אמרתי, יאללה, אולי משהו השתנה לטוב

[הנהלת הבלוגים]

הי רודפת כאן שרון מנהלת הבלוגיה. קודם כל אני ממש מצטערת

שזוהי הרגשתך. אנו עושים מאמצים גדולים מאוד להתגבר על הבעיות הטכניות באתר שהן אלה שבעצם הביאו אנשים רבים לעזוב.
אני כמנהלת בלוגיה קרוב ל-3 שנים מנסה לתת לכם יחס אישי ומענה מהיר אך יש דברים שלא בשליטתי.
מאוד מאוד חבל לי שזה המצב אליו הגענו בבלוגיה ושרבים מחבריה עזבו לרעות בשדות זרים.
אני מודה לך על הצ'אנס שנתת לתפוז, מצטערת שהתאכזבת ומקווה לראותך פה שוב.
אם תרצי להרחיב את השיחה אני זמינה גם במסר או במייל
שרון

 

[רודפת מכנסיים]

תודה שרון

באמת רציתי וניסיתי, מעריכה את המאמצים שלך, עזבתי בשיא השינויים ועכשיו שוב שינויים, אנסה בעוד כמה ימים להעלות פוסט. אני לא אופטימית שיהיה שינוי לטובה, אבל אתן עוד צאנס.
שבוע טוב

 

[רודפת מכנסיים]

אמרתי, יאללה, אולי משהו השתנה לטוב

לאחר תקופה ארוכה מאוד, אמרתי לעצמי שנחזור למה שפעם הרגיש בית. מי יודע, לפעמים דברים משתנים לטובה. נעשה נסיון לפחות. כמה תמימה אני, גם המקום שומם כמדבר נטוש לאחר שואה גרעינית, גם הפרסומות אוכלות כל חלקה טובה, ולמרות זאת, אתמול התחלתי לכתוב פוסט. כותבת, וכותבת וכותבת, ושומרת ושומרת ושומרת, ועושה תצוגה מקדימה לראות שהכל נקלט, ואכן היה בסדר ומה רבה הפתעתי שכאשר באתי לערוך את הפוסט לפרסום, חצי פוסט שלקח לי שעות, נעלם. אבל האמת? לא, אני לא מופתעת באמת, תמיד זה היה ככה ותמיד יהיה ככה, לפחות לא אשלה את עצמי שמישהו שם, יעשה משהו באמת אופרטיבי עבור הבלוגרים, שזה בעצם הבשר של האתר, אבל כשיש בשר יותר משובח, כמו פרסומות שמממנות את האתר, מי צריך את הבלוגרים? למה להשקיע במשהו זניח כזה? עצוב מאוד, שמקום שפעם היה משפחה, המקום רק הולך ומדרדר עם שינויים מיותרים שגרמו ל 90 אחוז מהכותבים לעזוב.