אנא עזרה.. (תודה מראש)

[רקדנית הרוח...]

אנא עזרה.. (תודה מראש)

עבור עבודה שאני כותבת אבקש התייחסותכם לנקודה הבאה: בעבר, רווחה הדעה (שאינה מקובלת כיום חשוב לציין) כי הדמיון עלול להזיק לחשיבה הריאלית, להפריע למציאת פתרונות ממשיים-מציאותיים ולעכב את תהליך הסתגלותם של הילדים לעולם המציאות. הועלתה הצעה להוציא מן הגן את סיפורי האגדות בטענה כי הסיפורים האלה מלאים דברי שקר, מסלפים את המציאות ולכן הם גם מעכבים את חוש המציאות והכרת האמת. חוו דעתכם. כל רעיון, הגיג או סתם הערה יועילו לי מאוד. ת ו ד ה

 

[דספרדו]

טוב

קודם כל בכדי להסיר כל ספק אני בעד סיפורי אגדות ובעד דימיון!! נכון שיש האומרים שהרבה סיפורי אגדות הינם סיפורי זוועה וחלקם נכתבו אפילו עם סטייה כלשהי ורמיזות מיניות וכהנה וכהנה {אולי בעצם לא קשור אה?} ובטח שהזאב וסבתא אהמממ.. אבל! יכול להעיד על עצמי, אני אהבתי סיפורי אגדות ואוהב אגב עד היום בתור ילד היה {ועוד יש} דימיון עשיר, הייתי חולם המון קורא ספרי אגדות למכביר.. בין אם שילגייה ובין ``גולו משבט זולו`` ואחר כך המשכתי לאגדות עמים.. שבהרבה מהם מסתתר מוסר השכל אחר כך לסיפורי האלים היוונים ול``אודיסאה``.. ומה לא בעצם?! הקיצר אני בעד הדימיון וחושב שבגיל מסוים יודעים להבחין בין דימיון למציאות ואין קשר {אולי רק חפיפה וצמיחה הדדיות} חושב שכל/רוב ההמצאות הגדולות ביותר באו בזכות הדימיון מבחינתי דימיון=חלום ומי שלא חולם.. יכול להעיד על עצמי {ממחזר את המשפט} שהייתי ילד חולמני בבית הספר הייתי די טוב במקצועות הראליים {הלוו לא חנון!!!} אז זהו שלא נוגד ואפילו ההיפך והיום אגב עובד במקצוע שהינו ריאלי בשילוב הדימיון בכל מקרה אני מיישם זאת על ילדי שלי המון קלטות של וולט דיסני האחים ורנר ועוד.. את ``פנטסיה`` של דיסני חופשי מראה לו המנורה בחדרו עטוייה אהיל המקרין דמויות משחקים דמיונים ודינוזאורים מספר לו המון סיפורים וגם נהנה לשמוע את הסיפורים שלו {מה איכפת לי שמספר שאריה נשך אותו ברגל ולכן הצלקת, אפילו נהנה מאוד מהדרור המחשבתי הזה, ביננו להגיד קיבלתי מכה כי נפלתי זה קצת משעמם לא?} וגם משחק איתו במשחקים דמיוניים-הסוסים שלו הופכים חופשי להיות סוסים דמיוניים ומעופפים ועוד.. זה על קצה המזלג.. {הדימיוני בטח}

 

[מיה30]

למען האמת

היום כבר אין בגנים את סיפורי האגדות הנושנים יש המון סופרים שכותבים סיפורים נפלאים {מיריק שניר האהובה} ואין כל צורך בדימיון בטח לא בגן. אם רוצים דימיון, אחלה, יש בית אפשר מה שרוצים נכון גם אצלנו בבית שולטות הקלטות של דיסני ביד רמה ולא יורדות מהוידאו אלא מצפות בלופים אין סופיים וחוץ מזה הגדול אוהב רק את....הסיפורים של אבא... שהם כמובן כיד הדימיון המשוגע באותו ערב יש שם את תרו הקרנף שמככב כמעט בכל הסיפורים וכן הוא יודע להבדיל בין מציאות לדימיון גם בגילו המופלג {4.8} והוא מבסוט כל פעם מחדש {יש לציין שהוא די אונס את האבא לספר לו את סיפורי תרו} אני, אגב, חושבת שהאגדות הן אכן סיפורי אימה לילדים אמנם מתה על אגדות אבל רבאאאקקקק ר ח מ י ם על הקטנים המתוקים האילה מיה30 {שבכל זאת אוהבת אגדות}

 

[מיה30]

מצפות=נצפות

 

[ממוש]

האיש של הגן

דרך אגב האיש של הגן וסבא חושך, ואפילו סנטה קלאוס הם דמויות ש - מואנשים ע``י ההורים . הילדים מאמינים בהם עד גיל מסוים. אבל אני מכירה גם ילדים שכועסים על התגלית שהם אינם קימים.וזה לא טוב. אני חושבת שצריך להסביר טוב לילד שזה לא אמיתי בגיל מסוים (4-5 ) ובעדינות. אני גם מכירה ילדה אחת שחיה על גבי דימיון עד גיל מאוד מאוחר וקיותה להיות אחת הדמויות (סינדרלה) מהאגדות . כאשר הנס קרה לה היא פשוט התמלאה אושר עצום כך שהיום היא פורחת. מירבי

 

[לי28]

אגדות ילדים - מסרים סמויים

{מראש מצטערת שזה קצת ארוך} הנושא פתאום סקרן אותי ונתן לי מחשבה ללכת לבדוק את הנושא, אולי באמת ישנם דברים שלילים בנושא אגדות ילדים {למרות שאנו גם גדלנו עליהם, ההורים שלנו גדלו עליהם וההורים של ההורים שלנו וכו`}. ומצאתי ש - אגדות ילדים הינן סמל, הן סיפורי התבגרות שמכנים אותנו להמשך החיים. פרופ` כהן - ראש הקתדרה לחינוך וחברה באונברסיטת חיפה, נותן דוגמאות לסיפורי ילדים. כיפה אדומה - מסמלת את התבגרות האישה. כיפה אדומה מגיעה לגיל הבגרות, ויוצאת אל היער, אל העולם החיצוני, אמה מזהירה אותה הזאב שהוא הרי הגבר. סנדרלה - הנושא של סנדרלה והתאמת הנעל מסמל את הזוגיות, בתקופת הרנסנס היו שותים יין מנעל של אישה ולא מתוך כוס. היפה והחיה - מסמל גם הוא את היציאה מהבית, האב ובתו הם המאופיניים, תחילה בקשר חזק במיוחד, כאשר הבת צריכה לעזוב החתן המיועד נראה לאביה כמפלצת, וזהו הסמל לתהליך הפרידה מהאב. גם הילדה חוששת וראה במשך היום כמפלצת אשר רק בלילה הופכת לנסיך. מה שאנו זורעים בילדים בגיל מוקדם, בגיל מאוחר יותר זה יהפוך לכלי בהתמודדות עם המציאות. גישה הרווחת כיום בקרב מרבית הפסיכולוגים הוא שכדאי, ורצוי לספר לילדים את המעשיות למרות גילוי הפחד והאכזריות, בטענה שיצר האלימות קיים בילד והוא זקוק לסיפורים אלו לשם פורקן. המעשיות תמיד דמיוניות ``היה היה פעם...``, ``ביער רחוק אי שם...`` וכך הילד אינו פוחד ומה עוד כי הסוף תמיד טוב והוא נותן לילד תחושה ואמונה שהוא יצליח ללא קשר למה שיהיה בדרך. התגובה של הילד לסיפור היא מאוד שונה מילד לילד, ישנם ילדים שיפחדו מדמויות שונות והילד יראה סימנים שהסיפור אינו מהנה אותו ואילו ילד אחר יבקש מההורה לחזור על הסיפור שוב ושוב. אז למרות רוע ליבה של המכשפה ב``שלגיה``, חרף אכזריותו של הזאב ב``כיפה אדומה``, למרות הסטריאוטיפים ב``סנדרלה`` ועל אף סבלו של ``הברווזון המכוער`` סיפורי המעשיות והאגדות עושים רק טוב לילדנו. * החומר סוכם מתוך גליון להיות משפחה נובמבר 98. ולאחר כל דברי, התחזקה אצלי הדעה כי אצלי בבית ימשיכו לרוץ בוידאו קלטות אגדות הילדים {אם רק הווידאו היה יכול לדבר .... מזמן היה גם מזיז את ידיו לכיווני}. שלכם... לי28

 

[ליהי האחת]

לי יקירתי...

שלחת אותי לקרוא את הודעתך כאן ולתת לי חומר למחשבה... קראתי ואכן המון חומר למחשבה.... מחשבה בעיקר על סטריאוטיפים.... האם אנחנו באמת רוצים שילדינו יגדלו על סטריאוטיפים שכאלה?????? שהאם האחורגת בשילגיה היא מכשפה.... ולהקריא זאת לילדים להורים גרושים? או כיפה אדומה- שכל הגברים הם זאבים??? או סינדרלה... שאנו הנשים צריכות להלחם על הנסיך שלנו?????? ולעשות שמיניות באויר שיבחר בנו?????? או היפה והחיה... שלא משנה את מי נביא הביתה אבינו לעולם לא יסכים לקבלו... לי יקירתי... צר לי אבל בעניין הזה איני מסכימה איתך שכדאי ונכון לצייד את ילדינו במסרים אלה מסיפורי האגדות.... ולצייד את ילדינו דווקא במסרים אלה כהכנה לבגרותם. ליהי

 

[גחלילית זוהרת]

עזרה

רקדנית יקרה אין לי מושג עד כמה אוכל לעזור לך, רק כמה נקודות למחשבה... איך אפשר לעבור את החיים ללא הקרנף שלובש את סינר המטבח ומטגן קציצות אדומות בטעם חפצולי ים?! ואיך אפשר לעבור את החיים ללא הסולם שמגיע עד לשמיים ואפשר בעזרתו לקטוף ים של כוכבי מרום?! ואיך אפשר לעבור את החיים ללא המלאכים הקטנים שבאים בלילה ומדליקים את הכוכבים, ודואגים לנשמות שלנו?! ואיך אפשר לעבור את החיים ללא פרפרי זהב שהם למעשה הנשמות האבודות שלנו?! ואם תהיינה לך תשובות על קומץ שאלותי זה.... אסגור את דלת ביתי ואפסיק להתווכח על כך שאתמול ממש אתמול כשטילתי לי בלילה בשדה ראיתי את חד הקרן שלי ועליו רוכב טרול מדהים...אפסיק להתווכח מבטיחה... ועד אז.... יש אגדות והן לא רק שלא מזיקות הן מועילות מאאדדד ראי כמה הן עזרו לי..