אמנם בלי טיפול החודש אבל שלילי

[יעל@]

אמנם בלי טיפול החודש אבל שלילי

אני אמנם התכוננתי לא לצפות יותר מדי, ואפילו התחלתי לחשוב על ה- IVF השני. אבל מה יהיה איתי? אני כל כך מנסה שהטיפולים לא יתפסו את מרכז החיים שלי. אבל די נמאס מהשלילי הזה כל הזמן, זה כמו להכשל במבחן שוב ושוב, רק שלא עוזר ללמוד הרבה, אולי מה שעוזר זה ההתמדה, והאמונה שיום אחד זה יקרה גם לנו. גם האיש שלי מאוכזב, הוא שהאמין שבהפסקה נכנס להיון - וכלום. עצוב לי. תודה על שקצת הקשבתן לי, אבל מי עוד יכול להבין אותי? יעל

 

[עמית@]

יעלה ../images/Emo10.gif

זה עצוב לשמוע את הייאוש מחלחל. אין ברירה כנראה אלא לשאת מבט אל הטיפול הבא. כי בסופו של הדבר היחיד שמבטיח לפחות סיכוי להצלחה הוא אכן התמדה. מה עשות שהפסקות לא מכניסות אותנו להריון (את חלקנו לפחות

) חבקי את האיש. זה כל כך מאכזב ומתסכל. עמית

 

[אולה *]

מבינה, ../images/Emo4.gif

בכל הפסקה אני מקווה לנס. וזה, כנראה, נורמלי. אז נחכה לעזרה של הרפואה. יעלי, זה עצוב, אבל את צריכה להאמין ב-IVF מס´ 2 - שיהיה האחרון.

אולה

 

[סוכריה על מקל]

זה שבוע של שליליים ../images/Emo10.gif

אני מצטערת, יעל, אין מילים לתאר את האכזבה. כמה שמשתדלים לא לצפות תמיד מהבהבת התקווה הקטנה עמוק בפנים, וכשהיא כובה זה נראה כמו סוף העולם. מזל שמיד מתחיל חודש חדש עם אפשרויות חדשות

ואני מאחלת לך שהשנה החדשה תביא לך ולכולנו את משאלת ליבנו הכמוסה (או הלא-כל-כך כמוסה).

 

[הרמוניה]

צר לי ../images/Emo14.gif

כנראה שאת שייכת לאלה מאיתנו שצריכים את עזרת הרפואה המודרנית.... שולחת

והרבה תיקוות לפעם הבאה הרמוניה

 

[מרב של ערן]

יעל ../images/Emo14.gif

כל-כך מבינה את הרגשתך. מי מאיתנו לא רוצה שהנס יקרה ושסתם כך יבוא איזה הריון ספונטני, מה בסה"כ ביקשנו? אבל כנראה שאנחנו ניאלץ להיעזר בשירותיה הנהדרים של הרפואה ולסייע למדע באמצעות האמונה שיום אחד זה יקרה. ההתמדה תביא אותך בסופו של דבר אל היעד הנכסף.

למכביר ומקווה שבמבחן הבא את מקבלת 100 מרב

 

[יעל@]

לכלכן

המון תודה, אני באמת שמחה שיש לי את המקום הזה שאני יכולה לחלוק בו את הרגשות שלי. וקשה לי עכשיו. אני יודעת שמחר יום חדש, עם כוחות חדשים. ואני גם החלטתי שבטיפול הזה אני מתכוונת להיות קצת יותר אסרטיבית ולשאול כל מה שאני רוצה מבלי להתבייש, הודות לכן (ולך ליאור). אוהבת, יעל

 

[מרב.]

יעל יקרה

כמה זה מוכר, לקחת הפסקה על מנת לא לחשוב על טיפולים, ובעצם למצוא את עצמך עסוקה בחישובים של ביוץ וימים שעברו וכהנה וכהנה... וללא שום ספק קל יותר להתמוד עם העצב הפרטי שלך מאשר עם העצב של בן הזוג, כי קשה, קשה קשה לנחם את האיש שאוהבים כל כך ושאת ילדיו לא מצליחים להביא לעולם... עצובה לשמוע, יעל, אבל חשוב לא לשכוח לתפוס את קצה החבל של האופטימיות ולא לתת לה לברוח, כי זה מה שנותן את הכוח להמשיך מטיפול לטיפול. זה עוד יקרה, השאלה היא רק מתי- והלוואי שעם המשאלות שיתגשמו השנה, גם זו הכמוסה והגדולה נמנית.

מרב

 

[יעל@]

מרב זה פייר את גורמת לי לבכות ../images/Emo23.gif

את צודקת, גם בהפסקה המשכתי לחשב לי את חישובי הביוץ, אפילו היו לי שני פסים בערכת הביוץ. אולי מכאן נובע גם חלק מהכאב שלי. בכל מקרה מחר יום חדש, ועוד מעט שנה חדשה, מקווה שיקרו לנו רק דברים טובים, והמשהו הקטן (למעשה הגדול הזה) לו כולנו מחכים יקרה בקרוב. אוהבת יעל

 

[yaelhul]

יעלי יקרה שלנו

בלי התקווה אנה היינו באות? למרות האכזבה, טוב שקיוויתם. תמיד חייבים לקוות לטוב, והוא בסוף יגיע. כנראה שהתינוקות שמחכים לכם בסוף הדרך הזאת לא רוצים לבוא בקלות. הם רוצים השקעה, קצת סבל, הרבה ציפייה ואז, רק אז, הם יגיעו. אל יאוש יקירה. עודדי את האיש שלך, והתחילו במרץ לקוות שה-IVF השני, יהיה גם האחרון. יעל.

 

[טביקאט]

כולנו שליליות...

כנראה שרוצות להתחיל שנה חדשה בסטטוס חדש, ולא לגרור את האכזבות של השנה החולפת... זה יקרה גם לכם, בטוח. צריך רק להתאזר בסבלנות ובאורך רוח... מחזיקה אצבעות

טביקאט

 

[זוהרה מצליחה החודש]

יעלי ../images/Emo24.gif

שולחת לך חיבוק לעידוד ולחיזוק מקווה שבטיפול הבא זה יצליח. מה לעשות, יש אנשים כמונו, שאצלם כניסה להריון היא לא ממש "רומנטית". אנחנו מיוחדים ונבחרנו לעבור דרך ארוכה עד לאושר הגדול.

זוהרה