד אמור לפרק את האמוניה לשם הפרשתה. עודף של אמוניה בדם מעיד על עודף פירוק של חלבונים או חוסר יכולת של הכבד לפנות את האמוניה. אמוניה יכולה להיות תוצאה ישירה של בקטריות ופטריות במעיים. יש בקטריות שמייצרות אמוניה כתוצאת לוואי של חילוף החומרים שלהן. יתכן גם פגיעה בתהליך העיכול במעיים כתוצאה מאותם מיקרובים. במקרה כזה החלבונים יכולים לעבור עיכול חלקי בלבד במעיים ושוב כתוצאת לוואי תופיע אמוניה. אמוניה היא נוירוטוקסין ויכולה לגרום לכל מיני תופעות לוואי, במיוחד בולטות התנתקות וחוסר התמצאות (spacing) והתקפי צחוק ועליצות בלתי מוזרים. הילד יכול להתנהג כאילו הוא קצת שיכור. צריך וכדאי מאד לטפל במצב כדי לשפר את מצבו של הילד. כדי לשפר את רמת האמוניה יש לשפר את העיכול של חלבונים, לשפר את מצב המעיים ולשפר את מצב הכבד. כדי לשפר את מצב הכבד כדאי לתת אלפא קטו גלוטארט ולעשות אמבטיות של מלח אפסום. אם הילד לוקח תוסף שמכיל גלוטמין יש להפסיק מייד. כדי לשפר עיכול של חלבונים יש לתת לילד אנזימים (יש מאמר מפורט על אנזימים במאמרי הפורום) ולתת לילד 50 מיליגרם של ויטמין סי חומצי יחד עם כל ארוחה. כדי לשפר את מצב המעיים יש קודם כל לשנות את תזונת הילד ולהוריד ממנה פחמימות לגמרי. הילד צריך להתקיים על בשרים עוף וביצים, לפחות למשך תקופה. אם זה לא מספיק אפשר לתת לילד תוספים שתוקפים את המיקרובים במעיים. דבר זה כדאי מאד שיעשה בפיקוח של מישהו מנוסה. ראי מומחים פארא רפואיים במאמר בראש הפורום. לגבי לעיסת השרוול - מדובר במצב שנקרא פייקה. זה נובע כנראה מחוסר של אבץ ועוד מינרלים. יש לתסף אבץ דרך הפה (לא מכיר את המשחה, עדיף להשתמש במשהו שעובד) יתכן שתצטרכו בסופו של דבר גם לתסף בברזל אבל יש לחכות עם זה לאחר שמיציתם כל אמצעי אחר כי ברזל יכול לגרום לנסיגה, במיוחד אם בעיות אחרות כמו מעיים לא טופלו קודם.

 

[liasky]

תודה רבה, רז.

רז, בבקשה, האם תוכל לתת המלצה ספציפית לאלפא קטו גלוטארט? האם תוכל גם להמליץ על אבץ טוב שכדאי לתת? וגם על ויטמין סי חומצי? הוא אוכל בעיקר כעת עוף, בשר וביצים. אלף תודות, ליה

 

[razgalili]

יעקב סקיר מיבא מספר מוצרים מתאימים

בכל אחת מהקטגוריות. את יכולה ליצור איתו קשר דרך הפורום (JACOBSK) או בטלפון: 054-4508423

 

[liasky]

תודה לכולכם

 

[ענתגידי שמר]

סליחה על האיחור

חטיף בשר-שקדים קרנצ'י א-לה תמי גלילי: מערבבים בקערה 600 ג' קמח (שקדים או אגוזים) עם כפית וחצי מלח ו(אופציונלי) כף אבקת בצל. יש שאהבים להוסיף כפית סטיביה, החטיף עדיין מלוח אבל המתיקות נותנת איזה איזון טעים. לתערובת היבשה מוסיפים 500 ג' בשר טחון היטב- הכי טוב יצא לי עם הודי טחון או בקר טחון. לשים היטב בידיים לבצק. הכנה: חותכים נייר אפיה בגודל הרשת של התנור (אפשר גם על תבנית שטוחה, אפשר על משטח סיליקון - המטרה לנצל את מירב השטח של התנור ולהכין כמות הכי גדולה שאפשר כי האפיה ממושכת, ומאידך החטיף נשמר הרבה זמן בקופסא סגורה מחוץ למקרר). על הניר משטחים חלק מהבצק, מניחים מעליו עוד נייר אפיה ובעזרת מערוך משטחים לעובי1-2 מ"מ (דק מאוד). מסירים את הנייר העליון, מסמנים ריבועים בגודל של בערך 2על 3 ס"מ עם גלגלת פיצה או חותכן עוגות ומכניסים לתנור שחומם על החום הכי נמוך. משאירים את דלת התנור קצת פתוחה כי רוצים להגיע לחום הנמוך מהמינימום של התנור= בערך 100 פרנהייט. אופים - בעצם מייבשים - מספר שעות עד שהחטיף קרנצי' לחלוטין (פשוט מרגישים ביד שהוא כבר לא גמיש אלא קרנצ'י). מוציאים, שוברים לריבועים מאכסנים בקופסאות אטומות וקוראים לזה צ'יפס. הערות: כדאי להשתמש בכל הרשתות של התנור ואולי בטורבו כדי לזרז את הייבוש - לא ניסיתי טורבו כי זה לא כל-כך מוכר כאן, אבל אין בעיה לאפות בשכבות. החטיף טעים בטירוף. שימי לב שהכמויות הן בערך (קצת יותר קמח מבשר, אבל לא משהו מדעי). יכול להיות שכמות המלח לא מספיקה, חשבתי שעדיף להתחיל עם קצת פחות מאשר להמליח יותר מידי. משהו שצריך לקחת בחשבון: הבשר כאן הוא לא מוכשר ויתכן שהוא פחות מלוח. בהצלחה! ענת.

 

[liasky]

תודה רבה, ענת!