אמריקה ממשיכה להתקלקל.
הפעם, חוק חדש, שנתמך גם ע"י רפובליקנים וגם ע"י הרבה דמוקרטים. החוק מעביר תביעות פרטיות נגד תאגידים מבתי הדין המקומיים לבתי הדין הפדרליים. הנימוק לחוק הוא שבתי הדין המקומיים "אוהדים" יותר מדי את התובעים, שהם תושבי המקום ולא מגלים מספיק אהדה לתאגידים הגדולים. המצב הזה, לטענתם, גורם לעודף תביעות "לא מוצדקות" נגד התאגידים, מצר את צעדיהם ו"פוגע בכלכלה". מה הבעיות בסיפור הזה? קודם כל, יש פה מצב שהרשות המחוקקת מתערבת בצורה בוטה למען האינטרסים הכלכליים של התאגידים ונגד האזרחים, הקונצנזוס האמריקאי אומר שהממשלה לא אמורה להתערב בכלכלה, ובכן, כשיש 43,000,000 אמריקאים בלי ביטוח רפואי הממשלה לא מוצאת לנכון להתערב, אבל כשלתאגידים יש בעיה אז הממשל מתערב בלי בושה. יש הגיון שהתביעות הנ"ל יתנהלו בבתי דין מקומיים כי התובעים והסוגיות הן מקומיות, אם איזה תאגיד מזהם נהר באיזור מסויים אז הגיוני שהתובעים שגרים האותו איזור יקחו את זה לבית המשפט האיזורי. אין שום שיקול משפטי בהעברת הטיפול בתביעות בנ"ל לבתי דין פדרליים, הסיבה היחידה לעשות זאת היא כדי להקל על התאגידים ולפטור אותם מתביעות של אזרחים שנפגעים מפעולותיהם. הקונגרס לא מוסמך להחליט איזה תביעות מותדקות ואיזה לא, הטיעון שהם רוצים להפחית "תביעות לא מוצדקות" בולשיט. בזמן שהקונגרס מערים קשיים על האזרח הקטן שמעז להטריד תאגידי ענק בתביעות משפטיות, אף פוליטיקאי לא מצא לנכון להגביל את התאגידים בגלל התביעות הטפשיות שלהם נגד אזרחים מן השורה. לדוגמא, תביעות נגד איזה אמן בגרוש שהשתמש בבובת בארבי, איזה בעל דוכן נקניקיות שלרוע מזלו נולד סקוטי ולשם המשפחה שלו יש את הקידומת "מק", איזה ילדה שהקימה אתר מעריצים בגאוסיטיז ושמה שם חומרים בלי לשלם לבעלי זכויות היוצרים, מוזיקאי שסימפל שתי שניות מאיזה דיסק וכו' וכו'. אני כבר לא מדבר על הסכמי סחר בינ"ל כמו נפט"א שמאפשרים לתאגידים לתבוע בבית דין בינ"ל, לדוגמא, עיר שהמועצה שלה החליטה, בהצבעה דמוקרטית, לא לאפשר לתאגיד להקים מזבלה בתחומה (מקרה אמיתי של עיר במקסיקו, העיר שילמה פיצויים לתאגיד). אז מה אתם חושבים, זה רק אני או שהפוליטיקאים לא פועלים לטובת ג'ו מאלבאמה אלא לטובת התאגידים שמממנים ברוחב לב את מירוצי הבחירות היקרים שלהם?
הפעם, חוק חדש, שנתמך גם ע"י רפובליקנים וגם ע"י הרבה דמוקרטים. החוק מעביר תביעות פרטיות נגד תאגידים מבתי הדין המקומיים לבתי הדין הפדרליים. הנימוק לחוק הוא שבתי הדין המקומיים "אוהדים" יותר מדי את התובעים, שהם תושבי המקום ולא מגלים מספיק אהדה לתאגידים הגדולים. המצב הזה, לטענתם, גורם לעודף תביעות "לא מוצדקות" נגד התאגידים, מצר את צעדיהם ו"פוגע בכלכלה". מה הבעיות בסיפור הזה? קודם כל, יש פה מצב שהרשות המחוקקת מתערבת בצורה בוטה למען האינטרסים הכלכליים של התאגידים ונגד האזרחים, הקונצנזוס האמריקאי אומר שהממשלה לא אמורה להתערב בכלכלה, ובכן, כשיש 43,000,000 אמריקאים בלי ביטוח רפואי הממשלה לא מוצאת לנכון להתערב, אבל כשלתאגידים יש בעיה אז הממשל מתערב בלי בושה. יש הגיון שהתביעות הנ"ל יתנהלו בבתי דין מקומיים כי התובעים והסוגיות הן מקומיות, אם איזה תאגיד מזהם נהר באיזור מסויים אז הגיוני שהתובעים שגרים האותו איזור יקחו את זה לבית המשפט האיזורי. אין שום שיקול משפטי בהעברת הטיפול בתביעות בנ"ל לבתי דין פדרליים, הסיבה היחידה לעשות זאת היא כדי להקל על התאגידים ולפטור אותם מתביעות של אזרחים שנפגעים מפעולותיהם. הקונגרס לא מוסמך להחליט איזה תביעות מותדקות ואיזה לא, הטיעון שהם רוצים להפחית "תביעות לא מוצדקות" בולשיט. בזמן שהקונגרס מערים קשיים על האזרח הקטן שמעז להטריד תאגידי ענק בתביעות משפטיות, אף פוליטיקאי לא מצא לנכון להגביל את התאגידים בגלל התביעות הטפשיות שלהם נגד אזרחים מן השורה. לדוגמא, תביעות נגד איזה אמן בגרוש שהשתמש בבובת בארבי, איזה בעל דוכן נקניקיות שלרוע מזלו נולד סקוטי ולשם המשפחה שלו יש את הקידומת "מק", איזה ילדה שהקימה אתר מעריצים בגאוסיטיז ושמה שם חומרים בלי לשלם לבעלי זכויות היוצרים, מוזיקאי שסימפל שתי שניות מאיזה דיסק וכו' וכו'. אני כבר לא מדבר על הסכמי סחר בינ"ל כמו נפט"א שמאפשרים לתאגידים לתבוע בבית דין בינ"ל, לדוגמא, עיר שהמועצה שלה החליטה, בהצבעה דמוקרטית, לא לאפשר לתאגיד להקים מזבלה בתחומה (מקרה אמיתי של עיר במקסיקו, העיר שילמה פיצויים לתאגיד). אז מה אתם חושבים, זה רק אני או שהפוליטיקאים לא פועלים לטובת ג'ו מאלבאמה אלא לטובת התאגידים שמממנים ברוחב לב את מירוצי הבחירות היקרים שלהם?
