אמ, היי.

[The Charmd One]

אמ, היי.../images/Emo140.gif../images/Emo79.gif

קוראים לי ענת, ואני טסה מחר לפולין. ופשוט פתאום, פתאום יש לי seceond thoughts כאלה, וחשבתי שאולי אתם פה תוכלו לעזור לי. אני פשוט, מתחילה לפחד. כל הנושא של השואה ממש קשה לי, מאז ומתמיד. אבל דווקא בגלל זה, מאז ומתמיד ידעתי שברגע שאני אוכל אני אצא למשלחת. ועכשיו..אני פשוט מפחדת שאני לא אוכל להתאושש מזה אחר כך. אני מפחדת שפשוט המסע,וכל הקטע של התעסקות כל כך מסיבית בזה במשך 8 ימים, בלי אפשרות... להפסיק, פשוט ישבור אותי. כאילו, איך אפשר בכלל לחשוב אחר כך על דברים אחרים ולחזור לשגרה יומיומית...? כי זה לא שאני יכולה לסגור את הספר באמצע או לכבות את הסרט, אני פשוט אהיה... שם. ואני ממש מפחדת שאני לא אהיה מסוגלת לזה. אז מישהו, גם הרגיש ככה? איך זה התמודדתם בעצם שם, ואחר כך? היה לכם קשה לחזור לשגרה? ועוד דבר שאני קצת מפחדת ממנו. [סליחה על המגילה פה כן] זה נשמע טיפשי וגם נוראי אז סליחה מראש קרה לכם שהייתה לכם.. מן, אינפלציית שואה? כאילו שבגלל שהתעסקתם בזה הרבה, זה כבר הפסיק לזעזע אותכם? התחלתם לפתח אדישות? אני פשוט מפחדת שגם זה ייקרה לי בעקבות המסע... אני מצטערת אם זה קצת חסר פואנטה והכל, אבל נורא אודה לכם אם תענו לי. תודה.

 

[sprkling diamond]

שלום מכושפת יקרה,

המחשבות האלה מוכרות לי מקרוב. הפחד הזה עושה את הדיגדוגים הכי דיגדוגיים שהכרתי בחיי.. אני יודעת שזה מפחיד. וכמעט בלתי אפשרי. אבל תעברי את היום הזה בכמה שפחות מחשבות כאלה. תארזי היטב, תתכוני. ותצאי. פשוט כמו לעצום עיניים ולקפוץ מהצוק. למה? כי המסע הזה הוא מסע חובה. וכשהיית במודע החלטת שזה מספיק בשבילך. ועכשיו קולד פיטס הולכות להרוס לך. כן, האינפלציה הזאת מוכרת. אבל לא קורת בד"כ. מפתחים לפעמים חומה מסוימת שהיא חיונית ועניין מרובה בנושא. ואולי כשתחזרי לא כל תמונה וקטע תרגש אותך. אבל את תביני את המהות, שתמורתה זה פינטס. תחרטי כל רגע בראש, תצלמי כמה שיותר, תכתבי כל לילה ביומן מסע אפילו כשאת מתה מעייפות, תאכלי היטב, תשני היטב, תתרכזי בדברי המדריכים, קחי איתך חפצים משמעותיים ומכתבים מאנשים אהובים. אל תפחדי לחייך. זה פולין לא הגיהנום. כיום זו ארץ שגרים בה אנשים ואת מגיעה לשם כמנצחת. אם יש לך שאלות, שאלי ותעני בשמחה. רוצה שיחה יותר נורמלית? אייסיקיו 167841639 ואם תרצי נדבר בטלפון. על דעת עיני שראו את השכול...לזכור ולעולם לא לשכוח. הילה.

 

[The Charmd One]

המוןהמון תודה לך.../images/Emo79.gif

צירפתי אותך אבל לא בטוחה שנספיק לדבר כלכך כבר. בכל אופן, את צודקת ואני באמת מקווה שיהיה בסדר סך הכל. תודה.

 

[mayamoreno2001]

אולי פיספסתי ואולי לא...

כן זה מוכר התחושה זה כמעט ועבר בכולנו אבל באמת שאחר כך אין חרטות בקשר לזה. ובאמת שתיהיה שם תיקחי מזכרות אני למשל לקחתי מכל מחנה השמדה אבן ובדרכים הייתי חורטת עליהם את אותו השם של המקום שממנו לקחתי את האבן. אז שתיהיה לך נסיעה טובה תאכלי תשני ותכתבי ביומן זה נחמד ביותר וגם עוזר..