אמת או מיתוס:

[סרינה]

אני כבר הצהרתי כאן בעבר על התמכרות

קשה לשוקולד ("we love you, Smadar"), אז נשאר לי רק לפרט... באופן כללי, אנחנו משתדלים לא להחזיק בבית את הסמים

, אבל קשה להתאפק. אני מחובבות השוקולד המריר, וכמה שיותר מריר יותר טוב (למרות שגיליתי שאני כנראה קצת אלרגית לקקאו - כל פעם שאני אוכלת, אני מתעטשת). שוקולד לבן, לעומת זאת, זה בכלל לא שוקולד לדעתי (והיום אפילו מצאתי במקרה הוכחה מדעית לעניין). יואב שלי לא שותף לאובססיה, אבל כשהוא כבר אוכל זה בד"כ שוקולד חלב עם אגוזים (במאמצים רבים גמלתי אותו משוקולד הפרה).

 

[מאי26]

טוב, הגעתי כדי להציג את האופוזיציה

לכל חובבות שוקולד החלב: רק שוקולד מריר!!! איך אפשר בכלל לאהוב את הדבר המתוק והדביק הזה שנקרא שוקולד חלב... טוב זו דעתי בכל אופן. לצערי אני אוהבת שוקולד והרבה וכמובן שיהיה מריר (ארז משתגע ממני כשאני קונה שוקולד בחו"ל שהוא 85% noir, והוא חובב שוקולד חלב).

 

[shelycat]

ברור....כמה שיותר קקאו יותר טוב

אני שייכת לחובבי הקקאו, כמה שיותר מוצקי קקאו ככה יותר טעים לי, בלי שטויות ומילואים בשוקולד כמו שוקולד תפוז או ליקרים וקרמים אחרים שמפתיעים ומקלקלים. שוקולד חלב הוא נסבל מבחינתי כשאין שום ברירה אחרת וחייבים מתוק.

 

[dorlim]

מה זה משנה אם זה מריר או חלב?

העיקר שזה שוקולד.... זה בימים קשים כשיש אפשרות בחירה אני מעדיפה שוקולד חלב מכל הסוגים בכל הצורות ובכל שעה (חבל רק שזה כזה מזיק!). ככה זה כשמכורים לשוקולד.... אצל החצי השני נרשמת יותר בררנות והוא מעדיף שוקולדים מאיכות טובה יותר (ברור שגם אני מעדיפה, אבל אני אוכלת הכל!)