אנדרטה לשואה והמרי

[oritbchor]

אנדרטה לשואה והמרי

הפרויקט אלכסנדר בוגן.

 

[ענת אדרת]

הנה קישור לאתר של האומן אלכסנדר בוגן:

תודה רבה לך!

 

[ענת אדרת]

קישור לציור של אלכנסדר בוגן: פרטיזנים יהודים

 

[בן אהרון]

את חטאי אני מזכיר היום ../images/Emo10.gif

הצייר אלכסנדר בוגן היה מורה שלי לציור, בבית ספר עממי, במלבס העתיקה. אז בשנים ההן כאשר עוד טרם חגגו לי בר מצווה, והיינו מתפרעים קצת בכתה, היה נוהג בוגן לצייר לנו פרטיזנים על הלוח. תארו לעצמכם בקו אוירי ישר של שני מטר, צייר לנו אחד האמנים הגדולים בתחום הציור, החיים בישראל - פרטיזנים, פרטיזנים, פרטיזנים מלוא הלוח. ולמה חטאתי ? כי היום אני חושב בהגיון של קיבוצניק קרימינאלי מה היה קורה לו הייתי "סוחב" את הלוח עם הציורים ולוקח אותו הביתה ? היה לי אורגינל של בוגן מצוייר בגיר על לוח שחור. בוודאי היה שווה הון לא קטן... לא כך בני ? ועל מחשבות פליליות מן הסוג הזה, יש כאן מישהו בפורום, שהיה נועל אותי בגיהינום וזורק את המפתח לים...

 

[ענת אדרת]

לא יאומן בן יקר

אני מנסה לעזור לגברת בעלת הבלוג על פרטיזנים למצוא אומנות על פרטיזנים, ואתה פשוט חיית בתוך אומנות זו ואף הכרת אישית את האומן. אם תוכל לשתף אותנו בקווים לדמותו, ממה שהוא סיפר לכם על חייו (אם בכלל) זה עשוי להיות מרתק ואף מרגש. תודה לך מראש!

 

[בן אהרון]

הציורים שלו היו על בסיס מתודי לחלוטין.

אין כל ערעור על כך שאמן מסוגו של אלכסנדר בוגן, לא יכול היה להתפרנס למחייתו, מאמנותו. נאלץ להשלים הכנסה, כמורה. ראי מקרה וואן גוך, שמת עני מרוד מטורלל ועם אוזן כרותה, נעבעך. כי לא הצליח למכור בחייו אף ציור. אני זוכר את בוגן, בדיוק כפי שהוא מופיע בתמונה - מן האתר שלו, שהעלית כאן בפורום. איש גבוה, אולי השיבה עדיין לא זרקה בשערו ובשפמו, כפי שהוא נראה היום. לו הייתי פוגש אותו ברחוב הייתי מזהה אותו מייד, למרות שעברו אי אלו עשרות שנים מאז. ידענו שהיה פרטיזן, הציורים שהיה מצייר על הלוח היו דומים לגמרי לדמויות המופיעות ביד ושם. אך שם הם צוירו בפחם. [ציורים משנת 1943 ] לא זכורים לי סיפורים שסיפר על קורותיו. אגב, אני מכיר אמנית מוכשרת מאד אשר עושה לפרנסתה כמזכירת פקולטה, של איזו אוניברסיטה נידחת באיזור בני ברק, אבל זה כבר סיפור להזדמנות אחרת...

 

[ענת אדרת]

../images/Emo9.gif

 

[oritbchor]

אם כבר מדברים על אלכסנדר בוגן, אז היום בקרתי

בביתו, בכדי לספר לו על פרסום האנדרטה שלו בבלוג שלי. אלכסנדר החליט שהוא רוצה להוסיף כמה מילים שאותם ערכתי בשתי רשומות בכדי להסביר את הגותו. האיש צלול ועם רצון חזק לעשיית דברים. עשה תערוכה, עכשיו האנדרטה והוא גם משחק בסרט. אז יש חיים גם בגיל 92.

 

[ענת אדרת]

אני מחכה בקוצר רוח לקרוא את הרשומות הבאות שלך

הראיון עם האומן-הפרטיזן נשמע מאד מרגש. כל הכבוד לך!

 

[oritbchor]

לבקשת ענת אני מצרפת את הראיון שנערך עם

אלכסנדר בוגן האומן הפרטיזן בו הוא מדבר על הגותו.

 

[ענת אדרת]

תודה רבה לך, הגבתי והמלצתי!

 

[oritbchor]

תודה ענת על ההמלצה. לבקשתך רשומה נוספת

שערכתי בעקבות ראיון עם אלכסנדר בוגן. כיצד היה לאלכסנדר בוגן נייר לציור כשהיה לוחם בפרטיזנים.

 

[oritbchor]

תודה ענקית לענת אדרת כל הרשומות על בוגן

הם כתוצאה מעידודה והכוננתה של ענת אדרת. ושוב תודה ענקית.

 

[אנימו]

בן-אהרון- חשיבה רנטיבילית יש לך......./images/Emo8.gif

ואני מודה ומגלה בסוד שעשיתי דבר דומה , מתמימות ומרצון להנות מכשרון המצייר-מעטר וגם מכתב ידה של משוררת משלנו. בשני המקרים כנראה שלא הצלחתי להגדיל את הקופה.... האומן הראשון לא מפורסם דיו והאחרת - אני מעדיפה בינתיים שכתב היד ובו אותו השיר יהיה בינתיים בידי.

 

[אנימו]

רנטיבילית= רנטאבילית= משתלמת