אממ גם סוג של פריקת לחצים

WundeRKind

New member
אממ גם סוג של פריקת לחצים ../images/Emo4.gif

אני לא יודע אם זה הפורום מתאים לזה
, אני סתם צריך להוציא הכל מהלב.. כי עם אנשים אני לא מצליח לדבר.. היום התפוצץ לי בפנים מה שאני מרגיש בערך 18 שנים כבר...
ההורים שלי גרושים, ואמא נשואה שוב, עם כל מה שזה כולל.. אח חורג..אחים למחצה.. יש לי אבא חורג שמגדל אותי בערך מגיל 2, ותמיד הוא, הם.. גרמו לי להרגיש כאילו אני לא שייך.. הם לא עשו משהו או אמרו משהו, זה פשוט משהו שאני מרגשתי, גם אם זה לא היה נכון.. ואפעם לא הסתדרתי איתו, ואיתם יותר מידי, רק עם אמא. אבל באמת ששמרתי את זה בלב כל הזמן הזה, הרבה שנים, כי לא רציתי להיות זה שהורס את הבית או גורם לאמא לבכות. אבל השבוע הכל פשוט התפוצץ, כאילו שכולם פשוט התאחדו ל"חרם" נגדי.. כל אחד בא אלי בטענות, ניסינו לפתור את זה ולעשות שיחה משפחתית כזאת, וכרגיל כל התלונות היו כלפיי, וכשמצפים ממני לדבר אני שותק.. כי אני יודע שאם אני אדבר אמא תבכה, או יהיו ריבים וכאלה...:/. אבא החורג שלי החליט שאני שטן ועושה לכולם דווקא ורוצה להרוס לכולם את החיים, אחותי שהשקעתי כל מה שיש לי בשבילה זרקה לי הכל בפרצוף, אחותי הקטנה אומרת לכולם שאני שונא אותה, ואמא באה עם כל ההאשמות האלו ביחד.. יכול להיות שהיא הבינה שהיא טעתה והיא מנסה לפצות אותי בכל מיני דברים, אבל אני מרגיש כאילו זה מאוחר מידי, אני לא יכול לכעוס עליה באמת, אבל אני פשוט לא ציפיתי וקיוויתי שהיא לא תתנהג ככה. התאכזבתי.. הם כל הזמן ממשיכים להגיד שהם יודעים שיש משהו שמפריע לי, משהו שאני מסתיר, ואם יש משהו כזה להגיד להם... אבל אני יודע שהם לא באמת רוצים לדעת (אחרי שהם ידעו), אז אני לא מספר להם, ואז הם בוחרים להתעצבן... מה חשוב, לדבר על הדברים, ולגרום להם להצטער שהם הוציאו או את זה, או לגרום לריבים משפחתיים רצינים, או פשוט לשתוק
אני מרגיש שזו מעמסה כבדה עלי. הם בטוחים שלא אכפת לי מהמשפחה, ובעצם כל מה שאני מנסה זה להחזיק אותה.. אמרתי יותר ממה שתככנתי להגיד.. אבל הייתי חייב להוציא את זה....אממ..תודה.
 
והם די צודקים - לא?

באמת יש משהו שמפריע לך ואתה מסתיר. הבעייה היא (בכל אופן ממה שהבנתי מאיך שאתה כותב ומתאר את הדברים) - שאתם לא ממש מתקשרים. לשבת ולהטיח האשמות זה לא נקרה "לדבר עם מישהו". ההבדל בינך לבינם הוא שהם לא מתקשרים בהטחת האשמות ואתה לא מתקשר בשתיקות. בעצם מדובר על אותו הדבר רק מכוון שונה. הם לא מקשיבים ואתה לא מגיב. וזה מין לופ כזה שקשה מאוד לפצח. הרי למי בא בכלל להתחיל להגיב אם בין כה וכה לא מקשיבים? ולמי בא בכלל להטריח את עצמו לדבר יפה אם בין כה וכה אתה לא מגיב? בקיצור - צריך שניים לטנגו. אני הייתי מציעה לך קודם לפנות לאמא שלך ולדבר איתה בארבע עיניים. אין לך מה לחשוש מהבכי שלה כמו שלה אין מה לחשוש מהכאב שלך. תעמדו בזה שניכם.
 

WundeRKind

New member
זה טיפה יותר מורכב מזה..

אבל יש דברים שאי אפשר לכתוב פה.. בכל מקרה, עם אמא דיברתי כבר, העניינים די התסדרו, עד לפעם הבאה..
 
נו - טוב

תמיד זה ככה. כשמגיעים עם סיפור חלקי מקבלים תשובה חלקית. אני שמחה בכל אופן שהסתדר לבינתיים.
 

sh53

New member
עם הזמן זה לא יעבור אם לא תדבר

כמו שהציעו לפניי, צריך לדבר על זה (בעל פה או לשלוח מכתב), אבל צריך לדבר על הדברים. אתה לא מדבר כי אתה לא רוצה שאמא שלך תבכה, אבל מצד שני גם בלי להכיר אתכם, אני בטוחה שאמא שלך לא מחייכת ואולי אף בוכה אם כי אולי לא לידך. אז אולי כדאי לעשות משהו ולשנות את זה? לא טוב לך להיות במצב הזה אז להמשיך ככה בחיים עוד שנה, שנתיים, שלוש - עד מתי? אולי אח"כ גם יהיה יותר גרוע? אז אולי כדאי בכל זאת לנסות לתת לעצמכם הזדמנות ולדבר גם אם תהיינה דמעות וגם אם יהיה מאוד כואב? אולי זה יהיה כואב עכשיו, אבל אח"כ אולי לא הכי שמח, אבל אולי בכל זאת יהיה פחות כואב?
 

SHEX

New member
אם לא תסביר, איך יבינו?../images/Emo95.gif

כדי שהמשפחה שלך תבין מה כל כך מפריע לך, ואני בטוח שיש לך המון מה להגיד להם, אתה צריך למצוא את הדרך לשתף אותם בדברים שמפריעים לך, ברגשות שלך, בפחדים, בהכל.. אני בטוח שאתה לא רוצה לה שאיר את הדברים כמו שהם, אז קח את החיים שלך בידיים ותתפוס אחריות על מה שקורה - תיזום עוד שיחה כזו, רק שתתבצע בצורה שונה. בצורה של שיחה כהוויתה - שכל צד מקשיב לצד האחר ולא רק מטיח האשמות. וזה כולל גם אותך. אתה צריך גם לדאוג לא לשתוק בשיחות האלה, אם יעזור לך, אולי אפילו להכין דף קטן עם נקודות שאתה רוצה להעלות, כי קל נורא לחשוב על זה, אבל קשה מאוד להזכר בזה ברגע האמת... ובנוסף, גם לדאוג להקשיב, ולדאוג שהם יראו שאתה מקשיב ואולי גם יודע לקבל את הביקורת שלהם, שזה דבר שהוא בהחלט מרגיע בוויכוחים, לדעת שהצד השני באמת לוקח אליו את מה שאתה אומר... אני יודע שזה בטח נראה בלתי אפשרי, אבל אני מאמין שעם הכמות הנכונה של מאמץ אתה תצליח לפתור גם את זה. כוחה של שיחה הוא הרבה מעבר למה שאנחנו תופסים... בהצלחה...
 
למעלה