אמרו לי,חסידונים

[Spanker]

אמרו לי,חסידונים

אמרו לי,חסידונים,מדוע ישעיהו "מנבא" על כורש ולא על בלפור? ומדוע דוד "על נהרות בבל" ולא על הריין?

 

[masorti]

"חסידון"=ביטוי אנטישמי כמו יהודון?

 

[hillelg]

אמנם אינני "חסידון"

אך זוהי בכל אופן שאלה שיש לתת עליה את הדעת. ברור, שישעיהו, בתור נביא, אמור להתנבא לדורו; זהו תפקידו - להעביר את דבר ה´ לעם. לכן אין הוא מדבר על אירועים בעתיד הרחוק, שייתכן שכלל לא יצטרכו לקרות. באשר לנבואות אחרית הימים סתם - עם זה כמובן אין בעיה. נבואות אלו היו יכולות להתממש כבר בימיו ("ביקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח" וכו´), אלא שהתנאים לא הבשילו, והעם והמלך לא היו מוכנים. בכל מקרה, נבואות אלה אכן רלוונטיות לעם המקשיב. אך באשר לכורש - מה יודע העם על כורש, שחי כ-150 שנה (אני טועה?) אחריו? ומה זה מעניין אותו? ובכן: עקרונית (ואמונית), אין לי בעיה עם כך שחלק מהנבואות בספר ישעיהו נכתבו בידי נביא אחר. כבר ראב"ע מצא לנכון לרמוז לאפשרות זו, ואין היא בעייתית במיוחד. אך סיבות שונות מקשות עלי לקבל תיזה זו (כגון אחדות סגנונית בספר ישעיהו, כפי שהוכיחה במישור רחל מרגליות בספרה "אחד היה ישעיהו", וכן העובדה שבמגילות קומראן, תרג´ השבעים ושאר כתי"י לא מצאנו רמז לחלוקה זו), ולכן אציע אפשרויות לפירושים אחרים: א. אפשרות מעניינת שהובאה ב"דעת מקרא" היא שנבואות אלו נמסרו ל"בני הנביאים", תלמידי ישעיהו, המכונים בספר "לימודים". נבואות אלה נמסרו בחבורתם הסודים (בדומה לחבורות סודיות אחרות, ככתות קומראן ושאר ירקות), ונאמרו לציבור רק כאשר השעה היתה יפה להן. ב. ייתכן לומר שהמילה "לכורש" הוכנסה לאחר מכן (להזכירנו, זו עדיין תקופת הנבואה) על ידי אנשי כנסת הגדולה, כדי להראות ולאשש לעם שעל כך דיברה הנבואה (דבר דומה נאמר על "יאשיהו שמו"). ג. יש היסטוריונים שטענו כי בזמן ישעיהו היה מלך בשם "כורש", והוא כורש הראשון. ישנם ודאי פירושים נוספים שנאמרו עם השנים, אך את אלו אני מכיר, והם מתקבלים על הדעת והלב. לעניין דוד ונהרות בבל: גם אם נניח שדוד אמר מזמור זה (זה לא כתוב בשום מקום במזמור), שמעתי מי שאומר שזהו מין "שיר מזמור הפוך על הפוך", ושמעתי פירושים נוספים. בכל אופן, קשה לי עד מאוד לומר שדוד אמר מזמור זה כקינה על הגלות, כאשר הגזרה כלל לא נכתבה. יש פה קושי עמוק של גזירה ובחירה. נראה הרבה יותר לומר, שלא את כל ספר תהילים כתב דוד (כבר חז"ל אומרים שהוא נכתב על ידי "עשרה זקנים"), ואף לא שהוא חתם אותו סופית, אלא נוספו עם השנים מזמורים לספר, עד שהוא נחתם בתקופת אנשי כנסת הגדולה (זהו המזמור המתוארך בוודאות המאוחר ביותר). וכן אומרים הגר"א (בפירושו למשלי, על "גם אלה לחכמים"), המלבי"ם, ועוד.

 

[or99]

ראה ראב"ע תהילים נ"א, י"ט.

"היטיבה ברצונך את ציון תבנה חומות ירושלים".

 

[כופר עם שטריימל]

שאלה ששאלתי הרבה פעמים

חז"ל נתנו הרבה סימנים על מה שיהיה בעיקבתא דמשיחא, והשאלה למה לא נתנו סימנים מובהקים כגון בעיקבתא דמשיחא יהיו מכוניות ומטוסים ומחשבים (הם יכלו לתאר את זה בשפה מובנת לזמנם, למשל, עגלות יסעו בעצמם בלי סוסים וכו´).

 

[מיתנחל]

אם תשים לב ותקרא בעיון...

את המשנה בסוף סוטה, תראה שיש לדברים שם מכנה משותף של דברים רעים, לא מוסריים וכו´.

 

[hillelg]

די ברור, לענ"ד

ישנם קצים רבים לעקבי המשיח. בזמנו של ישעיהו חזקיהו היה יכול להיות משיח, "ראויה היתה ביאה שניה להיות כביאה ראשונה", ויש לי הרבה מאוד דוגמאות ברורות באמתחתי לכך שנבואות יכולות להתממש בפרקי זמן שונים - קרובים או רחוקים מהנבואה. (דוגמה נוספת - נראים הדברים שבני יעקב חשבו שנבואת ברית בין הבתרים מנבאת עליהם [דור רביעי ישובו הנה], אך היא התממשה רק הרבה יותר מאוחר; ואכמ"ל בכלל.) אי לכך, המובא הוא רק הסימנים ההכרחיים לעקבי משיח - אלו שיתאימו גם לזמן יחזקאל, וגם לזמן חז"ל, וגם לזמננו. חז"ל, כנראה, קיוו שהדבר קורה בתקופתם. אין זה אומר כמובן שהסימנים מתאימים לכל הזמנים - הם מתאימים רק לזמנים מסויימים בלבד, כאשר ארץ ישראל מתחילה לשאת פירות. באלף-אלפיים השנה האחרונות, לא היה דבר כזה עד אשר הגענו, והתחילה פריחה וצמיחה מדהימה. נפקא-מינה למעשה: אין כל הכרח בדבר שוודאי אנו בגאולה. אנו בהזדמנות, והכול תלוי בנו. הגיוני, שאם נאכזב שוב - שוב נועף בחזרה לגלות. והדברים אינם רחוקים גם מההגיון הגיאו-פוליטי הרגיל.

 

[כופר עם שטריימל]

אני מניח

שאם משיח לא יבוא (והוא לא יבוא!!!! וגם לא יטלפן להודיע שבסוף הוא לא בא) אז זה יהיה התירוץ, לא היינו ראויים.

 

[hillelg]

משיח

זה נושא שגם נשאלתי על ידי אב"א (כמדומני), שהעמידו בשורה אחת עם דברים לא הגיוניים לדעתו, כיציאת מצרים, עמידת השמש והירח וכו´. אם כן, משיח: דווקא מגורמים בשמאל החילוני המובהק אני שומע אמונה ברורה (במיליהם שלהם) בביאת המשיח. אסביר: מהו המשיח? יעויין ברמב"ם הלכות מלכים פרק י"א (וגם י"ב): א. מלך, ב. מבית דוד, ג. הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושכעל פה, ד. יכוף כל ישראל לילך בה (בתורה) ולחזק בדקה, ה. יילחם מלחמות ה´, הממלא חמישה תנאים אלה הוא כבר "חזקת משיח". כדי להיות משיח ודאי, הוא צריך: ו. לעשות ולהצליח ולנצח כל האומות שסביביו, ז. לבנות מקדש במקומו, ח. לקבץ נדחי ישראל. זהו. סה טו, כמאמר המשורר. והרי מרץ ושינוי מהלכים עלינו אימים כבר שנים שישראל תהיה אירן או משהו מעין זה, ומציירים תסריטים ריאליסטיים על חורבן הדמוקרטיה והשתלטות שלטון התורה (חישובים דמוגרפיים העלו, למשל, שבתוך 40 שנה יהיו בארץ על כל אזרח חילוני, שני אזרחים דתיים ושני אזרחים חילוניים). גם תנועת תשובה חזקה יכולה להיות, ועוד אלף ואחד דברים. להעמיד מלך אמנם יהיה מהפך מסויים, אך לא מדובר דוקא על מלך עם כל הגינונים הנדרשים; מספיק שליט יחיד (כבן כוסיבה, שדימו שהוא משיח). גם נגד זה מתריעים מפחידני מרץ-שינוי. בקיצור, כל מה שצריך זה שהעם יקבל קצת שכל (נראה שבאמת אין הדבר תלוי אלא בתשובה). אמנם שאנשים מסוגכם ישנו את דעתם באמת צריך "שיבוא המשיח", וגם אז אני בספק, אך יעויין בספרו של תומס ס. קון על הצורה בה מתרחשות מהפכות מדעיות: לאט לאט יותר ויותר אנשים נתפסים לתיאוריה החדשה, ואחרוני המתנגדים פשוט מתים בסוף מזקנה. בקיצור, מה הביטחון הזה אשר בטחת? [אגב, דברים כמו שאמרתי, שהגאולה אינה מובטחת, לא מקובל כלל לאומרם בציבור שלי, ואכמ"ל בכלל. בכל אופן, זו נראית לי כרגע האמת.]