אנחנו והם - לעילוי נשמתם של אלדד ואהוד ז"ל
מאמר זה נכתב לזכרם של אהוד גולדווסר ואלדד רגב שנטמנו היום בתאריך 17-7-2008 לאחר שנתיים בשבי האויב. הם ואנחנו : הם: יברכם האל לוחמים עזי נפש, אתם גיבורים, חזרתי אדמת פלשתין הכבושה יחד עם אחיי, וליבי מלא נקם, תנקמו את מותי, הציוניים האלו שתפסו את מקומו בארצנו מבינים רק כח. לך אני אומר פאטימה, תגדלי את בניך לשנוא ולתעב, תגדלי אותם שיהיו לוחמי ג'יהאד שיגדלו וישחררו את אדמתנו, תגדלי את הדור שיעשה את השינוי, אני מתסכל עליכם מלמעלה יחד עם שאר לוחמי הגי'האד הגיבורים ומחכה לבואכם, תהיו לוחמים עזי נפש, תקריבו את חייכם למען שיחרור פלשתין, תהרגו ותשמידו כל ציוני נפשע, את חיילי צה"ל תחפו ותענו, את נשיהם תאנסו ותרצחו, את ילדיהם עם עיניי השטן, תשסעו את גרונם בטרם יעשו זאת לכם. הם נחלשים הציוניים האלה, מחזירים מאות מלוחמינו תמורת גופות אחדות שלהם, הם לא מבינים שלנו לא חשוב האדם אלא רק המטרה שלשמה נולדנו והיא חרוף הנפש למען האדמה הכבושה. אז יאללה אחמד, יאללה מוחמד יאללה נעים, חוסיין וכולם!!! קחו את נשקכם ותרצחו את הציונים אנחנו לא מתייחסים למות ולבנינו כמו שהם מתייחסים אותנו מעניינת האדמה ונמות למענה, עשרות מאות ואלפים מבנינו ימותו על אדמת פלשתין הכבושה והמקודשת, את תחייו את החיים, תמותו למען אללה ולמען פלשתין, אתם רק חומר רק גוף ללא נפש, כולנו ככה, אותנו לא מעניינת אהבת נערה, אותנו לא מעניין התרבות והחינוך, אין לנו שמחת חיים ואין לנו שום דבר אלא רק המוות בפלשתין. התעוררו אחיי הגיברוים תתנהגו כמו חיות עם דם נוזל מהפה, כולנו באותה סירה, כן, גם אתה חסן בן ה-12 אחוז בקלצ'ניקוב ולך תרצח יהודיה בת 6, כולנו נרתמים למשימת המוות הזאת סאלאם עליכום אחיי... בברכת אללה הוא וואכבר, סאלים. אנחנו: אמא, קיבלת אותי, כן, חזרתי אליך אמא אהובה, תראי אני פה, אחרי כל כך הרבה זמן, באמת התגעגתי אליך אמא, אל תבשלייך הממכרים, אל ריח הבישול לקראת ארוחת יום שישי, אל הניקיון המופתי, טוב שבאת להגיד לי שלום, זה נחמד, תגידי אמא – מה שלום הילה?....וירדן? הכל בסדר איתן? איך בעבודה? את שומרת על איילצ'וק הוא מתגייס עוד מעט לא? האח הקטן שלי.. מי היה מאמין. אהלן אבא, הייתי קם בשבילך לבוא ולחבק אותך אבל אתה מבין... אני לא כל כך יכול אני מקווה שאתה ממשיך בחייך אבא, והמשפט שאמרת לי "שאם יקרה לך משהו בשדה הקרב בני תמו חיי" היה רק ציטוט כמו שתמיד אהבת לצטט משוררים ואנשי תרבות. אז נכון שאני בנך היחיד אבל תאמין לי אבא יפה שלי, גידלת אותי לתפארת, אם היית יכול לשמוע את מה שאני אומר לך אבא שלי, אז יכול להיות שהיה לך יותר קל עכשיו בחייך. בדרך כלל בהלוויות, תמיד אומרים אם היה לי ולו רגע קטן, כמה שניות עם החלל, הייתי אומר לו כמה אני אוהב אותו או כמו אני מתגעגע לחיוך המקסים שלו, אז אבא שלי, אמא שלי, אני כאן, אני מקשיב לכם, שומע אתכם, אל תדאגו. שמתי לב שהגיעו הרבה אנשים לחלקה הצבאית, קצת מלחיץ.. לא? אני מבין שכל העסק הזה נגע להרבה לבבות. כנראה שבאמת האימרה שכל ישראל ערבים זה לזה נכונה, גם ילדים הגיעו וגם קשישים, היי...תראה את הקשיש ההוא שם, זה שנח ליד האקליפטוס, תראה אותו אבא, בטח הוא עבר את השואה, עלה לארץ בדרך לא חוקית, לחם במלחמות ישראל, את כל ההיסטוריה של מדינת ישראל הוא עבר ועכשיו הוא בא להגיד לי שלום, מה לי ולו אבא, תראה מה הוא עבר ותראה מה אני עברתי, כנראה שאנחנו באמת עם מיוחד עם בנים מיוחדים שיש רק בארץ הזאת. אמא, אבא, מנקודת המבט שלי כשגופי מונח בתוך ארון עטוף בדגל ישראל, ונשמתי פה, יחד איתכם וכולנו מביטים על הקבר, אני אישית לא יודע אם עשינו את המהלך הנכון, מצד אחד רצינו להחזיר את החיילים הביתה ומצד שני היו קלפי מיקוח שיועדו לשבויים אחרים, כך שאני לא יודע אם היינו צריכים לטרוח כל כך בשבילי. אבל כנראה זה מה שמייחד אותנו, את העם הזה, שנאחז כל כך חזק באמנותיו ובציטוט החזק כל כך "ושבו בנים לגבולם". אז אני שמח לחזור למדינתי שדאגה לי ודאגה שאקבר באדמתה. תשמרי על עצמך אבא, תהיה חזק אבא. לא ידעתי שאם אלך אחזור בארון, אבל חזרתי.... אוהב אתכם, בנכם.
מאמר זה נכתב לזכרם של אהוד גולדווסר ואלדד רגב שנטמנו היום בתאריך 17-7-2008 לאחר שנתיים בשבי האויב. הם ואנחנו : הם: יברכם האל לוחמים עזי נפש, אתם גיבורים, חזרתי אדמת פלשתין הכבושה יחד עם אחיי, וליבי מלא נקם, תנקמו את מותי, הציוניים האלו שתפסו את מקומו בארצנו מבינים רק כח. לך אני אומר פאטימה, תגדלי את בניך לשנוא ולתעב, תגדלי אותם שיהיו לוחמי ג'יהאד שיגדלו וישחררו את אדמתנו, תגדלי את הדור שיעשה את השינוי, אני מתסכל עליכם מלמעלה יחד עם שאר לוחמי הגי'האד הגיבורים ומחכה לבואכם, תהיו לוחמים עזי נפש, תקריבו את חייכם למען שיחרור פלשתין, תהרגו ותשמידו כל ציוני נפשע, את חיילי צה"ל תחפו ותענו, את נשיהם תאנסו ותרצחו, את ילדיהם עם עיניי השטן, תשסעו את גרונם בטרם יעשו זאת לכם. הם נחלשים הציוניים האלה, מחזירים מאות מלוחמינו תמורת גופות אחדות שלהם, הם לא מבינים שלנו לא חשוב האדם אלא רק המטרה שלשמה נולדנו והיא חרוף הנפש למען האדמה הכבושה. אז יאללה אחמד, יאללה מוחמד יאללה נעים, חוסיין וכולם!!! קחו את נשקכם ותרצחו את הציונים אנחנו לא מתייחסים למות ולבנינו כמו שהם מתייחסים אותנו מעניינת האדמה ונמות למענה, עשרות מאות ואלפים מבנינו ימותו על אדמת פלשתין הכבושה והמקודשת, את תחייו את החיים, תמותו למען אללה ולמען פלשתין, אתם רק חומר רק גוף ללא נפש, כולנו ככה, אותנו לא מעניינת אהבת נערה, אותנו לא מעניין התרבות והחינוך, אין לנו שמחת חיים ואין לנו שום דבר אלא רק המוות בפלשתין. התעוררו אחיי הגיברוים תתנהגו כמו חיות עם דם נוזל מהפה, כולנו באותה סירה, כן, גם אתה חסן בן ה-12 אחוז בקלצ'ניקוב ולך תרצח יהודיה בת 6, כולנו נרתמים למשימת המוות הזאת סאלאם עליכום אחיי... בברכת אללה הוא וואכבר, סאלים. אנחנו: אמא, קיבלת אותי, כן, חזרתי אליך אמא אהובה, תראי אני פה, אחרי כל כך הרבה זמן, באמת התגעגתי אליך אמא, אל תבשלייך הממכרים, אל ריח הבישול לקראת ארוחת יום שישי, אל הניקיון המופתי, טוב שבאת להגיד לי שלום, זה נחמד, תגידי אמא – מה שלום הילה?....וירדן? הכל בסדר איתן? איך בעבודה? את שומרת על איילצ'וק הוא מתגייס עוד מעט לא? האח הקטן שלי.. מי היה מאמין. אהלן אבא, הייתי קם בשבילך לבוא ולחבק אותך אבל אתה מבין... אני לא כל כך יכול אני מקווה שאתה ממשיך בחייך אבא, והמשפט שאמרת לי "שאם יקרה לך משהו בשדה הקרב בני תמו חיי" היה רק ציטוט כמו שתמיד אהבת לצטט משוררים ואנשי תרבות. אז נכון שאני בנך היחיד אבל תאמין לי אבא יפה שלי, גידלת אותי לתפארת, אם היית יכול לשמוע את מה שאני אומר לך אבא שלי, אז יכול להיות שהיה לך יותר קל עכשיו בחייך. בדרך כלל בהלוויות, תמיד אומרים אם היה לי ולו רגע קטן, כמה שניות עם החלל, הייתי אומר לו כמה אני אוהב אותו או כמו אני מתגעגע לחיוך המקסים שלו, אז אבא שלי, אמא שלי, אני כאן, אני מקשיב לכם, שומע אתכם, אל תדאגו. שמתי לב שהגיעו הרבה אנשים לחלקה הצבאית, קצת מלחיץ.. לא? אני מבין שכל העסק הזה נגע להרבה לבבות. כנראה שבאמת האימרה שכל ישראל ערבים זה לזה נכונה, גם ילדים הגיעו וגם קשישים, היי...תראה את הקשיש ההוא שם, זה שנח ליד האקליפטוס, תראה אותו אבא, בטח הוא עבר את השואה, עלה לארץ בדרך לא חוקית, לחם במלחמות ישראל, את כל ההיסטוריה של מדינת ישראל הוא עבר ועכשיו הוא בא להגיד לי שלום, מה לי ולו אבא, תראה מה הוא עבר ותראה מה אני עברתי, כנראה שאנחנו באמת עם מיוחד עם בנים מיוחדים שיש רק בארץ הזאת. אמא, אבא, מנקודת המבט שלי כשגופי מונח בתוך ארון עטוף בדגל ישראל, ונשמתי פה, יחד איתכם וכולנו מביטים על הקבר, אני אישית לא יודע אם עשינו את המהלך הנכון, מצד אחד רצינו להחזיר את החיילים הביתה ומצד שני היו קלפי מיקוח שיועדו לשבויים אחרים, כך שאני לא יודע אם היינו צריכים לטרוח כל כך בשבילי. אבל כנראה זה מה שמייחד אותנו, את העם הזה, שנאחז כל כך חזק באמנותיו ובציטוט החזק כל כך "ושבו בנים לגבולם". אז אני שמח לחזור למדינתי שדאגה לי ודאגה שאקבר באדמתה. תשמרי על עצמך אבא, תהיה חזק אבא. לא ידעתי שאם אלך אחזור בארון, אבל חזרתי.... אוהב אתכם, בנכם.