אמרו לי שקרניבורים אוהבים קובה, אז הבאתי לכם
קובה דלעת. זו הפעם הראשונה שאני מכינה בתערובת הקציצות בהרט ונענע בלבד. זה משנה לגמרי את טעם הקציצה המוכרת מבשר טחון. נסו ותהנו. הקובה היא תמיד אותה קובה. קציצת בשר עטופה במעטפת סולת ומבושלת בתוך רוטב כלשהו. הדלעת במקר הזה היא שמעניקה לה את שמה, "מרק קובה". זה כבר השבוע השני שאני מכינה. לפני שבוע הכנתי כולם אהבו. השבוע, מצאתי את עצמי אפילו בחופשה, נוסעת לסופר, רוכשת את המוצרים ומכינה. מאכל מזין ומחמם לחורף. תוך כדי ההכנה של הדלעת אצל חמותי אני מנהלת שיחה עם המטפלת המולדובית שלה והיא מספרת לי שאצלם מגדלים את כל הירקות בגינה שליד הבית ויש להם הכל. אמה משתמשת בדלעת לריפוי הקיבה ולפעמים היא אוכלת אותה בצורה חיה, מגוררת עם מעט תבלינים. כמו סלט טרי. כעת אני בבית: פותחת את הספר "מרפא הבושם של הרמב"ם" וזה מה שכתוב על הדלעת: "הדלעת מזכירה בריחה את האבטיח. בדלעת מצוי ריכוז גדול של ויטמינים ובפרט ויטמין אי. גרעיני הדלעת ידועים בערכם התזונתי בגלל ריכוז גבוה של חלבונים, ויטמינים ומינרלים שונים. הגרעינים משמנים ומרככים את דרכי השתן ומונעים צריבה, משמשים גם לריפוי דלקת בלוטת הערמונית והפרוסטטה. לגרעיני הדלעת השפעה ליצירת הורמונים זכריים ולהגברת אונות הגבר. הדלעת ובמיוחד גרעיניו שאינם קלויים עוזרים מאד להדברת התולעים שבמעיים ובדרכי העיכול. שלא כשאר הירקות שומרת הדלעת על ערכה התזונתי גם לאחר בישול. הדלעת נאכלת מבושלת ומטוגנת. יודעי דבר מכינים ממנה מטעמים טעימים להפליא. טבע הדלעת קר ולח ועל כן ממליץ הרמב"םלאוכלה בעיקר ימות החמה שכן הדלעת מבטלת את הצמאון ומקררת את כלי הדם. דלעת המבושלת עם בשר שמן מצויינת לחיזוק הגוף לתשושים ומבריאים. הדלעת גם מחזקת את פעולת כלי העיכול". אמה של המטפלת מכינה אינספור מאכלים מהדלעת. לי המטפלת סיפרה שהיא מכינה מעין מאפה/פשטידה: מגרדים את הדלעת מוסיפים סוכר, מכינים בצק, מגלגלים לגלילה ואופים בתנור. זה יוצא מאד טעים. ניסינו להכין, יחד, ובתוצאה הסופית היא אמרה שנדרש עוד סוכר לתערובת הדלעת. אני אנסה להכין בהזדמנות נוספת. עכשיו חוזרים לקובה: התבלון העיקרי בתבשיל הזה שמעניק לו טעם מיוחד הוא הנענע! הרבה נענה גם במרק וגם בתוך תערובת הבשר לקציצות. בשילוב הנענע עם הבהרט מתקבל טעם של קציצה מבשר כבש. גיסי שאל אם בישמתי את הקציצות. לפני שבוע הכנתי את הקובה הזו יחד עם חברה שנשואה לעירקי. את ההוראות קיבלתי דרך הטלפון. השבוע, כבר הכנתי `בעיניים עצומות`. הוראה ראשונה - דלעת אוהבת שום. ומעכשיו חסל בישול דלעת עם בצל. השינוי הוא בין שמים לארץ. עכשיו אני יודעת למה עד עכשיו לא אהבתי תבשילי דלעת. בגלל הבצל. מכינים בצק לקובה: 1/2 ק"ג סולת, מעט מלח, מעט שמן, ומים (מצטערת אין לי מידה, אני שופכת ישירות מהברז) שיכסו את הסולת ויגיעו למרקם בצקי ואפילו מעט דביק ולא יותר! נותנים לבצק לנוח. מכינים את תערובת הבשר לקציצות: 1/2 ק"ג בשר טחון הרבה נענע קצוצה מעט מלח כפית בהרט. אפשר להוסיף בצל קצוץ לבשר טחון. אני העדפתי שלא. מכינים את הקובות: אפשר להזכר בהוראות מכאן: http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?Blogid=107039&TagName=קובה סלק&passok=ok אני לוקחת חתיכת בצק, מכדררת לכדור, משטחת על כף היד, שמה את הקציצה [רצוי להכין את כל הקציצות מראש], וסוגרת את כל הקצוות. כדאי לעבוד עם קערת מים ליד להרטיב מדי פעם את כפות הידיים. אח"כ מגלגלת לעיגול ומשטח לעיגול פחוס. רצוי להכין מראש את כל הקובות ואח"כ להכניס לסיר. מכינים את מרק הדלעת: חותכים את הדלעת לקוביות די גדולות, מאדים בסיר רחב ושטוח עם מעט שמן והרבה הרבה הרבה שיני שום קלופות. לאחר מספר דקות (לא לחרוך את השום שלא יצא מר) מוסיפים מים, ותבלינים: פפריקה מתוקה, מעט כורכום, פלפל, מלח, טיפ-טיפה מרק עוף, ורסק עגבניות. המים צריכים לכסות את הדלעת. לתבשיל סמיך : להוסיף עוד מעט מים, למרק: להוסיף מים עד כדי כפול מגובה הדלעת. וכעת מוסיפים חצי צרור נענע. מבשלים עשר דקות בקירוב. לאחר מכן מוסיפים את הקובה המוכנים לסיר. מנמיכים להבה, ומבשלים עוד עשרים דקות. מוסיפים לקראת סוף הבישול עוד כף רסק עגבניות ומעט סוכר, מבשלים חמש דקות נוספות ומכבים אש. מוכן. כדאי להתאפק ולהמתין לפחות עשר דקות לאחר סיום הבישול עד למזיגה, כדי שכל הטעמים יתמזגו. עכשיו אני מבינה את ההתלהבות של כל העירקים/כורדים למראה סיר מרק קובה מהביל ביום שישי בצהריים. קל להכנה, פשוט מזין ומשביע. בתיאבון ! תוספות והערות אפשר להוסיף מעט לימון לקראת סוף הבישול. אפשר להוסיף מעט מאבקת הבהרט לתערובת הבצק.
קובה דלעת. זו הפעם הראשונה שאני מכינה בתערובת הקציצות בהרט ונענע בלבד. זה משנה לגמרי את טעם הקציצה המוכרת מבשר טחון. נסו ותהנו. הקובה היא תמיד אותה קובה. קציצת בשר עטופה במעטפת סולת ומבושלת בתוך רוטב כלשהו. הדלעת במקר הזה היא שמעניקה לה את שמה, "מרק קובה". זה כבר השבוע השני שאני מכינה. לפני שבוע הכנתי כולם אהבו. השבוע, מצאתי את עצמי אפילו בחופשה, נוסעת לסופר, רוכשת את המוצרים ומכינה. מאכל מזין ומחמם לחורף. תוך כדי ההכנה של הדלעת אצל חמותי אני מנהלת שיחה עם המטפלת המולדובית שלה והיא מספרת לי שאצלם מגדלים את כל הירקות בגינה שליד הבית ויש להם הכל. אמה משתמשת בדלעת לריפוי הקיבה ולפעמים היא אוכלת אותה בצורה חיה, מגוררת עם מעט תבלינים. כמו סלט טרי. כעת אני בבית: פותחת את הספר "מרפא הבושם של הרמב"ם" וזה מה שכתוב על הדלעת: "הדלעת מזכירה בריחה את האבטיח. בדלעת מצוי ריכוז גדול של ויטמינים ובפרט ויטמין אי. גרעיני הדלעת ידועים בערכם התזונתי בגלל ריכוז גבוה של חלבונים, ויטמינים ומינרלים שונים. הגרעינים משמנים ומרככים את דרכי השתן ומונעים צריבה, משמשים גם לריפוי דלקת בלוטת הערמונית והפרוסטטה. לגרעיני הדלעת השפעה ליצירת הורמונים זכריים ולהגברת אונות הגבר. הדלעת ובמיוחד גרעיניו שאינם קלויים עוזרים מאד להדברת התולעים שבמעיים ובדרכי העיכול. שלא כשאר הירקות שומרת הדלעת על ערכה התזונתי גם לאחר בישול. הדלעת נאכלת מבושלת ומטוגנת. יודעי דבר מכינים ממנה מטעמים טעימים להפליא. טבע הדלעת קר ולח ועל כן ממליץ הרמב"םלאוכלה בעיקר ימות החמה שכן הדלעת מבטלת את הצמאון ומקררת את כלי הדם. דלעת המבושלת עם בשר שמן מצויינת לחיזוק הגוף לתשושים ומבריאים. הדלעת גם מחזקת את פעולת כלי העיכול". אמה של המטפלת מכינה אינספור מאכלים מהדלעת. לי המטפלת סיפרה שהיא מכינה מעין מאפה/פשטידה: מגרדים את הדלעת מוסיפים סוכר, מכינים בצק, מגלגלים לגלילה ואופים בתנור. זה יוצא מאד טעים. ניסינו להכין, יחד, ובתוצאה הסופית היא אמרה שנדרש עוד סוכר לתערובת הדלעת. אני אנסה להכין בהזדמנות נוספת. עכשיו חוזרים לקובה: התבלון העיקרי בתבשיל הזה שמעניק לו טעם מיוחד הוא הנענע! הרבה נענה גם במרק וגם בתוך תערובת הבשר לקציצות. בשילוב הנענע עם הבהרט מתקבל טעם של קציצה מבשר כבש. גיסי שאל אם בישמתי את הקציצות. לפני שבוע הכנתי את הקובה הזו יחד עם חברה שנשואה לעירקי. את ההוראות קיבלתי דרך הטלפון. השבוע, כבר הכנתי `בעיניים עצומות`. הוראה ראשונה - דלעת אוהבת שום. ומעכשיו חסל בישול דלעת עם בצל. השינוי הוא בין שמים לארץ. עכשיו אני יודעת למה עד עכשיו לא אהבתי תבשילי דלעת. בגלל הבצל. מכינים בצק לקובה: 1/2 ק"ג סולת, מעט מלח, מעט שמן, ומים (מצטערת אין לי מידה, אני שופכת ישירות מהברז) שיכסו את הסולת ויגיעו למרקם בצקי ואפילו מעט דביק ולא יותר! נותנים לבצק לנוח. מכינים את תערובת הבשר לקציצות: 1/2 ק"ג בשר טחון הרבה נענע קצוצה מעט מלח כפית בהרט. אפשר להוסיף בצל קצוץ לבשר טחון. אני העדפתי שלא. מכינים את הקובות: אפשר להזכר בהוראות מכאן: http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?Blogid=107039&TagName=קובה סלק&passok=ok אני לוקחת חתיכת בצק, מכדררת לכדור, משטחת על כף היד, שמה את הקציצה [רצוי להכין את כל הקציצות מראש], וסוגרת את כל הקצוות. כדאי לעבוד עם קערת מים ליד להרטיב מדי פעם את כפות הידיים. אח"כ מגלגלת לעיגול ומשטח לעיגול פחוס. רצוי להכין מראש את כל הקובות ואח"כ להכניס לסיר. מכינים את מרק הדלעת: חותכים את הדלעת לקוביות די גדולות, מאדים בסיר רחב ושטוח עם מעט שמן והרבה הרבה הרבה שיני שום קלופות. לאחר מספר דקות (לא לחרוך את השום שלא יצא מר) מוסיפים מים, ותבלינים: פפריקה מתוקה, מעט כורכום, פלפל, מלח, טיפ-טיפה מרק עוף, ורסק עגבניות. המים צריכים לכסות את הדלעת. לתבשיל סמיך : להוסיף עוד מעט מים, למרק: להוסיף מים עד כדי כפול מגובה הדלעת. וכעת מוסיפים חצי צרור נענע. מבשלים עשר דקות בקירוב. לאחר מכן מוסיפים את הקובה המוכנים לסיר. מנמיכים להבה, ומבשלים עוד עשרים דקות. מוסיפים לקראת סוף הבישול עוד כף רסק עגבניות ומעט סוכר, מבשלים חמש דקות נוספות ומכבים אש. מוכן. כדאי להתאפק ולהמתין לפחות עשר דקות לאחר סיום הבישול עד למזיגה, כדי שכל הטעמים יתמזגו. עכשיו אני מבינה את ההתלהבות של כל העירקים/כורדים למראה סיר מרק קובה מהביל ביום שישי בצהריים. קל להכנה, פשוט מזין ומשביע. בתיאבון ! תוספות והערות אפשר להוסיף מעט לימון לקראת סוף הבישול. אפשר להוסיף מעט מאבקת הבהרט לתערובת הבצק.
