אז ככה:
קודם כל, לגבי החלטות ספרותיות, אני לא חושבת שיש סיבה כלשהי לשנות. כפי שאמרתי, מטאפורות - ואפשר לכלול בהקשר זה גם מילים עם משמעות ספרותית שלא גורמות נזק לקונטקסט (שהרי המין הביולוגי של השפן/ארנב באליס לא ממש מהותי, נכון?) - למה לא. לגבי ארנבת - יש שני מינים שונים, ארנבת וארנבון, וזו לא אותה חיה. לגבי ארנב, אני לא ממש רואה את הבעייה לקרוא לזכר הארנבת הארנב. לא זכור לי שלעברית יש בעייה עם מינים. וזה לא כאילו שאין כבר מינים שקרויים בנקבה -ברפת יש לנו פרות, ולזכר קוראים פר (או שור), בלול יש לנו תרנגולות, ולזכר קוראים תרנגול, אז מה הבעייה שבארנבייה יהיו ארנבות, ולזכר יקראו ארנב? לגבי העכברוש והחולדה - מה הבעייה? משתמשים במילה "עכברוש" בהקשרים שליליים וכשמתעקשים לקרוא למשהו בזכר, משתמשים במילה "חולדה" בכל שאר ההקשרים. עושר לשוני זה דבר טוב, וזה בהחלט דבר חיובי כשיש שתי מילים שונות לאותו דבר. אגב, בספר שתרגמתי לפני כמה זמן ("קורליין", של ניל גיימן) היתה לי בדיוק הדילמה הזו, ובסוף בחרתי בחולדות, מטעמים שונים. והנשר - למה שייעלם? נשר זה vulture (שם כללי - כשמסתכלים על המינים השונים שלו, אז רואים סיווגים אחרים). שלא לדבר על זה שהוא מופיע בכל הדימויים התנ"כיים שנוגעים לטיסה גבוהה וכדומה (מנשרים קלו, מאריות גברו; על כנפי נשרים וכדומה). אגב, במילון המונחים של האקדמיה מופיע "נשר קרח", אבל אין לו שום מקבילה לועזית. כנראה שזה שריד עבר.