אנדר

[CHOFA]

אנדר

בס"ד קבלנו להגיש עבודת סוף שנה בפסיכולוגיה,לנתח דמות ספרותית/סרטית. התלבטתי בין יוסריאן (מלכוד 22) לאנדר(רק הספר ה1) ונראה לי שאני אקח את אנדר. עכשיו צריך לכתוב רקע לדמות.אז חוץ מזה שאנדר הוא שלישי וגאון איזה עוד עובדות רקע כדאי לכתוב עליו??? תודה.

 

[Yuli Gama]

את הרקע ה

קוגניטיבי שלו. באיזה גיל למד מתמטיקה וכו´. (זה נימצא בפרק הראשון) המוסריות שלו (אם זה פסיכולוגיה יש הרבה מה לחגוג עליו) הנימוקים שלו ללמה תקף את הילד הראשון (סטנסון? או איך קראו לו. תתלבשי על הדוד קולברג (רמות המוסר) וקדימה מה הוא מחפס, מהם הצרכים שסיפוק שלהם הוא מחפס. אפשר להשוות את הצרכים בשלבים שונים במשך הספר. בבית בבית ספר צבאי באקדמיה וכו´

 

[ange noir]

כמה פרטים על אנדרו וויגין שיתאימו

דברים שלפי דעתי כדי לך לדון עליםה ברקע: קצת על אחיו ואחותו (כולל האובססיה שיש לו כלפיה בזמן שהוא בבית הספר ללחימה), העובדה שהיה תחת פיקוח מתמיד (המשגוח) כמעט כל הזמן שהיה על כדה"א ושבאותו יום שבו הפיקוח הופסק טקטיקת ההתגוננות שלו היתה הרג. הרקע של ההורים שלו (נדון בצל של ההגמון) ומעט על קורותיו בבית הספר ללחימה (ממשוגר, לצבא עכברוש והלאה).

 

[Yuli Gama]

אבל הוא לא הרג....כלומר

זה לא נחשב מבחינתו כהרג כי הוא לא ידע שזה מה שקרא.

 

[ange noir]

הוא לא בדיוק יודע מה קרה

הוא יודע שהוא גרם לילד נזק בלתי הפוך ובנוגע לבונזו מדריד הוא חושד, כך שקצת קשה להגדיר את הנקודה הזאת... אבל זה סה"כ חשוב בניתוח הכולל של הדמות

 

[Yuli Gama]

במיוחד לעבודה בפסיכולוגיה

זה נידמה לי או שפרויד היה סוטה ו...עזבו אני מעדיפה לא לקלל בפורום אבל הדברים שהוא כתב על הילדים...זה פשוט מפחיד... בקשר לאנדר. יש פו אלימות חיפוס חום ואהבה ביתור על צרכים אישיים, באולוגיים. מוכן לא לישון כידי לאמן את הקבוצה. שאר הספרים של הסדרה הם טובים? כי קראתי עכשיו לפני כמה ימים את הראשון ולא יודעת אם להמשיך.

 

[Rogue 7]

הספרים האחרים הם כיוון שונה לגמרי

הספר הראשון מזכיר ספרי מד"ב מלחמתי אחרים (מלחמה לנצח, לוחמי החלל וכד´), בעוד ששאר הסדרה מתמקדת בתיאוסופיה ופילוסופיה של האחר (איך יצא לי? גבוה? אני יכול להתחיל לכתוב עבודות באוניברסיטה?), או בעברית, אם את אוהבת מד"ב פילוסופי אז שאר הסדרה מעולה (נמרחת קצת אבל עדיין מעולה), אם לא, את לא תהני כל כך!

 

[דלית - delete]

למה סימן הקריאה? איך קשור למשפט?

אנדר ממשיך את מגמה, יותר מאשר מזכיר את הספרים. אם לוחמי החלל הוא נקודת האפס, ומלחמה לנצח שנכתב כאנטי תזה מושך את הרעיון לכיוון מסוים, אז אנדר ממשיך וביתר קיצוניות. וכדי להנות מהספר השני לא צריך סימפטיה למד"ב פילוסופי, טודה.

 

[Useful Idiot]

לקרוא! לקרוא!

אבל - הספר הראשון מדהים. השני מצוין. השלישי מצוין. הרביעי מעולה. החמישי (שחוזר אחורה בזמן ומספר את התחלת הסיפור של בין) מצוין, ועל השישי כבר אפשר היה לוותר. כדאי היה לוותר. אגב, כבר מתחילים עם השביעי. אולי כבר אס"ק גמר אותו..? לא זוכרת. לקרוא!! {למי שלא שם לב, אני חדשה. שלום!}

 

[הייזל]

../images/Emo20.gifברוכה הבאה

 

[alond]

אני היחיד שהרגיש שקארד היה צריך

להמשיך את סדרת הספרים? בלי הגוף של אנדר אבל עם העיקר שלו. היו שם לא מעט נושאים לפתח. הדסקולדה. הפוליטיקה. הדמויות. חבל. הרגשה של פספוס במיוחד כי כל כך אהבתי את ארבעת הראשונים.

 

[Useful Idiot]

לא.. אתה לא לבד..

אבל "צילו של ההגמון" ממש ממש מ-מ-ש מיותר. לא חושב? בלי הגוף של אנדר אולי היה קשה להמשיך, אבל עדיין ישנו פיטר. זה היה יכול להיות מעניין.. הפוליטיקה היא באמת משהו שכדאי להמשיך. אבל כנראה שקארד החליט להתמקד בנושאים אחרים. חבל. ההגמון ממש ספר נוראי.

 

[alond]

לפיטר יש א ה(שכחתי איך קראו לזה) של

אנדר. אנדר חיי!!! לגבי "צילו של ההגמון", לא יודע. אהבתי מאוד. למעשה במובנים מסויימים יותר מ-"צילו של אנדר" כי שם די משביתים את אנדר ביחס לבין וזה לא מקובל עלי. לא, לא מקובל. אני דורש התנצלות!!! אני מת שיצא כבר (אוגוסט) shaodw puppets.

 

[Useful Idiot]

נו נו נו....

ב"צל" כל הרעיון הוא לספר את הסיפור מנקודת המבט של בין! ברור שיתמקדו יותר בבין.. וזה נורא הגיוני לדעתי. אמר אבא שלי (ואני מסכימה איתו) שצריך לקרוא את שני הספרים במקביל. הוא קרא את המשחק לפני שנים, ואת ה"צל" כשהוא יצא - שנים אחרי, וזכר דיאלוגים מה"משחק" כשהוא קרא את הצל. מרשים, לא? לא. אני דוקא אהבתי את הצל מאוד. צריך לקרוא אותם יחד. זה משלים את הסיפור, מחייה אותו. ננסה למצוא משהו שיתאר את זה.. אם יש לכם דיסקמן, תנסו לשמוע פעם בלי האקסטרה בס. אז תחזירו את הבסים, ותראו מה זה. ככה זה, כמו לקרוא את ההמשחק בלי הצל. אבל רק אם יודעים מה מפסידים...

 

[ange noir]

אישית העדפתי את סידרת הצל

המשחק הוא הספר הכי טוב בסדרה ללא צל של ספק, אבל ההמשכים שלו... קול למתים סביר, אבל משם והלאה יש יותר מדי בולשיט מפאפיזי בעיקר בילדי המחשבה וקסנוסיד, שלעניות דעתי הדבר היחידי שטוב בו זה השם שלו. סדרת הצל לעומת זאת קולעת בדיוק לטעמי, יש בה הכל, משחק חתול ועכבר פיזי ואסטרטגי על הפרס הגדול ביותר, שליטה עולמית. שני מוחות אדירים שמסוגלים לתפיסה מחשבתית מדהימה למרות גילם הצעיר שמשחקים גירסה סופר מורכבת של סיכון אבל אם חיילים אמיתיים וכשהם מהמרים על חייהם. מטובל במעט תככים פוליטים, קונפליקטים ורומנטיקה מעוותת... מה אפשר לבקש יותר, אה כן, כלי מלחמה עתידים ונחמדים שלא מדברים עליהם הרבה אבל השפעתם מורגשת (כמו המסוקים הסילוניים ושדות התעופה הנידים).

 

[Useful Idiot]

אבל...

ההגמון זה ספר נוראי! את "המשחק" ואת "הצל של אנדר" קראתי ביומיים-שלושה כל אחד, בנשימה עצורה. את האחרים לקח לי יותר זמן כי הם ארוכים יותר (וזה לא היה בחופש הגדול) - אבל את הצל של ההגמון לקח לי שלושה ימים לקרוא, ופשוט לא שמתי לב למה שאני קוראת. הוא היה מותח, כן. הוא היה מעניין, כן. אבל הוא גם היה מ-י-ו-ת-ר. פשוט מיותר. הלוואי שלא היה נכתב. כל המוסיף גורע.

 

[SiC]

הצל של ההגמון

הוא הכבשה השחורה של כל הסדרה... הספר הוא ספר נוראי, צפוי וממש גרוע. אני אוהב את הכתיבה של קארד ואת פיתוח הדמויות שלו, אבל ההגמון היה ספר ממש גרוע. קיבלתי את הרושם שקארד מנסה לכתוב את ההגמון בסגנון הספרים של טום קלנסי, וזה היה נסיון דיי פתאטי. הצל של אנדר הוא ספר ממש טוב, ואני מקווה שהספרים האחרים בסדרה "הצל של" יהיו טובים יותר... אם יהיו כאלה בכלל... בנוגע לסדרת "אנדר", קסנוסייד היה ספר ממש טוב. הדבר היחיד ששנאתי בו היה ההתפלגות של אנדר ל-2 האחים שלו... זה היה טפשי ודיי הזכיר לי אופרת סבון (ביחד עם הקנאה של ג´יין באשתו של אנדר). ילדי המחשבה הסתיים עם טעם מר בפה מ-2 סיבות: 1) הספר היה דיי משעמם וגרוע לעומת האחרים בסדרה 2)הסתחיים בלי לתת תשובות של ממש בנוגע לדסקולדה ולגזע שפיתח אותו...אולי תבוא סדרת המשך?

 

[PROJECT:2501]

שמעתי על משהו בשם

"המשפט של אנדר" אין לי מושג אם באמת היה דבר כזה או לא.

 

[Useful Idiot]

לפי השם זה יהיה מעניין.

אני מקווה, כמובן. רק שקארד לא ייפול שוב.

 

[Useful Idiot]

בדיוק מה שאני חשבתי!

הנסיון של קארד לכתוב כמו טום קלנסי (שכבודו במקומו מונח) היה עלוב וקלוש. פויה. כבשה שחורה.. באמת רעיון יפה. אין לי מה להגיד על הספר הזה, חוץ מ

וזהו. פיתוח התשובות לגבי הדסקולדה (בעצם, חוסר פיתוח התשובות) באמת היה מאכזב - במיוחד שבזמן שקראתי אותו בדיוק התחילה ההתעניינות שלי בביולוגיה.. זה באמת היה מאכזב. עוד אין לי דיעה מגובשת על ההתפלגות של אנדר - אבל העניין של הפילוג הוא באמת מעט מוזר - הוא לא מאופיין בקפיצות המחשבתיות הנכונות לאורך-כל-הדרך של קארד, בד"כ. זה היה מאוד מוזר, שלא הצלחתי לחבר. זו פשוט נראתה קפיצה לא הגיונית! אני במצברוח פטפטני כרגע. אני אסיים פה. עומר, נחמד לראות אותך.