שלום לך ותודה שבאת
ברשותך אסביר מעט לטובת כולם מהי לפרסקופיה ואנדומטריוזיס. לפרסקופיה = בדיקה של חלל הבטן באמצעות טכניקה אנדוסקופית ( מבנה צינורי המורכב מסיבים אופטים ) . בדרך כלל הבדיקה מתבצעת בהרדמה כללית. לאחר שהעור חוטא, נעשה בו חתך קטן, בדרך כלל בטבור. לאחר מכן האנדוסקופ מוחדר אל חלל הבטן ודרכו הרופא יכול למצוא את מה שהוא מחפש. דרכו ניתן גם לקחת ביופסיה ( דגימה רקמתית ) לבדיקות מעבדה ואפילו לבצע פעולות כירורגיות. אנדומטריום = רירית הרחם, הרפידה הפנימית של גוף הרחם, שבאופן נורמלי מתעבה בכל חודש לאחר תום הווסת. אם האישה אינה נכנסת להריון במהלך המחזור הזה, רוב הרקמה המעובה נושרת ונוצר דימום שהוא הווסת החודשית. אנדומטריוזיס = זהו מצב פתולוגי שבו חלקים מהרקמה האנדומטרית חורגים אל מחוץ לרחם. בדרך כלל התופעה מוגבלת אל חלל הבטן או לשטח החיצוני של האיברים שבסביבה. הרקמה האנדומטרית שחרגה מגבולותיה נדבקת אל השחלות ולרצועות התומכות את הרחם. לעיתים נדירות היא נדבקת אל השטח החיצוני של המעיים, לשופכנים, לשלפוחית השתן, לנרתיק וכו'. לעיתים נדירות היא אף עלולה להגיע עד לריאות. מאחר והרקמה הזו מגיבה אל אותם הורמונים שהרחם מגיב אליהם, היא מדממת במהלך הווסת וגורמת לעוויתות, כאב, גירוי והיווצרות של רקמה צלקתית. סיבוכים שעלולים להיות הם הדבקויות בין איברים פנימיים שברגיל אינם מחוברים זה לזה. זה עלול לגרום להפרעה בתפקודם של האיברים. הטיפול הקונבנציונאלי עבורה הוא - דיכוי של פעילות השחלות והאטת צמיחת הרקמה האנדומטרית וכולל הורמונים שונים המשפיעים על הפעילות ההורמונלית במוח ובמערכת הגניטלית. צריבה בעזרת לייזר, או מכשיר חשמלי אחר. פרוגנוזה - בדרך כלל יש הכרח לנתח, כאשר בניתוח מוסרת רקמה גדולה ככל האפשר, תוך התחשבות בעתידה הילודי של האישה. בדרך כלל התופעה חוזרת על עצמה ובנוסף יש צורך לעיתים בטיפולים הורמונליים כדי לאפשר הריון. רק כריתה מוחלטת של השחלות תמנע את הישנות התופעה ( אבל מי מעוניינת בכך ). זה יומלץ רק אם יש כאב שאינו מגיב למשכחים או שאין תוכניות ללדת. עד כאןזה קופת חולים. מבחינה הומיאופתית התופעה מעניינת הרבה יותר ועת עתה אסתפק בשאלה החשובה מכל - איך קורה שאיבר שנקרא רחם רוצה להשתלט על כל הסביבה ולמעשה רוצה להפוך את הגוף כולו לרחם ? בשלב הזה אינך יכולה לענות לי. זה כמו למשל לבצע הרחבה של הבית תוך פלישה אל החצר של השכנים. הרעיון המרכזי הוא תחושה שהמקום צפוף לי, קטן לי, איני מרוצה מהמקום שלי ואני רוצה לנוע הלאה. יש נקודות רלוונטיות נוספות שצריך לבדוק, כמו ממתי הופיעו התופעות ( לא האבחנה ), האם זה משפחתי, האם את נשואה, מה מצבם התפקודי של שאר מערכות גופך תרופות שנטלת או עודך, מצבך הנפשי ונסיבות חייך וכו' וכו'. בכל מקרה כדאי מאוד להפגש ולהבין מה קורה איתך. אם יש לך שאלות נוספות אני לרשותך. ברכות ושפע מכל טוב. אלישוע.