אמנם רק מאיה קוראת את זה, אבל שיהיה

אמנם רק מאיה קוראת את זה, אבל שיהיה

זה פרק שש, פרק חמש נמצא קצת יותר למטה בעמוד הזה, למי שפספס. לא עבר הרבה זמן מאז שפרסמתי אותו, אבל בכל מקרה אין הרבה דברים שקשורים לדיג'ימון וזזים, אז למי אכפת? Digimon Guardians: פרק שש: ריי נעצר ובהה בדיג'יכלי בבלבול. "הוא נעלם שוב." לפני כמה רגעים, הופיעה על הצג נקודה אדומה מהבהבת, וריי ידע שיש דיג'ימון בסביבה. הוא החל לרוץ לכיוון הנקודה, כשזו נעלמה. "שינומון!" קרא כשראה את הדיג'ימון מתקרב אליו. זה צלל בדממה, תפס בו ונסק שוב. "דיג'ימון הופיע!" אמר הנער. "אני יודע, אלוף בשם דרימוג'מון. הוא נעלם מתחת לאדמה." אמר שינומון. "לא הייתי יכול לעשות דבר." הסביר כשהבין שריי שוב עומד לכעוס עליו. "דיג'ימון רביעי." מלמל זה. "נראה שלניאו דווימון נמאס מאיתנו. הוא שולח קבוצות של אלופים במקום דיג'ימוני על יחידים עכשיו." "יש לנו מזל שהוא לא שולח קבוצות של דיג'ימוני על." הדיג'ימון חייך במרירות. "הם ודאי יופיעו שוב בבוקר. גם דיג'ימונים צריכים לישון." וכך באמת היה: בבוקר המחרת, ריי התעורר למשמע רעש חזק של צרחות ובניינים נופלים. הוא זינק ממיטתו והשקיף מהחלון, ושינומון הצטרף אליו מיד. במרחק כמה רחובות משם, בניינים החלו לקרוס. "אני לא מריח כלום, הוא מתחת לאדמה. זה דרימוג'מון." אמר שינומון, פרש כנפיים ועף אל המקום. מסתבר שצדק שוב: הבניינים כאילו קרסו מעצמם, ללא כל סיבה נראית לעין. דרימוג'מון זעזע את יסודותיהם מתחת לאדמה. משהו נכרך בחוזקה סביב רגלו של שינומון, והוא הביט אל הגג עליו עמדה העכבישה. "אז חזרת." אמרה וליקקה את ניביה. "לא את שוב." שינומון תפס בקור ומשך אותו אליו. השנייה ניתקה ממקומה ועפה לעברו, והוא הכה בה בעוצמה והפיל אותה למטה. "יופי, גם הוא כאן." הדיג'ימון הפנה את תשומת-לבו לירוק המגודל שהגיח מקצה הרחוב וחשף את עצמו. האגאנמון כרע ברך והרכין ראשו באמצע האולם הגדול. "לאחר השלמת משימתך, מינינו אותך להשגיח על השומרים," הדיג'ימון בעל הקול הסמכותי עשה הפסקה קצרה. "האגאנמון." "כן, אדוני." אמר השני. "ואתה מביא לנו חדשות רעות." השני הנהן. "מה בפיך?" שאל הדיג'ימון בעל הקול הזקן. "שומר אחד נמצא, יוטה טויה, אבל...אבל ניאו דווימון החל בהתקפה אמיתית על כדור-הארץ. הוא שלח שלושה אלופים למצוא את השומרים, ולאלה קשה להתמודד עם הנטל." חברי המועצה שתקו לרגע. "אולי עשינו טעות כששלחנו טירון." אמר הדיג'ימון בעל הקול הזקן. "לא, אנחנו חייבים לבחון את יוטה טויה." "ומה אם עשינו טעות? בגלל היוהרה שלנו, כדור-הארץ והעולם הדיגיטלי עלולים להיות אבודים." חברי המועצה שתקו שוב. יוטה פיהק בקול, התיישב במיטתו והתמתח. הוא ירד מהמיטה והחל להתקדם אל עבר השירותים, תוך שהוא משפשף את עיניו ומנסה להתאושש. הוא בעט בבובת הכלב שחסמה את דרכו והניח את ידו על ידית הדלת. "יוטה!" נשמעה הצעקה. הנער הביט אל הבובה, שזנבה הצליף בפניו. "היי, קאבומון! בוקר טוב!" אמר יוטה. קאבומון החל לרחרח את האוויר, וחום השיער אחריו. "אני חושב שיש פנקייק לארוחת-בוקר." אמר. "זה לא זה," קאבומון הביט בו במבט רציני. "אני מריח דיג'ימון." "שטויות, הדיג'יכלי היה מצפצף אם...הדיג'יכלי!" יוטה מיהר אל ערימת הבגדים ששכבה על הרצפה ושלף ממנה את מכנסיו. מאחד הכיסים נשמע צפצוף עמום, והנער שלף ממנו את הדיג'יכלי. "זה דיג'ימון?" שאל קאבומון. "שלושה!" הזדעק יוטה. "בוא נזוז!" עוד בניין נפל כשטאסקמון נעץ בו את קרניו. ריי העביר את מבטו מהדיג'ימון הירוק אל שינומון, שהיה עסוק בקרב עם דוקוגומון. יוטה וקאבומון לא נראו באזור, והוא היה לבד. בינתיים, טאסקמון רדף אחרי אנשים והרעיד את האדמה ברגליו החזקות. "אבל הייתי חייב לעזור לשינומון, זה התפקיד שלי כשומר, לא?" מילותיו של יוטה הדהדו בראשו של ריי. "אף-פעם לא ניסית לעזור לשינומון? חשבתי שתפקיד השומר לעמוד לצד השותף שלו." הנער הביט סביבו והבחין בצינור ברזל מבצבץ מהאדמה, ומים פורצים מהבור שלידו: צינור מים נשבר על-ידי דרימוג'מון. זה יהיה הנשק שלו. ריי תפס בצינור ומשך עד שעקר אותו ממקומו. "יוטה צדק. אני חייב לעזור." חשב לעצמו ורץ אל טאסקמון. הדיג'ימון הבחין בנער רק לאחר שזה הכה בו מספר פעמים, וגם אז רק סטר לו בהיסח הדעת וחזר להתעלל בבניין. ריי קם מהרצפה והכה בכוח על ידו של טאסקמון. לאחרון נגמרה הסבלנות, והוא הסתובב אל התוקף עם מבט מאיים בעיניו ושאג בזעם. הנער אחז את הצינור מול גופו בחוזקה והתכונן להילחם במפלצת. טאסקמון הניף את ידו והכה, אך ריי התחמק והכה אותו בחזרה על אצבעותיו. הדיג'ימון צווח בכאב, משך את ידו לאחור והנחית אותה שוב. הוא נופף בידיו בפראות, בעוד הנער מתחמק ומנסה נואשות לגרום לו לסגת על-ידי מכות מהברזל שבידיו. שינומון הבחין במתרחש ועף אל ריי, ודוקוגומון בעקבותיו. "תותח רוח!" צעק הדיג'ימון המעופף. הוא פגע ברצפה, בין ריי לטאסקמון והפריד ביניהם. האחרון הביט למעלה ונהם לעברו. "שינומון!" התנשף הנער בהקלה. הדיג'ימון נחת מולו. "איפה יוטה?" שאל מבלי להביט לאחור. "אני לא יודע." השיב השני.
 
ההמשך:

יוטה נדחק בין האנשים הנמלטים בניסיון להגיע אל ריי ושינומון. "אתה רואה אותם?" שאל את קאבומון, ששכב על ראשו מפני שלא היה מסוגל להתמודד עם זרם האנשים. "לא." השיב הדיג'ימון. "אנחנו חייבים למצוא אותם!" קרא יוטה. "אני יודע, אני יודע! גם אני רוצה להילחם!" קרא השני. "אני רק רוצה להשתיק את הדיג'יכלי הזה!" צעק הנער בכעס, ותוך כדי ריצה החל לשחק במכשיר שבידו בניסיון להשתיק אותו. צל שחלף מעליהם הסתיר לרגע את אור השמש, וכשהשניים הרימו מבטם הם נתקלו בציפור לבנה, גדולה ובעלת כרבולת. שאר האנשים עצרו גם כן כדי להביט ביצור. "מה...?" מלמל יוטה. "אלוף," הסביר קאבומון. "אקאטורימון." אקאטורימון ריחף מעל האנשים המבוהלים בהשמיעו צווחות וצרחות חזקות. "עשה משהו!" אמר יוטה. "אבל האנשים..." "האנשים ימותו!" קאבומון זינק מראשו ונעלם בין האנשים. "לאן אתה הולך?" צעק השני, אך זה כבר נעלם. הוא ניסה לחפש אותו, אך לא מצא. מאחוריו, צילו של אקאטורימון שוב הסתיר את השמש, והנער הסתובב אליו. קרניים אדומות נורו מעיניו וחרצו את הרצפה. האנשים החלו לצעוק ולברוח מהמקום במהירות. רק יוטה נשאר שם כדי להביט באקאטורימון, שירה לעברו שוב. "אה!" חום השיער נמלט אל תוך אחת הסמטאות, ואז החל לברוח. הדיג'ימון הגדול עקב אחריו מהאוויר, יצר רוחות חזקות שכמעט והעיפו אותו מעל האדמה, וירה מעיניו לכל עבר. בינתיים, קאבומון עמד על גג אחד הבניינים. הוא עלה לשם במטרה להתקרב לאקאטורימון, אך עתה, זה החל להתרחק. בזרם האנשים הרצים שתחתיו, הדיג'ימון איתר במהירות את יוטה, שרץ לכיוון ההפוך ומשך אחריו את הציפור. "יוטה בצרה!" קרא קאבומון בבהלה. צווחותיו החדות של אקאטורימון התנשאו מעל צרחות ההמון. הוא צלל לפתע וניסה לתפוס ביוטה, אך תפס באדם אחר ונסק כשהוא אחוז ברגלו. "עזוב אותו!" קרא יוטה מלמטה. הציפור הבחינה בו שוב וצללה. האדם שאחזה בין טפריה נפל למטה והתרסק על הכביש בשלולית של דם. "אני לא יכול לעשות כלום." מלמל קאבומון לעצמו בעצב, כשהבין שהוא חסר אונים. "אני חייב למצוא את שינומון." והוא החל לזנק מגג אל גג בכיוון ריח הדיג'ימונים שגירה את אפו. שינומון עצמו היה עסוק בקרב נגד טאסקמון ודוקוגומון, יחד עם ריי. יוטה המבוהל ניסה לפלס את דרכו בין האנשים שברחוב בניסיון להתרחק עד כמה שאפשר מאקאטורימון. הציפור כבר שכחה אותו, וכעת מוטטה בניינים בעזרת התקפות חוזרות ונשנות. בעוד קאבומון מדלג בין הגגות, הוא שמע את רעש הבניינים הקורסים והגביר מהירותו. מתחתיו, באחת הסמטאות הסתתרה בפחד ילדה בהירה בעלת שיער כתום ומבריק, ועיניה הביטו באימה במפלצת המתנשאת מעליה. בחלק אחר של העיר, נער בעל שיער שחור וקוצני ניגב את משקפי השמש שלו בחולצתו והביט לשמיים בהרגשה שמשהו רע מאוד מתרחש.
 

קורורו

New member
בדיג'ימון אנשים אף פעם לא נפגעים!

+
אהבתי את הפרק ^^
 

Digi Lista

New member
ראיתי...

לא הספקתי להגיב על הפרקים ועל דברים אחרים כי לא היה לי מצב רוח כמה זמן וגם לא מחשב זמין אבל מאוד נהניתי,אני זוכרת להכניס למאמרים(סבלנות...זאת מילת המפתח איתי לאחרונה
)ומקווה שתמשיך לכתוב ולתרום לפורום כמו שאתה עושה
 
תודה../images/Emo9.gif

חבל רק שאנשים לא משתתפים בשאר המשחקים. מה דעתך למחוק את שרשורי האוף ואת האופים שבמשחקים, בבקשה?
 
תודה, אורנית. אני שמח לקבל תגובות

מכל אחד (או אחת). אבל מה קורה לך? את נעלמת לנו יותר מדי בזמן האחרון
 
../images/Emo92.gif ו../images/Emo51.gif

חח....אני מצטערת.לא התכוונתי להיעלם.אני קצת עסוקה בזמן האחרון אז לא יוצא לי להיכנס הרבה לתפוז.
 
למעלה