אנחנו כבר גדולים!

[shno]

אנחנו כבר גדולים!

קיבלנו אתמול חיסון של גיל שנה

טוב, רק חלק (פיצלנו את החיסון שיעבור יותר בקלות). אמנם אני (כרגיל) הייתי בעבודה ולכן הרעיה לקחה את הקטנה לחיסון, אבל הדיווחים הם שהכל עבר חלק, הקטנה אפילו לא בכתה, ובינתיים היא מתנהגת כאילו כלום. אז נכון שאמרו שאם תהיה השפעה, היא תגיע אחרי כ- 5 ימים, אבל אנחנו מקווים שהחיסון הזה יעבור כמו קודמיו - ללא שום השפעה וללא שום תופעות. וחוץ מזה שעוד שבוע אמא נוסעת לחו"ל לכמה ימים, ואנחנו נשארים לבילויי אבא-בת בגפנו. יהיה דיסקו!

 

[חבר משק]

שימשיך ככה

מחזיק לכם אצבעות שיעבור בשקט. בילוי של כמה ימים עם הבת נשמע לי מאוד מאתגר. אני עד היום לא ביליתי יותר מכמה שעות עם יובי ותמיד זה בסוף היה יותר כיף ממה שחשבתי.

 

[shno]

זו לא פעם ראשונה שלנו

כשהילי הייתה בת חצי שנה, הרעיה קיבלה מתנה ליומולדת נסיעה לניו-יורק ל- 5 ימים עם חברה. סה"כ נהנתי מאוד להיות איתה, למרות שבגיל חצי שנה עוד היו קשיים (בעיקר בלילות). אני צופה ומצפה שהפעם יהיה קל יותר ומהנה יותר, מה גם שלקחתי ימי חופש מהעבודה, אז אבלה איתה את כל היום - ונוכל לנסוע לטייל וללכת לפארק ואולי לים ועוד כיפים קטנים כאלה (ובעיקר מתישים - שתישן טוב בלילה...) ונכון שמרפי עסוק בדברים אחרים היום והוא לא יבוא לקרוא את ההודעה שלי? ותודה על האצבעות....

 

[חבר משק]

מרפי כרגע עסוק

בלקרוא את השרשור על הטיסה שלי... אני מאוד מתחבר למה שאמרת על הציפייה לעשות דברים עם הילד כשהם גדלים - לאט לאט אני מגלה כמה דברים הוא כבר יודע וכמה חכם הוא וכמה הוא "הוא" ולא "תינוק" או כל שם עצם סתמי אחר שלפעמים אולי ייחסתי לו כשהיה יותר קטן.

 

[akavishon]

אני חושב שרמת הבגרות שהם מפגינים

מאוד תלויה בדרך שבה אנחנו מתיחסים אליהם. אם תתיחס אליו כבן אדם ולא כתינוק, אז תיוכח לראות עד כמה שהוא גדול ומבין. אנחנו עכשיו בשלב שהקטן (בן שנה וחצי) מתחיל לטפס על השיש במטבח - או שהוא נתפס עם הידים על השיש ומטפס עם הרגליים על הארון, או שפשוט הוא גורר כיסא ומחפש מה אפשר לאכול מהשיש..

 

[hag70]

זמן איכות אבא ילדה הוא תמיד כיף

ובכל גיל עוברים דברים אחרים ומתאתגרים אחרת. בהתחלה אלה דברים ממש טריוויאלים: קצת גן שעשועים, קצת בבית, קצת משחקיה ולאט לאט משתפרים. מקווה שאתה לא מתרגש ממבטי התמהון כשרואים אבא וילד/ה בלי אמא. הרי אמא שנמצאת מחוץ פעילות המשפחתית היא מזניחה. אבא שכזה הוא סתם עסוק

. אז מסתבר שאצלנו היא ממש מזניחה. אבל לנו מאד כיף ביחד. ובכל שהיא גדלה האופציות מתרחבות והכיף הולך וגדל. מה שנקרא בעברית צחה - מוי כיף

. וכן - אנחנו גם יודעים לקום בלילה ולתת לאכול, להרגיע ועוד כי אנחנו אבאים של שנות האלפיים. וגם את זה צריך לעבור. בהצלחה, ושיהיה לכם הרבה כיף

.

 

[ferdinand]

מ-../images/Emo207.gif

קודם כל - שיעבור בשלום עם החיסון, שלא תרגישו שניתן בכלל. בהמשך לדברים שכתבתי בתגובה ל-batzush - רוצה לציין קודם, שאני "פה", קורא, כותב, מגיב - קודם כל כי זה כיף! אחרי זה (הרבה אחרי זה) כי זה גם "חשוב". חשוב לח לתרום, להיות שותף לדבר שבא לקדם משהו כמו הורות שוויונית

כמו שכל ה-"פמיניסטיות" של שנות ה-60, התפכחו, התמתנו, לא'דע איך לקרוא לזה - הבינו ש-"שיוויון" פרושו איננו "זהות" כך גם - הסימנים ל-"נורמליזציה" בתחום הזה (בעיניי) יהיו, לא כאשר יפתח קורס הכנה ללידה ל-אבאים, אלא כאשר - כמו שכשה-אבאים, יוצאים למילואים, האימות (בד"כ) לא אומרות: "יייווו! איזה כיף! עכשיו יהיה לנו שבוע לבלות לבד עם ה הפשושית/ון/ות/ים אלא מה שהן עושות - מקטרות ! ! !. כך גם כאשר ה-אימות תצאנה ל-"מילואים" (וזה ממש לא חשוב אם זה בעזה או בניו יורק, אם זה לצורכי ביזנס או פלז'ר) אז גם אנחנו ה-אבאים נקטר ! ! !.