אנחנו והכפיל שלנו- חג שמח

איל באש

New member
אנחנו והכפיל שלנו- חג שמח ../images/Emo23.gif

זה קורה מעצמו, שפתאום אנחנו מבינים שאנחנו חיים בשניים, אנחנו והכפיל שלנו. פתאום אנחנו מתחילים לראות אותו, לחוש אותו. פתאום אנחנו שמים לב שיש עוד אחד בדיוק כמונו , אבל לא ממש בדיוק. התהליך מאפשר לדברים לקרות מעצמם,כאשר אנחנו מאפשר לזמן לעשות את שלו. והרי החיים בגוף פיזי מתורגמים לזמן שמתורגם לתהליך, שהמפתח אליו החוא סבלנות וסובלנות. והרי לרצות להיות הכן שהוא,להיות במצב שונה, להגיע לאנשהו...ועוד... הם שוב אותם הפכים, שוב אותם שני קצוות של אותו המטבע, שוב המשחק בין חושך לאור. עכשיו וכול מה שקורה בו, עכשיו וכול החוויה במלואה יותר משמעותי מכול מטרה נעלה שהיא ומכול רצון שהוא להיות היכן שהוא. בעכשיו הזה הכול קורה מעצמו ומומלץ לתת יד לתהליך ולהיות בו. לומר תודה על מה שיש ולהביט בחוויה מאפשר להיות בהווה הזה, מאפשר להתעורר מהחלום. לומר תודה על מה שיש ולהביט בחוויה , מאפשר לראות פתאום את הכפיל שמפחד כול כך מהצל של עצמו, לראות את הכפיל ולראות את עצמנו מביטים בו, להרשות לעצמנו לתת לתהליך את האפשרות לחבר בין השניים, ואז נוכל להיוולד מחדש, אותו דבר אחרת.
 
מדהים, הקשר בין אני ועצמי...

ההרגשה הזאת של שניים כל הזמן מלווה אותנו, אני מרגיש שבתהליך המודעות אני צופה על עצמי, מנתח אותי, שם לב אלי, כאילו אני שניים, האחד הפסיבי והאחד האקטיבי, הצופה והנצפה שהקשר עוד לא ידוע.. לפעמים אני מרגיש שהשניים לא מכירים מספיק - למרות כל השנים זה רק מראה עד כמה אנו לא מכירים את עצמנו, אנו יכולים להכיר כל כך הרבה דברים כל כך טוב, אבל את עצמנו אנו לא, אנו אף פעם לא משקיעים בקשר הפנימי שלנו עם עצמנו, אנו מזניחים את הקשר. את הקשר החשוב ביותר
 
למעלה