אממממ אני לא יודעת אבל בכל זאת....

[B A W]

אממממ אני לא יודעת אבל בכל זאת....

אז ככה, קראתי כאן הודעות בקשר לחרדת מבחנים אבל אני לא יודעת אם הייתי אמורה לשרשר או שלפתוח הודעה חדשה, אז סליחה...=\ טוב אז ככה.... בשלב כלשהו בחיים שלי, כשהייתי קטנה יותר, התחלתי להילחץ ממבחנים בצורה מטורפת....! לפני המבחן הייתי מרגישה חום, לחץ מטורף בבטן כאילו היא עומדת להתפוצץ, ותחושה של ניתוק... במבחן עצמו הייתי מזיעה בכומיות מטורפות, בעיקר בידיים, אך לרוב עשיתי את המבחן בשלום...(חשוב לציין שהייתי מתחילה לענות עליו רק אחרי שעברה רבע שעה...!) כיום, כשאני בתיכון אני ערה שוב לבעיה שבאה בצורה קצת אחרת...! אני לא לחוצה לפני המבחנים, אני פשוט מנותקת בעשרים דקות הראשון של המבחן, מה שגורם לי לעשות אחר כך את המבחן בצורה מטורפת...! אני פשוט יושבת במבחן, קוראת את השאלות, ומתחילה לחשוב על כל מיני דברים, שלא קשורים למבחן...אחרי המבחן אני מסרבת בכל תוקף לדבר עליו, וצועקת על כל מי שמנסה לדבר איתי עליו... כל זה בא לידי ביטוי בעיקר במבחנים במתמטיקה...! במבחנים במקצועות אחרים אין את הניתוק בתחילת המבחן, אך הניתוק בא לקטעים קצרים באמצע המבחן...! אני די בטוחה שכל הסימפטומים האלה פוגעים ביכולות שלי בעשיית במחנים, שנעשים בצורה הרבה יותר מהירה, ולפעמים אף מחופפת...! (יש לציין שבד"כ אני לא מסיימת את המבחנים עקב בעיות הזמן) אשמח לקבל הערכה או פיתרון לגבי המצב שלי! תודה!

 

[יעל גאלי דואני]

חרדת בחינות

נדמע כי אכן חרדת הבחינות שלך פוגמת בהבאת היכולות האמיתיות שלך לידי ביטוי במבחן, ולא פחות חשוב, גורמות לך לתחושה לחץ ומועקה. מעניין שאת מספרת כי זה קורה לך רק במבחנים במתמטיקה, האם יש לך השערה למה שם זה מלחיץ יותר? כפי שנכתב פה כבר בעבר (ואת מוזמנת לדפףדף קצת אחרוה ולראות כמה שירשורים בנושא) בחינות הן מאורע מעורר מטיבו לרוב האוכלוסיה, ולפעמים אפילו מעט העוררות הזו עוזרת לנו. הבעיה מתחילה, כמו הרבה פעמים, כזה עובר את הגבול. במצב הזה יש פתרונות רבים ומגוונים. שיטות הרפיה, טיפול נפשי, טיפול תרופתי וכו'... למעשה ההתיחסות לחרדה המבחנים היא כלכל חרדה ספציפית מבחינת דרך הטיפול. האם למשתתפים נוספים יש עצות ספציפיות ש'עובדות' אצלם לגבי חרדת בחינות? איזה שהם כללי 'עשה' ו'אל תעשה' שהצלחתם לבנות לעצמכם? אני יכולה לתת טיפ קטן שעובד אצלי כאשר במהלך הבחינה אני נלחצת משאלה קשהשנראית בלתי אפשרית, אני עוצרת, אוכלת איזשהוא משהו מתוק, שותה מים ומנסה לעשות הפסקה קטנה של מחשבות חיוביות, ואז מתחילה להסתכל מחדש על השאלה, כאילו רק עכשו ראיתי אותה. מה איתכם?