אוי וויי. לא הייתי פה שבוע. סליחה, סליחה. חנוכה היה עמוס ממש והבן שלי עזב לקנדה בסוף השבוע, אז בכלל...
ובכן, הכנתי למתבגרים משהו מאוד מאוד מקורי ומיוחד: פיצה.
חשבתי על פיציות קטנות ואישיות, אבל הזוגי והבן הגדול, שיודעים בדיוק מה וכמה אני משלמת על שעת עבודה במטבח, שמו וטו.
הכנתי פיצה גדולה משני אשל וקמח תופח קטן, הוצאתי טיפה והכנתי לאלרגית פיצה משלה שלא תתערבב לה, והכנתי פיצה ענקית
מכל השאר, שורה תירס, שורה זיתים, שורה פטריות. הכי יפה איזה חיוך עלה לכל המתבגרים על הפנים כשהם ראו אותה, כאילו הגשתי שור הבר...
בנוסף, הכנתי 2 חבילות רביולי גבינות. הגשתי בשמן זית ומלח גס בלי רוטב. גם על זה הם עפו. וגם על הסופגניות הקנויות... בקיצור, מקוריות.
אצל הגדולים מרק הערמונים של עז תלם חגג עם עירית קצוצה ומלח אטלנטי למעלה (לא להוסיף את הגזר למרק בסוף כמו שהוא מציע ל"שדרוג". הייתי צריכה להוסיף עוד 2 חבילות ערמונים כדי למחוק את טעם הגזר...)
סלט חם של פתיתי כרובית עם עדשים שחורות היה מקורי והצלחה גדולה. תובל רק במעט לימון, שמן זית ומלח.
סלט ירוק עם קוביות סלמון אפויות וקוביות תפוחי עץ ירוקים (מתובל במיץ תפוזים. לאפות פחות זמן מנתחים) - גם.
היו עוד מאכלים, אבל אלה היו היהלומים.
שלושה ימים אחר כך היו לי פה תריסר אורחים שהם בני-בית, לא ממחלקת הקוקטייל. הכנסתי לקדירה שלי שקית אורז בסמטי חצי מבושל, עליה בריסקט, עליו ירכיים, עליהם קוביות תפוחי אדמה. 20 דקות ב-220 מעלות, עוד 3.30 שעות ב 160 מעלות, קיררתי ופרסתי את הבשר למחרת בבוקר. הכנסתי אותו שוב בתוך הרוטב שלו לעוד שעה אפיה, פרוס. רבע עבודה מהערב הראשון וכולם ליקקו את האצבעות. באורז הייתי צריכה לטפל עוד קצת. אשתפר אתו ואדווח.
