אנא עצות

אנא עצות

שלום לכולם, זו פעם ראשונה שאני נמצאת בפורום זה ומקווה למצוא כאן אזניים קשובות ואולי עצות מחכימות. אני בחורה בת 29, אמא ל-2 ילדים (8 ו-5) וגרושה מזה 5 שנים. במהלך 5 שנות הגירושין, ידעו יחסיי עם האקס עליות ומורדות, בהן עשינו 2 ניסונות לחזור לתקופות של 4-5 חודשים, אך לצערי הניסונות עלו בתוהו. אציין שמערכת היחסים עם הילדים היתה עד כה מצויינת, התמדה בביקורים: פעמיים בשבוע אחה"צ, כל שבת שניה, כולל כל הפינוקים והכיופים. לאחרונה סגר האקס שלי את העסק שלו ומכר את רכבו, כששאלתי - אמר שאין לו כסף להחזיק רכב ושהעסק לא היה רווחי. אתמול, כרגיל, חיכינו אחה"צ לאבא שיבוא לקחת את הילדים למפגש של שני אחה"צ, משבושש להגיע טלפנתי אליו והסלולרי היה כבוי, טלפנתי לאמא שלו והיא בתמיהה שאלה אותי: "מה לא ידעת הוא עזב את הארץ, החליט לנסות להשתקע בחו"ל", "לעשות יותר כסף", "לא ידוע לאן נסע ומתי אם בכלל יחזור" - סתם ככה, בלי כל הכנה מראש, בלי להיפרד מאיתנו, נותרנו אני והילדים המומים ומבולבלים. איך אבא יכול לעשות דבר כזה לילדיו? האם על ילדיי לעבור טיפול פסיכולוגי? מה עושים הלאה? אנא התייחסותכם לפנייתי. בתודה מראש.
 

רומי 3

New member
לא להאמין...מסכנים הילדים...

אני מניחה שלא רצה שתוציאי נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ...מה עם המזונות? את יודעת שאת יכולה לתבוע את אימו עליהם? אני מציעה לך, לפנות בדחיפות לעו"ד שלך, אם היה לך, עמ"נ שינסה לשים יד על רכוש שטרם הוברח... אשר לילדים-אני מקווה שהוא יתקשר בדחיפות ויסביר להם...אווףףףף...ואם לא-תסבירי את.
 
וואו

לא יכולה לדמיין לעצמי את ההלם והכעס. איך הילדים הגיבו?. אני חושבת שלמרות ההלם האישי שלך, התגובה הטבעית שלך צריכה להיות פשוט האמת לאמיתה. לומר להם שזה מה שהוא בחר לעשות ואת מקווה שיצלצל, אבל אולי הוא לא. לחבק ולהגיד שאמא תמיד תישאר פה איתם. לא להכניס תקוות שווא או ציפיות מיותרות כי לכי תדעי מה באמת יהיה. מה היתה תגובת הסבתא? איזה פרטים נידבה?. אם מצבה הכלכלי טוב אז אולי כדאי לתבוע מזונות ממנה (יש הליך חוקי כזה) אבל אם לא וסה"כ היחסים שלך איתה טובים, אולי כדאי לוותר. זו לא אשמתה. כדאי להתייעץ עם ביטוח לאומי ולראות מה מגיע לך מהם. זה בטח ייקח זמן, אני שולחת לך
גדול ומזמינה אותך לבוא להישאר פה איתנו.
 
מה גורם?

לאנשים (במיוחד אבות לצערינו ) לקום ולהעלם.... מה גורם להם לפגוע בנפשו העדינה והשבירירית של ילד פעוט.... מה גורם לו לאדם? שקם ונעלם בלי כל סימן??? שנהב, זוהי אכן דילמה קשה... לפני שאת מספרת לילדים... חכי קצת, כי נראה לי שאת בעצמך עדיין לא מבינה מה קורה פה.. אמרת שהכל היה תקין לפני כן, זאת אומרת שיש לו אהבה ואיכפתיות כלפיכם, אבל משהוא כניראה הרתיעה אותו מלהכין אותך ל"הרפתקאה" החדשה הזו. יתכן שחשש שתגבילי אותו בצורה מסויימת, שתבקשי כסף לערבון או למפרע לפני יציאתו לחו"ל... או אולי סתם אנשים מילאו לו את הראש... אני מאמין, מאוד מאמין שהוא יתקשר, הוא יקבל את האומץ ויתקשר, אני בטוח שהוא אוהב את ילדיו והוא לא שלם עם מעשיו... חכי מעט, ותלמדי את המצב... ואם היה והוא יתקשר.. אני ממליץ לך לעצור את הכעס בתוכך ולא לריב איתו, אל תשכחי את הילדים שעומדים בינכם... תסבירי לו את דעתך בעיניין, אבל בעדינות שלא יווצר נתק ארוך וכואב לך ולילדים ... אומנם לא את אשמה בסיפור הזה... אך כהרגלנו וחלק מתפקידנו כהורים אשר מחזיקים ומגדלים לבד את ילדנו, עלינו למענם "לגלות" הבנה כביכול, לפחות שיוכל להתקשר ולדבר עימם כל עוד הוא שם בחו"ל. ואולי גם יוכל לעזור לך בכלכלת הילדים... חזקי ואמצי....ן- ברוכה הבאה
 
זה הזמן ללכת על ביצים

עם כל הכאב יש לנקוט בזהירות בצעדים גם מבחינת הילדים וגם מבחינת האבא. עד שאת לא מדברת איתו את לא יכולה לדעת למה , מה , מי, מו, איך וכמה. ועד שתדעי ולכשתדעי , בכל שלב , את צריכה לדעתי לטפטף להם את האמת כפי שידועה לך עד אותו שלב , ברמה שלהם , בגובה העיניים שלהם. אני בהחלט מציעה לך לשקול התייעצות עם אנשי מקצוע בנושא .יש ברשויות שירות פסיכולוגי לילד (עבור ההורים) שניתן ללא תשלום , יש יועצות חינוכיות או באופן פרטי. זה לא שהם יטפלו בילדים (וגם אין נטיה לעשות את זה , כי ילד שמתחילים לקחת אותו למקומות כאלו עלול לחשוש שעשה משהו לא טוב ושהוא אשם המצב) , אלא ייעצו לך כיצד להתנהג עימם וכיצד להסביר להם. לכן , אין לרוץ "עם הילדים" לפסיכולוג או משהו דומה. לגבי האב עצמו , כמו שאמרו יש דרכים חוקיות , אבל גם כאן לדעתי יש לאסוף קודם את מרבית האינפורמציה ולשקול מה לעשות איתה , בדרכי נועם , לפני פתיחת מלחמה כלשהי. נפילות כלכליות משפיעות על אנשים בדרכים מוזרות והם "לא עצמם" במצבים כאלו לפעמים. נוקטים בצעדים ובדרכים שלא היה אפשר להאמין עליהם קודם שיעשו מעשים כאלו. לפעמים זה הפחד שמניע ואז נאטמים לסביבה ולא חושבים מה ההשפעה של המעשים והצעדים שנוקטים , על היקירים מסביב. מחזיקה לך אצבעות ושולחת לכם חיזוק מכאן . ברוכה המצרפת אלינו
. תעדכני.
 
תודה לכולם על כל התמיכה והחום

לצערי, ניסיתי ליצור קשר עם הסבתא (אמא שלו) אתמול בבוקר, אך נתקלתי בחומות, היא לא מוכנה לנדב פרטים איפה הוא, עם מי נסע, מתי יחזור, למה, מה הוא עושה, לכל שאלותיי היא משיבה "לא יודעת כלום", היא עוד אמרה "ברגע שאדע משהו אני אתקשר אלייך כבר" ביקשתי ממנה שתמסור לו לטלפן אל הילדים לפחות. אתמול בלילה הבת שלי (בת 8) בכתה ולא הרגישה כ"כ טוב, ניהלנו שיחה, היא אמרה בין יתר הדברים שהיא לא מבינה מה קרה עם אבא ושהמצב מעציב אותה. בכיתי איתה בליבי, אכן המצב לא קל בכלל. אני אמשיך לנסות ו"לנדנד" לסבתא שמנסה להתנער מהענין, ולו רק למען ילדיי. תודה לכולם, ויום טוב.
 
למעלה