וביתר פרוטרוט...
הייתי בת 13 בערך, וחיפשתי דרך למרוד.
דרך אחת למרוד זה להיות שונה מאחרים ולא לשמוע את east 17 או madonna או כל דבר דבילי אחר מאותו הסיגנון.
pablo honey היה אלבום מרד די טוב בזמנו (למרות שגם נירוונה היו דרך טובה למרוד...), ההורים לא היו מרוצים, אבל מי שואל
ואז עברו שנתיים, והנה יצא לו the bends, ואז נגמרו התירוצים, אי אפשר למרוד יותר, האלבום היה פשוט מצויין. ואז הקשבתי לו לא בגלל המרד אלא בגלל האיכות. ואז עברו עוד שנתיים, ויצא ok computer, ואז באמת כבר אי אפשר להשתמש במילה מרד כמילה מייצגת, אלבום השנה, אלבום העשור, אלבום המאה... (ובלי ויכוחים, זאת הדעה שלי !!!) ובקיצור - להקה שהשתמשתי במוסיקה שלה בהתחלה כמרד, הפכה להיות חלק מרכזי בחיי, שירים מסויימים ליוו ומלווים אותי עד היום באירועים גדולים ומשמעותיים בחיי (אבני דרך אם תרצו מושג חביב יותר
), אם אני עצובה אני שומעת שירים מסויימים, אם אני שמחה אני שומעת שירים אחרים, ואם אני סתם חסרת מצב רוח מוגדר אני פשוט אשמע אותם ברקע. וזהו, מרחתי מספיק, מקווה שעניתי על השאלה... יום טוב