אמנם פרסמתי את זה גם בלהיות הורים
אבל חשוב לי לפרסם גם כאן את זה
מאמא מאד מגוננת למדתי לתת להודיה גם מרחב ואני מקווה שאשתפר בזה
אז הנה הסיפורים:
ביום שישי כשאבא היה בתפילה לקחתי את הודיה לגינה שוהדיה לא הכירה והיינו שם לבד.. אחרי שפעם אחת היא עברה את המתקן שיש שם (סולם עם מגלשה ועוד דרך שצריך לעבור דרכו בכפוף..) כשאני היתי קרובה, החלטתי להיות רחוקה ואמרתי להודיה "עלי שוב לסולם".. כשכנעתי את עצמי לא לגשת קרוב אליה.. כדי שהיא תתמודד לבד עם העליה וכדי שאני לא אתפתה לעזור לה
הודיה אמרה ישר "אני לא יכולה.. זה קשה לי" (מאמא של פג הבנתי פעם שזה חלק מאוצר המלים של פגים
) עניתי לה "את יכולה
תנסי לבד.." בסוף הסכמתי לעזור לה לעלות על שלב אחד ובשאר להיות קרובה אליה.. היא עשתה את זה בסוף (כמעט) לבד
ובפעם השלישית היא עשתה את זה ממש לבד
הוכחה שהודיה מסוגלת גם כשהיא אומרת שהיא לא יכולה
בשבת כשרציתי להלביש את הודיה, היא לקחה את החולצה והעבירה לבד את הצוואר והתחילה להשחיל את הזרועות לשרוולים
היתי די המומה מזה.. למרות גילה המתקדם לא ציפתי שב"ה הגענו גם לשלב הזה. אז נכון שהיא הסתבכה קצת בשרוולים.. אבל עוד כמה פעמים והיא כבר תדע להתלבש לבד
אבל חשוב לי לפרסם גם כאן את זה
