האזרח הנפגע מזיוף ממוחשב
נמצא באותו מצב כמו האזרח הנפגע מזיוף לא ממוחשב, או כמו האזרח הנפגע מהונאה אחרת.
תעשיית ההיי-טק זה משהו מאד רחב ומגוון. אם למשל חברת היי-טק מייצרת מוליכים למחצה, חברת היי-טק אחרת מפתחת ציוד רפואי, חברת היי-טק שלישית מפתחת תוכנות לשימושים שונים, מה בדיוק מעניין אותם שמישהו נפגע מזיוף ממוחשב?
ואם אדם נפגע בתאונת דרכים מסוג פגע או ברח, תעשיית הרכב עוזרת לו?
ואם למישהו פרצו את הבית, תעשיית הדלתות החלונות והסורגים מתגייסת לעזור לו?
מה בדיוק הקשר בין הדברים?
אכן קיימת אמנה בינלאומית העוסקת בפשעי מחשב (אמנת בודפסט). עניתי לך שישראל לא צד לה. מה שיותר חשוב הוא שרוסיה וסין גם לא צדדים לה.
החוק הישראלי העיקרי העוסק בעבריינות מחשב הוא חוק המחשבים, התשנ"א - 1995, והוא נחשב לחוק מאד מיושן בעיקר בהתחשב בכך שהוא נוסח לפני שהאינטרנט המסחרי נכנס לחיינו בארץ. החוק עצמו מטבעו אינו יכול לסייע לך בנושאי שיטור ואכיפה מחוץ לטריטוריה של המדינה והשטחים שבשליטתה.
כעיקרון, מתקיימות כל הזמן וידות בינלאומיות של שיתוף פעולה בין הגופים המשטרטיים של מדינות רבות ושם נבחנות הדרכים לטיפול בעבריינות מחשב ורשת. מי שבאמת אמור לטפל בזה הן המשטרות ולא התעשיות.
