אנא עזרו לי להחליט

[מיה שם בדוי]

אנא עזרו לי להחליט ../images/Emo92.gif

אני בדילמה לגבי בחירת בית חולים ללדת בו. מבחינה מקצועית לדעתי הם פחות או יותר שווים, אך בכל אחד מהם יש משהו חשוב, שבשני אין

:

בבית חולים הראשון עובדת חברה שלי בתור מיילדת, ואני בטוחה שהיא תעשה כל שביכולתה כדי להעביר לי את הלידה בצורה הטובה ביותר

בבית חולים השני יש ביות מלא

הנקודה הזו חשובה לי מאוד. אמנם אני עוד לא יודעת איך ארגיש אחרי הלידה (אולי אהיה מותשת מידי...) אבל בכל זאת קשה לי לפסול מראש את האפשרות הזאת. אני בחורה מאוד עצמאית, ומאוד (מאוד...) קשה לי עם זה שמכתיבים לי דברים שקשורים לבריאות שלי. אני בטוחה שאהיה אותו דבר עם התינוקת שלי, ונורא ירגיז אותי שמישהו ינסה להגיד לי מתי אני יכולה להיות איתה ומתי לא

בנוסף אני מאוד רגשנית ורכושנית, ואני לא חושבת שארצה להיפרד מהקטנה ללילה שלם אחרי כל החודשים האלה של הביחד. ובקיצור... לדעתכן האישית, מה יותר חשוב: מיילדת טובה מובטחת או ביות מלא מובטח

מראש

 

[niniv]

אני אישית,

הייתי בדילמה דומה מאוד, ובסוף בחרתי באופציה של המיילדת, ולא הצטערתי. בבי"ח שילדתי בו, היה ביות חלקי, ומזל שלא הייתי עם ביות מלא, כי עד כמה שרציתי בזה, נראה לי שהייתי מתמוטטת!!! לדעתי אפשר לקחת ביות מלא, רק במקרה ויש לך עזרה ממישהו מהמשפחה 24 שעות ביממה, אחרת זה ממש ממש בלתי אפשרי!!! עוד מעט תשמעי דעות נוספות...

 

[תמרה*]

אני יכולה לתרום רק בדעתי על ביות

מלא, אבל היא מבוססת על מה שהתאים לי כשילדתי, ילדתי בקיסרי, ככה שהיה לי מאוד קשה לטפל בבר 24 שעות ביממה לבד, ואפילו שבשעות היום היתה לי עזרה ובר היה איתנו כל הזמן, בשעות הלילה היה לי חשוב שהוא יהיה בתינוקיה ואני אוכל לנוח קצת מה שכן, ילדתי בתה"ש והייתי בביבי אפרופו, ככה שביקשתי שיעירו אותי להנקות בלילה.

 

[מרב של ערן]

גם אני ילדתי בקיסרי כך שמה שאגיד

הוא גישה כללית ולא מניסיון אישי. לטעמי, בהנחה שהלידה תהיה וגינלית ולא קיסרי, הייתי הולכת על האופציה של המיילדת. זה נראה לי הרבה יותר חשוב, מפני שמיילדת טובה יכולה לתת לעשות את ההבדל בין לידה נעימה לטראומטית, והאשפוז הוא סה"כ של יומיים, כך שגם ביות חלקי הוא אופציה טובה לזמן קצר כ"כ, שממילא את רובו התינוק מבלה בשינה כמעט רצופה. אני ילדתי בהלל-יפה, שם אפשרות הביות היא רק עד 9 בערב. הייתי בטוחה, שלמרות הקיסרי, ארצה לבלות את כל שעות היום עם הפשוש. לא שיערתי כמה קשה זה יהיה, ולמרות האפשרות לביות מלא בשעות היום, בחרתי להשאיר אותו חלק מהזמן בתינוקיה כדי שאני אוכל לנוח.

 

[talsh]

ביות מלא

אני כמוך. לא יכולתי לדמיין שמישהו יגיד לי מתי להיות עם ילדי ומתי לא. ילדתי במאיר, לקחתי תומכת לידה, וביקשתי ביות מלא של 24 שעות. הצוות היה נפלא, הלידה היתה בסדר גמור והכי חשוב - לא הייתי מוותרת על הביות בשום פנים ואופן! בלילה אחרי הלידה, תום לכלך את החולצה, הלכתי איתו לתינוקיה כדי להחליף לו שם חולצה. אין מה להשוות. יש שם צוות מעולה שנורא משתדל אבל ארבע-חמש אחיות על ארבעים תינוקות - ברור שהם בוכים, והרבה. אני חתמתי והשתחררתי מבית החולים אחרי 24 שעות והלכתי הביתה. לטעמי כשהאמא בריאה והיילוד בריא, אין מה לחפש בבית של חולים. עם כל העייפות, וכאבי הלידה, אני פשוט לא יכולתי לחשוב לא להיות איתו לידי. דבר אחרון - אני באמת חושבת שהלידה היא תהליך מרגש שבו נולד/ת תינוק/ת ויחד עם זה נולדים גם הורים. החלק הכי הכי חשוב בכל תהליך ההריון והלידה - היא ילדתך. איך אפשר לשים אותה במקום אחר? זו כל המטרה. ומצד שני - אני ילדתי בלי חתך

(ויכולתי להסתובב בקלות) את צריכה לקחת בחשבון שזה לא קל ושצריך עזרה.

 

[מדהימאיה]

רק יכולה לספר מנסיוני (יצא ארוך)

בתקופת ההריון הייתי בטוחה שאני רוצה ביות מלא. בערך שבוע לפני הלידה הבטחון שלי התחיל להתערער בגלל שכולם מסביבי סיפרו לי כמה זה קשה, וכמה אני אצטרך את המנוחה הזו, ואיך אלה הם הלילות האחרונים שאני אוכל לישון לתקופה ארוכה.... וכו' וכו' וכו', בטח גם את שומעת את כל זה עכשיו, וזה בטח נכון. אז החלטתי להיות בביות חלקי עם אופציה לעבור לביות מלא - באיכילוב אף אחד לא אומר לך מתי לקחת או לא לקחת את התינוק, גם אם בהתחלה חשבת על ביות חלקי בלבד. אלא מה (ואל תהרגו אותי) היתה לי לידה מאוד מאוד קלה. בלילה הראשון החזרתי את מאיה לתינוקיה, וביקשתי לא לתת בקבוק, אלא להעיר אותי אם היא רוצה לינוק. העירו אותי בחצות, ומייד כשנכנסתי לתינוקיה לא הבנתי איך בכלל השארתי אותה שם (לא שזה כזה נורא, פשוט רציתי אותה איתי). ביקשתי לקחת אותה לשאר הלילה, ולא היתה עם זה שום בעיה, הייתי רק צריכה להחזיר בזמן לחילופי משמרות בבוקר (עניין של שעה, ואח"כ היא שוב שלך). הלילה השני היה יותר קשה, מאיה רצתה לינוק כ-ל הזמן, ואני לא חושבת שישנתי יותר מעשרים דקות. אז נכון שזה לא היה קל, אבל גם לא סוף העולם, לא התיש את כוחותיי לשארית חיי, ובכלל - טוב שעברתי את זה בבית החולים ולא בבית, כי לפנות בוקר, כשכבר היה לי ממש קשה, הלכתי עם מאיה לחדר הנקה וישבתי בחברת עוד אמהות. מה שחיזק אותי בלילה הקשה הזה היה לדעת שאם זה יותר מדי בשבילי אני יכולה להביא את מאיה לתינוקיה ולישון כמה שעות. (בסוף לא הזדקקתי לזה). אז אני בעד ביות מלא. א-ב-ל זה אכן לא קל, וכמו שבטח אמרו לך - היא תהיה איתך, רק שלך, לכל הזמן אחרי שתצאי מבית החולים. אז אם את מרגישה שאת צריכה לנוח אחרי הלידה - ממולץ ביות חלקי. מאחלת לך לידה קלה! שירי

 

[קיקימורה]

גם אני כמו שירי (פחות או יותר)

ילדתי באיכילוב (עם מיילדת מגעילה וחבל שכך, אבל לא נורא - לדעתי היא מיהרה לחתוך. אבל ילדתי בסוף),וביות לא היה מקום במחלקה של הביות המלא אז שמו אותי בחלקי - בלילה הראשון מיכאל ישן בתינוקיה והגעתי אליו להנקות לילה, ובלילה השני שהגעתי להניק אותו, ראיתי מוצץ בעריסה שלו, אז הבנתי שהוא בכה וצבט לי בלב אז הוא ישן איתי בחדר והחזרתי אותו רק להחלפת המשמרות שלהם. בסה"כ למרות הביות החלקי רוב הזמן מיכאל היה איתי. אני לא החלפתי לו ולא רחצתי אותו - את זה עשו האחיות.

 

[ammy]

אני הייתי הולכת על מיילדת ,בקרה

שלי לא יכולתי להוצאי את הילדה מתינוקיה בכלל , אבל הם נתנו לי להיות איתה בחדר הנקה מתי שרציתי .אני חושבת שתזדקקי לכמה שעות מנוחה אחרי לידה ועם התינוקת לא תוכלי לישון כמו שצריך גם מהתרגשות (לפחות אני לא הייתי מצליחה). בהצלחה בכל מקרה!

 

[כמיסה]

באמת דילמה... אני ילדתי במאיר

עם מיילדת מקסימה שהיתה גם מדריכה בקורס הכנה ללידה שלי כך שיצא לי הכי טוב בעולם ובנוגע לביות, רק בלילה עומרי הועבר לתינוקייה וגם אז העירו אותי להנקות, מצד שני גם לי לא היה חתך

ויכולתי לנוע בחופשיות אזזזזזזז... אולי לא עזרתי ורק בלבלתי

לכי לפי האינטואציה שלך מה שאת מרגישה זה הכי נכון וטוב ועוד משהו גם אני לא נותנת את הילד לאף אחד (גם היום) והכוונה גם לא לאמא שלי אז... באמת דילמה שיהיה בהצלחה

 

[מתרגשת]

אני ממש ממליצה על ביות מלא

אני לא יכולתי להיפרד מהילדה כמעט בכלל, נורא רציתי שתהיה איתי כל הזמן אפילו עם הניתוח הקיסרי וכל הכאבים ואכן כך היה. אסא היה כדי לעזור לי ואחותי באה מדי פעם לעזור והיה אחלה. אני אישית לא רציתי מיילדת מלכתחילה. הלידה מצטיירת לי כדבר מאד אינטימי שצריך לעבור אך ורק עם הבעל ולא עם אף אחד אחר בחדר. זו בכל אופן דעתי....

 

[היידי אור]

גם אני בעד ביות מלא.

 

[galala]

דעתי

מניסיוני -הייתי בבייבי אפרופו עם אופציה לביות מלא ובכ"ז יואב נשאר בתינוקיה, הייתי מאוד עייפה והלילות האלו נתנו לי כוחות לקראת השיבה הביתה (אגב שיעור הביות המלא בבייבי אפרופו הוא 10% בלבד), תאמיני לי יהיו בבית לילות שתתחנני שתהיה לידך תינוקיה אז נצלי כל עוד אפשר. לעומת זאת ילדתי בתה"ש בלילה עמוס מאוד, מה שהפך את הלידה לקשה הרבה יותר ממה שיכלה להיות לו היינו מקבלים קצת יותר תשומת לב (לדוגמא- לא היתה מיילדת פנויה לתת לי אינפוזיה מה שעיקב את קבלת האפידורל, במהלך הלידה שברובה היינו בעלי ואני לבד נכנסה אחות וביקשה ממני להפסיק ללחוץ ע"מ שהלידה לא תתקדם כי לא היתה מיילדת פנויה ועוד כאלה אי נעימויות) מבחינתי בלידה הבאה אני לוקחת מיילדת פרטית , אם יש לך קשר למיילדת זה מאוד מאוד חשוב כמובן שזה גם הרבה עניין של מזל וההחלטה הסופית היא שלך בכל מקרה המון בהצלחה

 

[מיה שם בדוי]

../images/Emo51.gif על כל התגובות ../images/Emo141.gif

ממש קשה לי להחליט. כל מה שכתבתן נשמע לי נכון, לכאן ולכאן. כנראה שאני אמשיך להתלבט עם זה עוד כמה חודשים... (מזל שאני רק בחודש שישי, ויש עוד זמן

)