אנחנו בבית חולים

[דגת הבננה]

אנחנו בבית חולים

(כנראה שההודעה מאתמול לא נקלטה). אנחנו פה מאתמול עם טופי ומבוששים לשחרר אותנו. אז זהו. רציתי לשתף ושתקוו איתנו שזה יגמר מהר ובבריאות.

 

[אם פי 3]

החלמה מהירה!

 

[אשכר ש]

../images/Emo57.gif מקווה שהכל טוב

ושתחזרו הביתה בשלום ובמהרה!

 

[רוני של השלוש]

../images/Emo201.gif עדכני, טוב?

 

[הקטנה באלפי ישראל]

../images/Emo24.gif../images/Emo50.gifובשורות-טובות../images/Emo70.gif

 

[תNר]

../images/Emo201.gif../images/Emo57.gif

 

[debby12]

מחזיקה אצבעות להחלמה מהירה

לא כיף להכניס תינוקת לבית של חולים

. מקווה שהיא תחזור לאיתנה במהרה

 

[mise]

שיהיה בהצלחה.

למה אתם בבי"ח?

 

[דגת הבננה]

אנחנו בבית ../images/Emo178.gif ../images/Emo24.gif

זה התחיל משיעולים עד להכחלה והחמיר בשבת כשטופי הפסיקה לנשום בעיקבות שיעול, והדג נתן לה נשימה ראשונה על האף והפה (יש לזה שם?). הרופא ה

במר"מ נתן לה טיפות לאלרגיה ממסטלות וזה לא היה נראה לעניין אז הלכנו לבי"ח- שם היא קיבלה עוד התקף מול הרופאה ואז נשלחנו לאישפוז. הרופאה המקסימה מצאה לה וריד בנסיון ראשון (היא גם זכורה לנו לטובה מהלידה של תותי- רופאה מעולה, אמפטית ועם ראש פתוח) ועלינו למחלקת ילדים. הריאות נקיות ובבדיקות דם לא מצאו כלום. שוחררנו בלי שהם יודעים מה זה. הם חושבים ש"אולי זה יכול להיות שעלת" ולכן המליצו על אנטיביוטיקה שאני לא נותנת בנתיים. גם השיעולים משתפרים והיא כבר

לא מכחילה. נחכה 24 שעות בבית (בבי"ח רק רשמו התקף- לא עזרו עם חמצן או משהו) ונראה. חוצמזה היא חיונית, חייכנית ויונקת להפליא- כבשה כמובן את לב המחלקה

אנקדוטה משעשעת היתה ההתנהלות שלהם מולנו כי התעקשנו שהיא תישן איתי במיטה רגילה עד לכדי הבאת עו"ס סוציאלית

תודה לכן על האנרגיות וההתעניינות

 

[הקטנה באלפי ישראל]

רפואה שלימה../images/Emo70.gifאין כמו ב../images/Emo82.gif../images/Emo13.gif

 

[אמא ואחות]

ומי ניצח

בעניין השינה? את או העו"ס? או בקיצור, איך העניין הזה נגמר?

 

[ומה בבטן]

רפואה שלמה ../images/Emo193.gif

כמה טוב לשמוע שאתם כבר בבית, מאחלת רפואה שלמה במהרה. אני מניחה שאתם ניצחתם במלחמה על המיטה ????????? לא??

 

[דגת הבננה]

../images/Emo3.gif נכון, אבל זה היה מתיש

זה התחיל מ"לא בא בחשבון", אח"כ נסיון לדבר אל ההגיון, הצגת מחקרים, דיבור ללב האמא, איום בחתימתי ואח"כ נסיון ההתשה- כל פעם שנירדמתי נכנסה אחות, הדליקה את האורות וניסתה לשכנע אותי שלא כדאי. כשזה לא עזר באה הרופאה ונזפה בי וכשזה לא עזר באו עם דף בכתב יד שהם ניסחו כדי שאחתום. אח"כ כבר עניתי לא יפה. גם טופי התעוררה כל פעם מהדלקת האורות האלו וגם זה ממש עבר את הגבול. בבוקר באה הרופאה עם הסטג'רים ולא הפסיקה לגמגם (מה קרה, את מופתעת שהיא בחיים?!) ואח"כ הגיעה העו"ס. אה, וגם כשאמרתי להם שככה ישנתי אחרי הלידה עם תותי, הם התקשרו למחלקת יולדות כדי לבדוק את זה (יש לי הוכחה מצולמת)

הפתיע אותי, שהאחות שהכי פחדה מזה היא אתיופית... כנראה שאחרי כל כך הרבה זמן שהורים נתנו להם לעשות מה שבא להם, כשבאים הורים עם ההכרה הברורה והמובנת מאליה שאנחנו מחליטים על הילדה ולא ההיפך- קשה להם לעכל את זה. בסופו של דבר, נפרדנו בחיוך ובידידות.

 

[אשכר ש]

לא יאמן

כל זה בגלל שרצית לישון איתה במיטה?????????????????????

 

[אם פי 3]

כשהגמד שלי אושפז

בערך בגיל שנה, נתנו לו מיטה של תינוקות רק נורא גבוהה, ולי מזרון. הורדתי את המזרון מהמיטה שלו לרצפה, וישנתי צמוד אליו (כששנינו על מזרונים על הרצפה). אף אחד לא אמר כלום. אם היו אומרים, הייתי מסבירה שאין סיכוי שאוכל לטפל בו כשהוא במיטה - שהיא מאד גבוהה (ואני נמוכה).

 

[mise]

אני בהלם.

רק עכשיו אני קוראת את זה ואני ממש המומה. למה הם לא יכלו פשוט לכבד את הרצון שלך לישון עם הילדה? מה זה כל ניסיונות העינוי האלה, לבוא ולהדליק לאנשים ישנים את האור, לנזוף, לאיים עם מכתבים וכו'. פשוט נורא.

 

[דגת הבננה]

תודה ../images/Emo140.gif

כן. כל זה היה בגלל המיטה. הויכוחים פחתו ברגע שהדג אמר להם שאין לנו בעיה- שיחתמו שהם לא מסכימים לזה+ שבעיקבות כך הם משחררים אותנו הביתה ונסגור עניין. גם הסברנו שככה אני מרגישה אותה יותר טוב מאשר שאני ישנה במיטה נפרדת. אגב, גם מהמדידת חום הם לא רוו נחת. הסכמנו רק בבית השחי כי היה ברור שאין לה חום ואני אנטי מדידות בטוסיק. רק אם הייתי מרגישה שהיא חמה מאד+שינוי התנהגות. אולי. העיקר שלא נפגוש אותם יותר

 

[rnati]

כל הכבוד לכם על ההתעקשות

(אני בטח הייתי פשוט יושבת על כסא וקושרת אותו אליי במנשא

)

 

[גם למבי]

התאוששות והחלמה מהירה!!!!

 

[דגת הבננה]

../images/Emo51.gif לכולן../images/Emo23.gif