אמש בערוץ 10 - פינת ההברקה היומית
- פותח הנושא ramiahan
- פורסם בתאריך
הנשר המוכר לנו בארץ
נקרא בכלל African Vulture. במשך שנים התנהלו ויכוחים אם Vulture זה נשר או פרס (ע"ע שמעון) ואם הנשר האמריקני הוא באמת נשר או שבכלל מדובר בעיט. קיים גם ויכוח לגבי הזיהוי המדוייק של "עזניה" לעומת "רחם" (בקמץ, לא בסגול). אני לא מומחה לציפורים, אבל לעניות דעתי, הנשר האמריקני (זה עם הראש הלבן) אינו דומה כלל לנשר "שלנו", ומדובר אכן בעיטם.
נקרא בכלל African Vulture. במשך שנים התנהלו ויכוחים אם Vulture זה נשר או פרס (ע"ע שמעון) ואם הנשר האמריקני הוא באמת נשר או שבכלל מדובר בעיט. קיים גם ויכוח לגבי הזיהוי המדוייק של "עזניה" לעומת "רחם" (בקמץ, לא בסגול). אני לא מומחה לציפורים, אבל לעניות דעתי, הנשר האמריקני (זה עם הראש הלבן) אינו דומה כלל לנשר "שלנו", ומדובר אכן בעיטם.
אף אחד לא מכריח אותך להיות עבד
אם אתה עוסק בתרגום כמקצוע, חובתך האתית היא לבצע את עבודתך על הצד הטוב ביותר. אם העבודה שלך לא משתלמת וגורמת לך תסכול - מצא עבודה אחרת. איש לא רצע את אוזנך אל המשקוף וידיך לא קשורות באזיקים. חברות התרגום לא משלמות טוב? לך תהיה מלצר ותרוויח טיפים! אני שולל לחלוטין את הגישה לפיה תשלום זעום מצדיק איכות עבודה עלובה. זה לא תקף בכלכלה חופשית. זה נכון - אולי - בכלכלה טוטליטארית (ע"ע נפילת הגוש הקומוניסטי). אני גם מכיר מקרים של עובדים המחבלים במזיד באינטרסים של מעבידיהם, אבל כל זה לא מוצדק - מוסרית ואתית - כשמדובר בעוסקים עצמאיים שעוסקים למחייתם במקצוע בו הם בחרו. זה מזכיר לי, אסוציאטיבית, גם את ההתבכיינות המאוסה של ארגוני המורים: שכר גרוע, תנאי עבודה קשים וכו' - מישהו מכריח אתכם? האם כשבחרתם במקצועכם התנאים היו שונים (טובים יותר) ולפתע הורע המצב? הרי אתם הלכתם למקצוע הזה בראש צלול ומתוך בחירה, אז למה ליילל כל הזמן? אתה, כמתרגם, חייב לבצע את עבודתך. אם אינך שלם עם תנאי כלשהו מתנאי העסקתך, פעל כדי לשנות אותו, ועד שישתנה - המשך להיות מתרגם ולהצדיק את התואר שלך. אם אינך פועל כך, הרי שאתה מזנה את עצמך ואת מקצועך. כל האמור לעיל לא שולל, כמובן, את העובדה שאכן השכר המשולם כיום למתרגמי סרטים וסדרות טלוויזיה הוא שכר מחפיר. אלא מה? התנאים בשוק נקבעים על-ידי הכוחות הפועלים בו, וריבוי הצעירים/הסטודנטים/התיכוניסטים ויתר החובבנים הרואים בתרגום סרטים עבודה זמנית או פתרון דחק למצוקה כלשהי הוא שמושך את תנאי השכר - וגם את איכות התרגום - כלפי מטה. אני מבטיח לכם שהמתרגמים הוותיקים בתחום אינם מסכימים לקבל שכר רעב וגם אינם מתפשרים על איכות עבודתם. כך רוכשים מוניטין. מי שפועל אחרת מנסר את הענף עליו הוא עצמו יושב ויחד איתו הוא מפיל גם אנשים שמנסים לעשות את עבודתם נאמנה. עבורי, מתרגם שמתעצל לפתוח מילון ושוגה עקב כך אינו מתרגם - הוא חלטוריסט מן הדרגה הנמוכה ביותר, וכל התירוצים האידיאולוגיים בעניין שכר רעב, תנאי העסקה, המצב בתחום וכו' לא יעזרו כאן.
אם אתה עוסק בתרגום כמקצוע, חובתך האתית היא לבצע את עבודתך על הצד הטוב ביותר. אם העבודה שלך לא משתלמת וגורמת לך תסכול - מצא עבודה אחרת. איש לא רצע את אוזנך אל המשקוף וידיך לא קשורות באזיקים. חברות התרגום לא משלמות טוב? לך תהיה מלצר ותרוויח טיפים! אני שולל לחלוטין את הגישה לפיה תשלום זעום מצדיק איכות עבודה עלובה. זה לא תקף בכלכלה חופשית. זה נכון - אולי - בכלכלה טוטליטארית (ע"ע נפילת הגוש הקומוניסטי). אני גם מכיר מקרים של עובדים המחבלים במזיד באינטרסים של מעבידיהם, אבל כל זה לא מוצדק - מוסרית ואתית - כשמדובר בעוסקים עצמאיים שעוסקים למחייתם במקצוע בו הם בחרו. זה מזכיר לי, אסוציאטיבית, גם את ההתבכיינות המאוסה של ארגוני המורים: שכר גרוע, תנאי עבודה קשים וכו' - מישהו מכריח אתכם? האם כשבחרתם במקצועכם התנאים היו שונים (טובים יותר) ולפתע הורע המצב? הרי אתם הלכתם למקצוע הזה בראש צלול ומתוך בחירה, אז למה ליילל כל הזמן? אתה, כמתרגם, חייב לבצע את עבודתך. אם אינך שלם עם תנאי כלשהו מתנאי העסקתך, פעל כדי לשנות אותו, ועד שישתנה - המשך להיות מתרגם ולהצדיק את התואר שלך. אם אינך פועל כך, הרי שאתה מזנה את עצמך ואת מקצועך. כל האמור לעיל לא שולל, כמובן, את העובדה שאכן השכר המשולם כיום למתרגמי סרטים וסדרות טלוויזיה הוא שכר מחפיר. אלא מה? התנאים בשוק נקבעים על-ידי הכוחות הפועלים בו, וריבוי הצעירים/הסטודנטים/התיכוניסטים ויתר החובבנים הרואים בתרגום סרטים עבודה זמנית או פתרון דחק למצוקה כלשהי הוא שמושך את תנאי השכר - וגם את איכות התרגום - כלפי מטה. אני מבטיח לכם שהמתרגמים הוותיקים בתחום אינם מסכימים לקבל שכר רעב וגם אינם מתפשרים על איכות עבודתם. כך רוכשים מוניטין. מי שפועל אחרת מנסר את הענף עליו הוא עצמו יושב ויחד איתו הוא מפיל גם אנשים שמנסים לעשות את עבודתם נאמנה. עבורי, מתרגם שמתעצל לפתוח מילון ושוגה עקב כך אינו מתרגם - הוא חלטוריסט מן הדרגה הנמוכה ביותר, וכל התירוצים האידיאולוגיים בעניין שכר רעב, תנאי העסקה, המצב בתחום וכו' לא יעזרו כאן.
אז ככה:
קודם כל, לגבי החלטות ספרותיות, אני לא חושבת שיש סיבה כלשהי לשנות. כפי שאמרתי, מטאפורות - ואפשר לכלול בהקשר זה גם מילים עם משמעות ספרותית שלא גורמות נזק לקונטקסט (שהרי המין הביולוגי של השפן/ארנב באליס לא ממש מהותי, נכון?) - למה לא. לגבי ארנבת - יש שני מינים שונים, ארנבת וארנבון, וזו לא אותה חיה. לגבי ארנב, אני לא ממש רואה את הבעייה לקרוא לזכר הארנבת הארנב. לא זכור לי שלעברית יש בעייה עם מינים. וזה לא כאילו שאין כבר מינים שקרויים בנקבה -ברפת יש לנו פרות, ולזכר קוראים פר (או שור), בלול יש לנו תרנגולות, ולזכר קוראים תרנגול, אז מה הבעייה שבארנבייה יהיו ארנבות, ולזכר יקראו ארנב? לגבי העכברוש והחולדה - מה הבעייה? משתמשים במילה "עכברוש" בהקשרים שליליים וכשמתעקשים לקרוא למשהו בזכר, משתמשים במילה "חולדה" בכל שאר ההקשרים. עושר לשוני זה דבר טוב, וזה בהחלט דבר חיובי כשיש שתי מילים שונות לאותו דבר. אגב, בספר שתרגמתי לפני כמה זמן ("קורליין", של ניל גיימן) היתה לי בדיוק הדילמה הזו, ובסוף בחרתי בחולדות, מטעמים שונים. והנשר - למה שייעלם? נשר זה vulture (שם כללי - כשמסתכלים על המינים השונים שלו, אז רואים סיווגים אחרים). שלא לדבר על זה שהוא מופיע בכל הדימויים התנ"כיים שנוגעים לטיסה גבוהה וכדומה (מנשרים קלו, מאריות גברו; על כנפי נשרים וכדומה). אגב, במילון המונחים של האקדמיה מופיע "נשר קרח", אבל אין לו שום מקבילה לועזית. כנראה שזה שריד עבר.
קודם כל, לגבי החלטות ספרותיות, אני לא חושבת שיש סיבה כלשהי לשנות. כפי שאמרתי, מטאפורות - ואפשר לכלול בהקשר זה גם מילים עם משמעות ספרותית שלא גורמות נזק לקונטקסט (שהרי המין הביולוגי של השפן/ארנב באליס לא ממש מהותי, נכון?) - למה לא. לגבי ארנבת - יש שני מינים שונים, ארנבת וארנבון, וזו לא אותה חיה. לגבי ארנב, אני לא ממש רואה את הבעייה לקרוא לזכר הארנבת הארנב. לא זכור לי שלעברית יש בעייה עם מינים. וזה לא כאילו שאין כבר מינים שקרויים בנקבה -ברפת יש לנו פרות, ולזכר קוראים פר (או שור), בלול יש לנו תרנגולות, ולזכר קוראים תרנגול, אז מה הבעייה שבארנבייה יהיו ארנבות, ולזכר יקראו ארנב? לגבי העכברוש והחולדה - מה הבעייה? משתמשים במילה "עכברוש" בהקשרים שליליים וכשמתעקשים לקרוא למשהו בזכר, משתמשים במילה "חולדה" בכל שאר ההקשרים. עושר לשוני זה דבר טוב, וזה בהחלט דבר חיובי כשיש שתי מילים שונות לאותו דבר. אגב, בספר שתרגמתי לפני כמה זמן ("קורליין", של ניל גיימן) היתה לי בדיוק הדילמה הזו, ובסוף בחרתי בחולדות, מטעמים שונים. והנשר - למה שייעלם? נשר זה vulture (שם כללי - כשמסתכלים על המינים השונים שלו, אז רואים סיווגים אחרים). שלא לדבר על זה שהוא מופיע בכל הדימויים התנ"כיים שנוגעים לטיסה גבוהה וכדומה (מנשרים קלו, מאריות גברו; על כנפי נשרים וכדומה). אגב, במילון המונחים של האקדמיה מופיע "נשר קרח", אבל אין לו שום מקבילה לועזית. כנראה שזה שריד עבר.
במציאות הפלשתינאית
חברות התרגום אינן נדרשות כרגע לתת דין וחשבון על איכות העבודה שלהן. אבל אני מאמין שיבוא יום וערוצי הטלוויזיה והכבלים למיניהם יהפכו להיות בררנים וביקורתיים יותר לגבי איכות התרגום (אולי בלחץ הקהל, או המפרסמים - השד יודע), וכשחברות התרגום תידרשנה לבצע אותה עבודה שוב ושוב עד לקבלת תוצאה סבירה (ללא קבלת שום תמורה נוספת), הן תלמדנה שכדאי (ואפילו משתלם כלכלית) להעסיק מתרגמים שפוגעים "בול" בפעם הראשונה. נשמע לך נאיבי? יכול להיות, אבל התהליך הזה, של "התמקצעות", מתרחש בארץ, לאט לאט, בהרבה תחומים - ולכך צריך לשאוף.
חברות התרגום אינן נדרשות כרגע לתת דין וחשבון על איכות העבודה שלהן. אבל אני מאמין שיבוא יום וערוצי הטלוויזיה והכבלים למיניהם יהפכו להיות בררנים וביקורתיים יותר לגבי איכות התרגום (אולי בלחץ הקהל, או המפרסמים - השד יודע), וכשחברות התרגום תידרשנה לבצע אותה עבודה שוב ושוב עד לקבלת תוצאה סבירה (ללא קבלת שום תמורה נוספת), הן תלמדנה שכדאי (ואפילו משתלם כלכלית) להעסיק מתרגמים שפוגעים "בול" בפעם הראשונה. נשמע לך נאיבי? יכול להיות, אבל התהליך הזה, של "התמקצעות", מתרחש בארץ, לאט לאט, בהרבה תחומים - ולכך צריך לשאוף.
לאחרונה היה דיון מעניין בנושא
בסדנת תרגום שהנחה ד"ר עמנואל לוטם במסגרת כנס "פנטסי.קון". הוא התייחס לעובדה שחלק מהתרגומים השגויים של שמות בע"ח (ויש הרבה כאלה, למרבה הצער) נובעים מהעובדה שהשמות התנ"כיים תורגמו על ידי מתרגמים אירופאיים, ולפיכך הותאמו לעולם החי המצוי שם. כך, למשל, הפך השפן לארנבת (כי שפנים לא בדיוק נפוצים באירופה), וכך נוצרו הבלבולים בין נשר לעיט. אני תומכת בגישה שכשמדובר בשימוש המטאפורי, ייעשה שימוש במטאפורה המקובלת (מרקיע עוף כנשר, אמיץ כנמר, פחדן כשפן), אבל כשמדובר בהתייחסות לבעל חיים של ממש, השם יתורגם לשם הנכון (עיט, טיגריס, ארנבת). אחרת אנחנו פותחים פה פתח להרבה יותר מדי בלבול, וחבל.
בסדנת תרגום שהנחה ד"ר עמנואל לוטם במסגרת כנס "פנטסי.קון". הוא התייחס לעובדה שחלק מהתרגומים השגויים של שמות בע"ח (ויש הרבה כאלה, למרבה הצער) נובעים מהעובדה שהשמות התנ"כיים תורגמו על ידי מתרגמים אירופאיים, ולפיכך הותאמו לעולם החי המצוי שם. כך, למשל, הפך השפן לארנבת (כי שפנים לא בדיוק נפוצים באירופה), וכך נוצרו הבלבולים בין נשר לעיט. אני תומכת בגישה שכשמדובר בשימוש המטאפורי, ייעשה שימוש במטאפורה המקובלת (מרקיע עוף כנשר, אמיץ כנמר, פחדן כשפן), אבל כשמדובר בהתייחסות לבעל חיים של ממש, השם יתורגם לשם הנכון (עיט, טיגריס, ארנבת). אחרת אנחנו פותחים פה פתח להרבה יותר מדי בלבול, וחבל.
מה שמטריד אותי במה שאתה אומר
הוא שאם אכן כל מתרגמי הכתוביות ישקיעו בעבודתם את המקסימום ויוציאו עבודה מושלמת, איזה תמריץ בדיוק יהיה ללקוחות ולחברות התרגום לשלם יותר? הרי אתה יכול לשכנע אדם לשלם יותר על איכות, קשה לשכנע אדם לשלם יותר על אותו מוצר... לא שזה משנה כרגע, לאור העובדה שללקוחות בדרך כלל ממש לא אכפת מהאיכות שהם מקבלים, וכרגע, הדבר היחיד שנראה לי שהיה יכול לשנות את זה זה חקיקה (שהרי בכל זאת, מדובר בביזוי השפה העברית), כי אני לא רואה שום סיכוי למרד צרכנים בגלל תרגום לקוי. האמת? אני לא רואה שום סיבה שאדם שמקבל שכר נמוך ישקיע אותו מאמץ כמו אדם שמקבל שכר גבוה, במיוחד כשהוא צריך גם להתפרנס מזה. אם הלקוח היה רוצה איכות גבוהה, אחרי הכל, הוא היה משלם יותר.
הוא שאם אכן כל מתרגמי הכתוביות ישקיעו בעבודתם את המקסימום ויוציאו עבודה מושלמת, איזה תמריץ בדיוק יהיה ללקוחות ולחברות התרגום לשלם יותר? הרי אתה יכול לשכנע אדם לשלם יותר על איכות, קשה לשכנע אדם לשלם יותר על אותו מוצר... לא שזה משנה כרגע, לאור העובדה שללקוחות בדרך כלל ממש לא אכפת מהאיכות שהם מקבלים, וכרגע, הדבר היחיד שנראה לי שהיה יכול לשנות את זה זה חקיקה (שהרי בכל זאת, מדובר בביזוי השפה העברית), כי אני לא רואה שום סיכוי למרד צרכנים בגלל תרגום לקוי. האמת? אני לא רואה שום סיבה שאדם שמקבל שכר נמוך ישקיע אותו מאמץ כמו אדם שמקבל שכר גבוה, במיוחד כשהוא צריך גם להתפרנס מזה. אם הלקוח היה רוצה איכות גבוהה, אחרי הכל, הוא היה משלם יותר.
התפוז של ולנסיה
New member
נשר - שאלה
אני זוכרת ששמעתי (לא זוכרת את ההקשר) שאפשר להשתמש במילה "נשר" כתיאור כללי של עוף דורס. מישהו שמע על זה? זה נשמע לי הגיוני באיזה מובן שהוא, אחרי הכל - גם בביטויים התנ"כיים ה"נשר" משמש כ"עוף דורס מרשים" יותר מאשר כ- "vulture"...
אני זוכרת ששמעתי (לא זוכרת את ההקשר) שאפשר להשתמש במילה "נשר" כתיאור כללי של עוף דורס. מישהו שמע על זה? זה נשמע לי הגיוני באיזה מובן שהוא, אחרי הכל - גם בביטויים התנ"כיים ה"נשר" משמש כ"עוף דורס מרשים" יותר מאשר כ- "vulture"...
אמש בערוץ 10 - פינת ההברקה היומית
אמש שידר ערוץ 10 את סרט המופת של ספילברג "להציל את טוראי ראיין". בסצנת הסיום של הסרט, כשהכוח האמריקני נערך לקרב הגנה נואש סביב הגשר החיוני, נאמר בשתי הזדמנויות שונות "Going for the Alamo". כל מי שיודע משהו על תרבות ארצות הברית מכיר את המושג "אלאמו" ויודע שמדובר בקרב הגנה נואש של האמריקנים במלחמתם נגד המקסיקנים (בטקסס), במהלכו נהרגו כל המגינים עד האחרון שבהם. סיפור הקרב הפך לנדבך מרכזי במורשת הלאומית האמריקנית. התרגום המילולי של המילה "אלאמו" הוא "צפצפה" (סוג של עץ). נחשו באיזו אופציה בחרה המתרגמת? היא תרגמה "הולכים לעץ הצפצפה" !!! התרגום לאורך הסרט כולו היה רצוף שגיאות גסות ואי-דיוקים בתחום המינוח הצבאי, כלי הנשק וכו'. רק לדוגמה, מדובר שם על מקלע שבסלנג אמריקני נקרא "Thirty caliber". כל מי ששירת בצה"ל מכיר את מקלע הבראונינג הוותיק המכונה בצה"ל "אפס שלוש". הקליבר של המקלע הזה הוא אפס נקודה שלושים אינטש. המתרגמת התעקשה לקרוא לו "30 מילימטר". אפס נקודה שלושים אינטש זה פחות מ-8 מ"מ. האם אתם מבינים את ההבדל? אילו המקלעים של האמריקנים היו בקוטר 30 מ"מ, היתה עשויה להיות לעובדה זו משמעות מרחיקת לכת על תוצאות הקרב!!! אינני מסוגל להבין מדוע מתרגמי הסרטים (ואני יודע שבפורום משתתפים רבים כאלה) מתעקשים להוכיח, קבל עם ועדה, לא רק את חוסר הידע שלהם בכל הקשור לנושאים בהם עוסקים הסרטים, אלא גם את חוסר הידע המשווע שלהם בכל הקשור לשפה ולתרבות אותן הם אמורים להכיר כדי להפיק תרגום אמין. כמה ימים קודם לכן שודר בערוץ 8 פרק מסידרה תיעודית על תקלה חמורה שאירעה במטוס נוסעים אמריקני ועל האופן בו הטייסים הצליחו להנחית את המטוס למרות התקלה. כאן כבר נדרשה המתרגמת להפגין בקיאות במינוח תעופתי - וזה תחום לא פשוט. דוגמה: במהלך הסרט דובר שוב ושוב על "Landing Gear", כשהכוונה לגלגלי המטוס או בז'רגון התעופתי העברי "כן הנסע". המתרגמת תרגמה שוב ושוב "ציוד הנחיתה". מה זה, לעזאזל, "ציוד נחיתה"??? אגב, אם נחזור רגע לשרשור קודם שהתנהל כאן לפני מספר ימים, בעניין הצורך לתרגם לשפת האם, הרי לכם שתי דוגמאות של מתרגמות שתרגמו לשפת האם שלהן. אז מה זה עזר להן? התרגומים שלהן היו "על הפנים" מכיוון שהן לא הבינו כלל את התמליל המקורי!!! חוסר הידע שלהן, רמת השליטה הנמוכה שלהן בשפת המקור ובתרבות הניצבת מאחורי שפה זו והידע הכללי העלוב שלהן, הם שהיו בעוכריהן. חומר למחשבה להרבה אנשים שקוראים לעצמם "מתרגמים"!
אמש שידר ערוץ 10 את סרט המופת של ספילברג "להציל את טוראי ראיין". בסצנת הסיום של הסרט, כשהכוח האמריקני נערך לקרב הגנה נואש סביב הגשר החיוני, נאמר בשתי הזדמנויות שונות "Going for the Alamo". כל מי שיודע משהו על תרבות ארצות הברית מכיר את המושג "אלאמו" ויודע שמדובר בקרב הגנה נואש של האמריקנים במלחמתם נגד המקסיקנים (בטקסס), במהלכו נהרגו כל המגינים עד האחרון שבהם. סיפור הקרב הפך לנדבך מרכזי במורשת הלאומית האמריקנית. התרגום המילולי של המילה "אלאמו" הוא "צפצפה" (סוג של עץ). נחשו באיזו אופציה בחרה המתרגמת? היא תרגמה "הולכים לעץ הצפצפה" !!! התרגום לאורך הסרט כולו היה רצוף שגיאות גסות ואי-דיוקים בתחום המינוח הצבאי, כלי הנשק וכו'. רק לדוגמה, מדובר שם על מקלע שבסלנג אמריקני נקרא "Thirty caliber". כל מי ששירת בצה"ל מכיר את מקלע הבראונינג הוותיק המכונה בצה"ל "אפס שלוש". הקליבר של המקלע הזה הוא אפס נקודה שלושים אינטש. המתרגמת התעקשה לקרוא לו "30 מילימטר". אפס נקודה שלושים אינטש זה פחות מ-8 מ"מ. האם אתם מבינים את ההבדל? אילו המקלעים של האמריקנים היו בקוטר 30 מ"מ, היתה עשויה להיות לעובדה זו משמעות מרחיקת לכת על תוצאות הקרב!!! אינני מסוגל להבין מדוע מתרגמי הסרטים (ואני יודע שבפורום משתתפים רבים כאלה) מתעקשים להוכיח, קבל עם ועדה, לא רק את חוסר הידע שלהם בכל הקשור לנושאים בהם עוסקים הסרטים, אלא גם את חוסר הידע המשווע שלהם בכל הקשור לשפה ולתרבות אותן הם אמורים להכיר כדי להפיק תרגום אמין. כמה ימים קודם לכן שודר בערוץ 8 פרק מסידרה תיעודית על תקלה חמורה שאירעה במטוס נוסעים אמריקני ועל האופן בו הטייסים הצליחו להנחית את המטוס למרות התקלה. כאן כבר נדרשה המתרגמת להפגין בקיאות במינוח תעופתי - וזה תחום לא פשוט. דוגמה: במהלך הסרט דובר שוב ושוב על "Landing Gear", כשהכוונה לגלגלי המטוס או בז'רגון התעופתי העברי "כן הנסע". המתרגמת תרגמה שוב ושוב "ציוד הנחיתה". מה זה, לעזאזל, "ציוד נחיתה"??? אגב, אם נחזור רגע לשרשור קודם שהתנהל כאן לפני מספר ימים, בעניין הצורך לתרגם לשפת האם, הרי לכם שתי דוגמאות של מתרגמות שתרגמו לשפת האם שלהן. אז מה זה עזר להן? התרגומים שלהן היו "על הפנים" מכיוון שהן לא הבינו כלל את התמליל המקורי!!! חוסר הידע שלהן, רמת השליטה הנמוכה שלהן בשפת המקור ובתרבות הניצבת מאחורי שפה זו והידע הכללי העלוב שלהן, הם שהיו בעוכריהן. חומר למחשבה להרבה אנשים שקוראים לעצמם "מתרגמים"!
משעשע ביותר ../images/Emo13.gif
ידע כללי הוא אכן אחד מנכסיו החשובים של כל מתרגם. כמוהו גם הידיעה מתי הידע לא מספק (ויש רגעים כאלה אצל כל מתרגם) ומתי צריך לפנות ליעוץ, במקום לחפף ולכתוב שטויות. בעיה זו נפוצה גם בתרגומים של תכניות טבע, בהם הרבה מתרגמים מתעקשים לתרגם מילולית שמות של בע"ח וצמחים, מתוך, אולי, אמונה ש"בטח זה ככה גם בעברית" או "בטח הצופה לא ישים לב." Bald eagle זה לא "נשר קרח", ו-giant monitor (כח - סוג של לטאה) זה לא "לטאת מסך." ותוספת קטנה שמעידה על ליקוי בהבנת הנשמע אצל המתרגם. מדי ערב קונאן אובריין מקריא בתכניתו פרודיות על חדשות היום. בקטע מלפני כמה ימים הוא אמר שצופה במשחק הוקי רץ ערופ על המגרש, נפל, and was knocked unconscious. המתרגם שמע, ככל הנראה, not במקום knocked ותרגם "...ולא איבד את הכרתו." טעות פחות או יותר מובנת, אלא שהיא עיוותה לגמרי את כל המשמעות וניתן היה לחשוב עוד קצת ולהסיק את המסקנה הנכונה בהתאם להקשר.
ידע כללי הוא אכן אחד מנכסיו החשובים של כל מתרגם. כמוהו גם הידיעה מתי הידע לא מספק (ויש רגעים כאלה אצל כל מתרגם) ומתי צריך לפנות ליעוץ, במקום לחפף ולכתוב שטויות. בעיה זו נפוצה גם בתרגומים של תכניות טבע, בהם הרבה מתרגמים מתעקשים לתרגם מילולית שמות של בע"ח וצמחים, מתוך, אולי, אמונה ש"בטח זה ככה גם בעברית" או "בטח הצופה לא ישים לב." Bald eagle זה לא "נשר קרח", ו-giant monitor (כח - סוג של לטאה) זה לא "לטאת מסך." ותוספת קטנה שמעידה על ליקוי בהבנת הנשמע אצל המתרגם. מדי ערב קונאן אובריין מקריא בתכניתו פרודיות על חדשות היום. בקטע מלפני כמה ימים הוא אמר שצופה במשחק הוקי רץ ערופ על המגרש, נפל, and was knocked unconscious. המתרגם שמע, ככל הנראה, not במקום knocked ותרגם "...ולא איבד את הכרתו." טעות פחות או יותר מובנת, אלא שהיא עיוותה לגמרי את כל המשמעות וניתן היה לחשוב עוד קצת ולהסיק את המסקנה הנכונה בהתאם להקשר.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.