אמש הייתי בהרצאה

shellyland

New member
אמש הייתי בהרצאה

של מישהי שאמרה "בדיעבד" כשהב' השנייה דגושה - זה מותר? יש דבר כזה? מצד שני, היא גם אמרה "זו היתה צומת מרכזית בחייה", כך שאולי היא לא ממש סמכות לשונית. מצד שלישי, היא תימניה והם גם מתייחסים ל"בית כנסת" כאל נקבה, אז אולי יש להם פטור גורף מעברית תקנית?
 

גרי רשף

New member
גמני שאלתי שאלה זו בעבר

ליתר דיוק- על זמרת לאומית ידועה וכלת פרס ישראל, ששרה על "כלניות מקוללות חֵינניות", ומרוב שהיא תימניה עתירת חתין גרוניות- הכל בטוחים שכך יש לומר, למרות שבכתובים זה מנוקד בחיריק. כך גם בשיר אני מצפת. ענתה לי מישהי (שבינתיים קודמה לדרגת מנהלת פורום בתפוז העוסק בענייני לשון) שככה זה אצל התימנים.. רוצה לומר- שגם אם תימני אומר "העגבניות עולים חמש שקל לשלוש קילו" זה בסדר, מפני שהם הוגים את המילים אחרת (חֵינני = חִינני, שלוש = שלושה, חמש = חמישה = עגבניות = מלפפונים..).
 

mochama deaf

New member
יש להבדיל

בין הגיית מילים להתאמה תחבירית (זכר, נקבה וכן הלאה) יש הבדל בין ההגייה שלנו (הספרדית בעיקרה, המוכרת מהניקוד הארץ הישראלי) להגייה התימנית (מסורת הניקוד הבבלי), אך כיוון שמחדשי הלשון רצו שפה אחידה, נוצרה שפה אחת תקנית. במשנה, למשל, שדה הוא נקבה וכוס היא זכר בעקבות הארמית. אך הדקדוק מבוסס בעיקרו על המקרא בניקודו (הטברני) בהגייה הספרדית ברובה עם אלמנטים אשכנזים מובהקים, ואח"כ מתפלאים שאנחנו מבולבלים?
 

גנגי

New member
אתה יודע משהו, גרי, לפעמים אתה

ממש בסדר.
 

גרי רשף

New member
גם מזה עוד נצטרך להיגמל..../images/Emo3.gif

כמו שאמר אני לעצמי בטרמינל לומיננט של מאיר אריאל.
 

קרמיט524

New member
../images/Emo32.gif שמתי לב לעוד תופעה פונטית

אצל התימנים: שמים חטף פתח מתחת לח' בנטיית הרבים של העתיד: "יחֲזרו" ולא "יחְזרו"
 

גנגי

New member
זה לא חטף-פתח.

זה פתח. יַחַזְרוּ. לעולם לא יבוא חטף פתח לפני שווא. אין בעברית רצף של שני שוואים נעים, ולכן הראשון בהם, שהוא חטף שנשמע בלאו הכי כמו תנועת |a|, גדל לכדי תנועה קטנה, מה שנקרא בלשון "פירוק צרור שוואים". ושתי הצורות תקינות, יַחְזְרוּ (השווא מתחת ל-ח' נח) ו-יַחַזְרוּ.
 
למעלה