אנא, בבקשה: מהי צורת היידוע של אוזן המן: האוזן המן או אוזן ההמן
- פותח הנושא נוף-צלול
- פורסם בתאריך
סמיכות מיודעת בסומך, אז ודאי שלא "האוזן".
אבל גם את "המן" אי אפשר ליידע, מכיוון שהוא שם פרטי. זה כמו "מגן דוד", אי אפשר ליידע תקנית. לרוב לא צריך, ואפשר למצוא ניסוחים עוקפים (אשמח לסייע).
אגב, במקור אין קשר להמן הרשע, מדובר במאפה גרמני שמשמעותו "כיס פרג". להרחבה:
אוזן המן – ויקיפדיה
אם אין בעיה להגביה את המשלב, אפשר "נחלק ביניהם ממתקים ואוזני המן אלו" או להשתמש במאזכר. לדוגמה, אם המשפט הקודם הוא "יש ממתקים ואוזני המן" במשפט הבא אפשר "נחלק אותם ביניהם".
אותן טכניקות גם במשפט השני. כדי להציע משהו מדויק יותר דרושה לפחות פסקה.
חוכך בדעתו 2
Active member
סליחה שאני מתערב, אך אני עושה זאת מתוך רצון ללמוד. לא הבנתי את המשפט שהצעת כפתרון לבעיה שהעלה "נוף צלול": "נחלק ביניהם ממתקים ואוזני המן אלו".
מה לא ברור במשפט?
חוכך בדעתו 2
Active member
"נחלק ביניהם ממתקים" - ברור, אך "ואוזני המן אלו" לא מובן לי לצערי. התוכלי לנסח זאת בצורה שונה, ואז אולי אבין.
זה מילולית מה שכתוב...
"מצה זו שאנו אוכלים" – מכיר?
אולי זה יעזור:
זאת וזו, אלה ואלו - האקדמיה ללשון העברית (hebrew-academy.org.il)
צורנית זה תקין לחלוטין, אבל צירוף כבול שיש לו משמעות משלו (שאינה נובעת ישירות מסך המשמעויות של המילים המרכיבות אותו) לא עובד ככה. בדיוק כפי ש"מגן דוד" אינו "המגן של דוד". רוצה לומר, לו היה מדובר באוזניים של המן, זה היה מצוין; אבל "אוזני המן" הוא צירוף כבול שמשמעותו סוג של מאפה/עוגייה, ו"אוזניו של המן" הן רק האוזניים של המן.
חוכך בדעתו 2
Active member
תודה על תשובתך.
אנסה להסביר שוב את מה שלא הבנתי במשפט שהצעת. המשפט המקורי שהיה הבסיס לשאלתו של "נוף צלול" הוא: "נחלק ביניהם את הממתקים ואת אוזני ההמן."
משמע שני הפריטים, הממתקים ואוזני ההמן, הם פריטים ספציפיים, המוכרים וידועים למוען של המסר ולנמענו, ולכן הם מיודעים.
אם הבנתי נכונה את כוונתך במשפט שהצעת כתחליף, "נחלק ביניהם ממתקים ואוזני המן אלו", הרעיון הוא שהמילה "אלו" ממלאת את תפקיד המיידע עבור שני הפריטים כאחד, הן עבור הממתקים הן עבור אוזני ההמן, וע"י כך עקפת את הצורך להשתמש בצורה התמוהה למדי אוזני ההמן.
ואולם הבעיה בתחליף זה, לדעתי, היא שנעשה בו שימוש בכינוי רמז, ובכינוי רמז משתמשים כשממש מצביעים על הנרמז או שמדברים עליו ובהמשך לדיבור מאזכרים אותו באמצעות כינוי הרמז. אך במקרה שאנו עוסקים בו לא נאמרת אף לא נרמזת שום סיטואציה כזו. יכול מאוד להיות שהסיטואציה שבה מושמע משפט זה היא, למשל, זו: נגמרה החגיגה (יום הולדת לדוגמה) ואישה אחת אומרת בתשובה לשאלת רעותה: "מה עושים עכשיו?" את המשפט המדובר:"נחלק ביניהם את הממתקים ואת אוזני ההמן". ולו הייתה עונה בתחליף שהצעת: "נחלק ביניהם ממתקים ואוזני המן אלו" הייתה רעותה מרימה גבות ושואלת "מה?!" (בדיוק כפי שעשיתי אני
)
מבחינת המשמעות זה בדיוק זה, אם מדובר באוזני המן ובממתקים שנשארו, הרי שהם מסוימים, "אלו". הרמת הגבה שהצגת הגיונית רק מפני שזה אינו ניסוח שגור בלשון הדיבור, כלומר נראה לי שמה שהפריע לך הוא הגבהת המשלב. אם תקרא שוב את הודעתי המקורית, היא נפתחה בהסתייגות "אם אין בעיה להגביה את המשלב".תודה על תשובתך.
אנסה להסביר שוב את מה שלא הבנתי במשפט שהצעת. המשפט המקורי שהיה הבסיס לשאלתו של "נוף צלול" הוא: "נחלק ביניהם את הממתקים ואת אוזני ההמן."
משמע שני הפריטים, הממתקים ואוזני ההמן, הם פריטים ספציפיים, המוכרים וידועים למוען של המסר ולנמענו, ולכן הם מיודעים.
אם הבנתי נכונה את כוונתך במשפט שהצעת כתחליף, "נחלק ביניהם ממתקים ואוזני המן אלו", הרעיון הוא שהמילה "אלו" ממלאת את תפקיד המיידע עבור שני הפריטים כאחד, הן עבור הממתקים הן עבור אוזני ההמן, וע"י כך עקפת את הצורך להשתמש בצורה התמוהה למדי אוזני ההמן.
ואולם הבעיה בתחליף זה, לדעתי, היא שנעשה בו שימוש בכינוי רמז, ובכינוי רמז משתמשים כשממש מצביעים על הנרמז או שמדברים עליו ובהמשך לדיבור מאזכרים אותו באמצעות כינוי הרמז. אך במקרה שאנו עוסקים בו לא נאמרת אף לא נרמזת שום סיטואציה כזו. יכול מאוד להיות שהסיטואציה שבה מושמע משפט זה היא, למשל, זו: נגמרה החגיגה (יום הולדת לדוגמה) ואישה אחת אומרת בתשובה לשאלת רעותה: "מה עושים עכשיו?" את המשפט המדובר:"נחלק ביניהם את הממתקים ואת אוזני ההמן". ולו הייתה עונה בתחליף שהצעת: "נחלק ביניהם ממתקים ואוזני המן אלו" הייתה רעותה מרימה גבות ושואלת "מה?!" (בדיוק כפי שעשיתי אני
חוכך בדעתו 2
Active member
נראה שנישאר חלוקים בַּעניין.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.