אנדרו פארוט ותז' הבארוק י-ם מנגנים טלמן בת"א
בשבוע שעבר הגיע לארץ המנצח הבריטי אנדרו פארוט, לנצח על תזמורת הבארוק י-ם, בתכנית שכולה גאורג פיליפ טלמן. ביום רביעי הם הופיעו בירושלים עיה"ק, ולמחרת הם הגיעו לתת את אותו הקונצרט בקונסרבטוריון שטריקר שבת"א. למי שלא מכיר, פארוט הוא מן הבולטים שבתנועת הביצועים המודעים היסטורית והמוסיקה העתיקה. בלי הרבה התלבטויות, הלכתי לקונצרט שבשטריקר. האולם היה מלא, וזה לא עניין שבשגרה בקונצרטים המתקיימים באולם זה. האם זהו השם הבינלאומי, או אולי העובדה שהפעם מנגנת שם תזמורת ולא הרכב קאמרי, שהביאה קהל רב יחסית? אין לי מושג. פתחה את הערב האורטוריה "שירו לה' שיר חדש"; יצירה זו לא הצליחה להתעלות מעל השגרתי והרגיל, ותחושה דומה זהיתי גם בקרב חבר שישב לידי. הכל נחמד ונכון, אבל שום דבר לא כבש את האוזן כמלבב או מרטיט במיוחד. לאחר מכן בוצעו מספר קטעים מתוך הסוויטה התזמורתית "מוסיקת מים". הקטעים לא היו זהים ברמת העניין שבהם, ותחילה היה נדמה שמדובר בהמשך למה ששמענו אך קודם לכן, אולם הקטעים האחרונים שבוצעו היו בעלי עומק קומפוזיטורי מרשים והביאו קצת נחת ואתגר לאוזן. ולבסוף, האורטוריה "דונראודה", שבלטה באיכות אחרת למדי מתחילתו של קונצרט זה. שתי בעיות העיבו על הערב מבחינתי: הראשונה היא האיכות המשתנה של המוסיקה. אבל כאמור, בסוף גם זה הסתדר. השניה היא הנגינה של תז` הבארוק י-ם, שלמרות נוכחותו של מנצח רב מוניטין והצלחות כפארוט, לא הצליחה לקרב אותנו כקהל לחוויה שתזמורת בארוק מהמדרגה הראשונה יכולה לספק. הם היו הרבה מעבר לבסדר גמור; אבל רציתי שבערב הזה, הם יהיו מדהימים. אולי זה נשמע שאני מפונק מאוד, אבל במוסיקה כזו, שהביצוע יכול להטות את כף החוויה משעמום להצלחה כבירה, זה די קריטי. מה שכן, "האנסמבל הקולי החדש" התבלט כגוף מקהלתי מצויין ואיכותי, עם סקציות קטנות במיוחד (3 בסקציה) ואיכות זמרים מעולה. צליל אחיד ומגובש, נקי ויפה. גם הסולנים (שאם הבנתי נכון - לא יכולתי לברר כי לא הייתה ברשותי תכנייה - נלקחו מתוך האנסמבל) נתנו ביצוע יפה ואף די בארוקי. לסיכום - בפעם הבאה שמביאים מנצח כמו פארוט לארץ, כדאי ואפשר לבצע יצירות מופת, כאלו לא חסרות מתקופת הבארוק.
בשבוע שעבר הגיע לארץ המנצח הבריטי אנדרו פארוט, לנצח על תזמורת הבארוק י-ם, בתכנית שכולה גאורג פיליפ טלמן. ביום רביעי הם הופיעו בירושלים עיה"ק, ולמחרת הם הגיעו לתת את אותו הקונצרט בקונסרבטוריון שטריקר שבת"א. למי שלא מכיר, פארוט הוא מן הבולטים שבתנועת הביצועים המודעים היסטורית והמוסיקה העתיקה. בלי הרבה התלבטויות, הלכתי לקונצרט שבשטריקר. האולם היה מלא, וזה לא עניין שבשגרה בקונצרטים המתקיימים באולם זה. האם זהו השם הבינלאומי, או אולי העובדה שהפעם מנגנת שם תזמורת ולא הרכב קאמרי, שהביאה קהל רב יחסית? אין לי מושג. פתחה את הערב האורטוריה "שירו לה' שיר חדש"; יצירה זו לא הצליחה להתעלות מעל השגרתי והרגיל, ותחושה דומה זהיתי גם בקרב חבר שישב לידי. הכל נחמד ונכון, אבל שום דבר לא כבש את האוזן כמלבב או מרטיט במיוחד. לאחר מכן בוצעו מספר קטעים מתוך הסוויטה התזמורתית "מוסיקת מים". הקטעים לא היו זהים ברמת העניין שבהם, ותחילה היה נדמה שמדובר בהמשך למה ששמענו אך קודם לכן, אולם הקטעים האחרונים שבוצעו היו בעלי עומק קומפוזיטורי מרשים והביאו קצת נחת ואתגר לאוזן. ולבסוף, האורטוריה "דונראודה", שבלטה באיכות אחרת למדי מתחילתו של קונצרט זה. שתי בעיות העיבו על הערב מבחינתי: הראשונה היא האיכות המשתנה של המוסיקה. אבל כאמור, בסוף גם זה הסתדר. השניה היא הנגינה של תז` הבארוק י-ם, שלמרות נוכחותו של מנצח רב מוניטין והצלחות כפארוט, לא הצליחה לקרב אותנו כקהל לחוויה שתזמורת בארוק מהמדרגה הראשונה יכולה לספק. הם היו הרבה מעבר לבסדר גמור; אבל רציתי שבערב הזה, הם יהיו מדהימים. אולי זה נשמע שאני מפונק מאוד, אבל במוסיקה כזו, שהביצוע יכול להטות את כף החוויה משעמום להצלחה כבירה, זה די קריטי. מה שכן, "האנסמבל הקולי החדש" התבלט כגוף מקהלתי מצויין ואיכותי, עם סקציות קטנות במיוחד (3 בסקציה) ואיכות זמרים מעולה. צליל אחיד ומגובש, נקי ויפה. גם הסולנים (שאם הבנתי נכון - לא יכולתי לברר כי לא הייתה ברשותי תכנייה - נלקחו מתוך האנסמבל) נתנו ביצוע יפה ואף די בארוקי. לסיכום - בפעם הבאה שמביאים מנצח כמו פארוט לארץ, כדאי ואפשר לבצע יצירות מופת, כאלו לא חסרות מתקופת הבארוק.