אנחנו כל הזמן מדברים עלינו ומה עם|?

אנחנו כל הזמן מדברים עלינו ומה עם|?

פעם עברתי קורס הורות ואני זוכרת שאלה שהפסיכולוג שאל"מה אנחנו כהורים נותנים לילדינו, מה הם לומדים מאיתנו, איזה תכונות,איזה הרגלים ואיזה מסרים?
" אנחנו מדברים על זה שנפגענו מהגירושים ומהלשעברים ומהילדים שלו-שלה ומה עם הילדים?
חשבתם איך הם רואים עכשו את הזוגיות?
את מוסד המשפחה? מה יהיה איתם כשיגדלו ויגיע זמנם להקים משפחה ואולי בגלל מה שהם חווים מהגירושים של הוריהם הם לא ירצו להקים משפחה?
ואולי הם יבינו שהמוסד הזה כבר עבר זמנו וחבל על המאמץ?
חשבתם על זה שאנחנו מגדלים דור חדש של פצועים ופצועות כמונו ואולי פצועים יותר קשה אפילו
אני חושבת שהגיע הזמן שנדבר גם על הילדים שלנו ואיזה נזק אנחנו גורמים להם מתוך "אהבה"
באה מאהבה וחיה באהבה
 

עלמה 3

New member
אסתי, את מזהה פצע אצלך...

וזאת הגדולה שלך כאדם, לזהות שאת פצועה ואין לך כל שליטה ...את פועלת מתוך פצע פתוח ומאד כואב ..... תראי ותסתכלי איך זה משפיע על מהלך חייך ועל ילדייך.... אני ממליצה לך מכל הלב, לגשת ליעוץ מקצועי וקבל עזרה. עלמה
 
../images/Emo88.gifעלמה מאין לך

האם את מכירה אותי.האם את יודעת על איזה פצע מדובר.האם את יודעת מה מצב ילד.ומהיכן עזות המצח לשלוח אותי ליעוץ על רקע חוסר הידע שלך
 

עלמה 3

New member
אממממממ אכן יש בי עזות המצח

לומר את מה שאני חשה..ומתרשמת.. לא שלחתי אותך ולא שילחתי בך... הכל בגדר המלצה... ורגע... מה רע בייעוץ וטיפול שיתכן יפתח בפנייך אפשריות אחרות, כלים אחרים להתמודד עם הכאב שלך ...לעזור לעצמך.. אני לא מכירה אותך , אך אנחנו מספיק זמן מתדיינות כאן..בכדי שאני יוכל להציע לך ושוב רק בגדר המלצה , לא בכפייה חלילה ולא באובססיה! יום טוב, מלא בשורות טובות, עלמה
 
../images/Emo24.gifעלמה אולי במקום ליעץ

פשוט תעברי שוב על הרעיון הכללי שבדברי 1.ילדים של האקס בשום פנים אינם חולירה אלא תוצר של סיטואציה שחצרו מבוגרים 2.האקסית היא בן אדם כמו בני הזוג במשפחת מורכבים. 3.גם גבר גם אישה לאחר גירושין עם פרק ב או בלי פרק ב יכולים ללקות בנקמנות יתר וראיית מציאות ואמת לא תמיד נכונים אלא על פי תחושותיהם. 4.נשים אינן לויאליות אחת לשניה וכל אחת מעדיפה על שמירת חלקת האלהים הקטנה שלה והרבה פעמים בכל מחיר. 5.הרצון לא לחזור ולדסקס בנושא נובע מרגישות יתר אצל כןלנו ואולי באמת כדאי להביא מומחה לפורוס לצורך יעוץ קולקטיבי. גמר חתימה טובה ומצטערת שהעלתי את חמתן של כמה מחברות הפורום הותיקות
 
אסתי

עד כה כמעט לא התערבתי אבל כבר לא יכולה להתאפק. אסתי יקרה אלו 5 דיברות שלך! יש שחושבים אחרת,האם תנסי להבין גם את עולמם השונה והמשונה של אחרים? 1.ילדים הם לא כליל השלמות ,וישנם שהם חולירות ומובן שהאנשים שגידלו אותם הם שהביאו אותם עד הלום. 2.האקסית היא בת אדם ואין על כך ויכוח ,אך שאלת אופיה נתון לויכוח עד סוף חיינו.... 3.אין התנגדות... 4.הכללת הסולידריות היא מטבעה בעייתית,ישנן נשים אשר מפרגנות אחת לשניה ויש שלהפך,מה רצית לומר בדיוק? מה רע לשמור את חלקת האלוהים הקטנה? למה צריך להתחלק ? 5.יש לנו יועץ בפורום,אז אולי כדאי לגלות רגישות ולא להציע יועץ נוסף על פניו בעיקר מפני שהוא עושה עבודה מצויינת..., רגישות יתר זאת לא מחלה סופנית,תמיד אפשר להתחשב ולהבין את הזולת ולא חייבים לזרוק לו בוץ לפנים. 6.אסתי יקרה ,תקראי שוב את 5 הדיברות שלך ותשאלי את עצמך מהיכן יצאו כל ה-5...? לי נראה שהתיישבת לך על ענן ליד האולימפוס ומשם מעבירה את הביקורת ושולחת את כולנו להשיג דחוף יעוץ..... ועוד שאלה קטנה,האם את באמת מצטערת שהעלת חמתן של רובנו? ואם את באמת מצטערת זה בדיוק הזמן לקרוא ליעלי ולהתנצל.
 

עלמה 3

New member
שוב אני לא במקום שלייעץ, קטונתי

רק המלצתי לך, בכדי שלא תמשיכי להיות בכאב ובתיסכול ותמשיכי הלאה.. בחייך. בעיניי דוקא מצא חן הדיסקוס הזה... כי זה נותן לי להפגש ולנסות להבין את הדברים פועלים בצד השני - הככונה לאקסית שלנו... ופגשתי כאן בדיוק כמוה... ולגבי הרעיון הכללי שלך, קשה לי לקבל אותו כי תפסתי וגשתי שונה משלך, אני לא מזלזלת לרגע בגישתך! אני לא אמרתי על הילדים של בעלי חולורות אף פעם גם לא בוירטואלי, יתכן ןאמרתי על האקסית שלנו שהיא חולת נפש וחולרה.. בבודאי שהאקסית היא בן אדם עם נשמה ולא כלב או חתול ויש בני אדם עם כל מיני נשמות, רעות וטובות. ואכן יכולים ללקות בנקמנות, רק לא על חשבון אף אחד שלא אשם. לא אני כאישתו השניה ובטח לא הבן שלי... את בטח יודעת מה קורה לאמא כשמנסים לפגוע בבן שלה ??? אצלי, בגישה שלי יש לויאליות ותמיכה לבני אדם מכל המגזרים לאו דווקא אשה לאשה או גבר לגבר, לא בגישתי. בוודאי שאני אשמור מכל משמר על חלקת האלוהים שלי , אני לא אתן לאף אחד לפגוע בה או בי ובילדי או בעלי. ואני יכולה להשוויץ אני אדם שנותן , נתינה זאת אני... רק צריך ללמוד לקחת... לי יש רצון להמשיך לדסקס , יתכן ואולי גישתך תישתנה ולו במעט וזה יטיב איתך.. גמר חתימה טובה.
 

פרח 11

New member
בלי רצון להרגיז אף אחד אבל

את השאלה שאת שאלת את עלמה, יכולות לשאול כמה מהחברות שאת בעצמך שלחת לייעוץ (ודרך אגב לא רק בפורום הזה)
 

noamic

New member
לדעתי אסתי דווקא יכולה לתת יעוץ

גישתה מאד בריאה נכונה בוגרת רגישה ומבינה. צריך קצת להיזהר בדברים ולהגיב יותר ענינית.
 

עלמה 3

New member
נועמיק התכוונתי ליעוץ מקצועי

מקצועי זה אומר בעל דיפלומה ונסיון רב.
 

*יערית

New member
שבויים ברגשות ההורים../images/Emo23.gif

כך אני מוצאת את עצמי..שבויה בתוך ריגשותיה של אימי, אני אדם עם מנטרה "חיה ותן לחיות" מאז שאני מכירה את עצמי,"עוף מוזר" קוראים לי בבית.... לא רוצה להיות שבויה בידי הכעס והנקמנות,לא רוצה לשנוא אף אדם,לא רוצה לחיות במלחמות{בויכוחים אני אלופה
}, המנטרה הזו תעבור גם לילדיי בי נישבעתי האבסורד הוא שכיום אמא שלי שתהייה בריאה ויהיו לה חיים טובים אמן ,שומרת על ילדיי אחרי בית הספר כמה פעמים בשבוע, כשהבן הגדול מרגיז אותה היא נוטה לדבר על אביו בפניו סתם בשביל "להכניס" לו...מנהג אדיוטי שאני מאוד מגנה בכל תוקף ואף מעמידה אותה במקום שלא תעז לעשות לילדיי כפי שנהגה איתנו, אבא שלהם הוא קדוש מבחינתם עד אשר יגדלו ויתחככו איתו ותיהייה להם דיעה עצמאית משלהם עליו...אבל לא אני ובטח לא היא תנווט ותכלא אותם כשבויים בתוך ריגשותיה
אז שחררו את השבויים{ילדינו}בתוך כלא הרגשות שיש לכל אחד מאיתנו, תרעיפו הרבה אהבה אף על פי ולמרות הכל...הגלגל הוא עגול יבוא יום ונמצא את עצמינו מוערצים ונאהבים ע"י ילדינו, נראה אותם גדלים מתוך אהבה ומתנהגים אחרת ממה שגידלו אותנו
 
ניכר לראות ש...

הרבה לא חושבים על זה ומעבירים האלה... כאשר בדיעבד זה יכול ליצור הרבה נזק אם לא עושים דבר מה בנידון. בפורום ילדים להורים גרושים יש הרבה כאלו. לי אין פחד מפני הקמת משפחה אם כי רצון עז אך אף פעם למעשה לא עצרתי לחשוב אילו זה היה אחרת... תודה שפתחת בפנינו נושא כה חשוב
 
../images/Emo23.gifשנה טובה חמודה../images/Emo77.gif-פרי

לא תמיד אני שומעת אותך את נעלמת להרבה זמן כך נדמה לי. אני שמחה שקראת מה שכתבתי.את יודעת אחד הדברים שהכי פחדתי מהם כשהתגרשתי זה שאין לי מושג מה קורה בפנים בנשמה, במחשבה של בנותי. נכון שהן די פתוחות אתי אבל מה עם הכעסים ?האכזבות והמרירות? את אלה הן לא אומרות לי כדי לא לפגוע בי. מבינה ? קולטת? אני ואבא שלהן הרסנו להן את גן העדן, פגענו בהן והן כה רגישות וחוששות מדי להגיד "אמא-אבא דפקתם לנו את החיים" האמת, אין לי מושג איך הייתי בכלל מתמודדת עם כזו אמירה. אני שואלת את עצמי המון" האם אי פעם אתגבר על התחושה שדפקתי להן את החיים?" הרי אני גדלתי בחממה עם הורים נפלאים וסבים וסבתות נפלאים ואני הרסתי להן .....לכן אולי הרצון העז הזה להיות בקשר עם האבא שלהן לעודד אותן להתקשר ולהיפגש עם הסבתא והדודים מצד האבא שלהן. יש עוד שחושבים או מרגישים כמוני? "באה מאהבה וחיה באהבה"
 
אני דווקא

כן העזתי להגיד במיוחד לאבא שלי שהוא הרס לי את החיים עם החברה החדשה שלו, עם הגרושים סליחה, פרידה שהתרחשה מול עיני. העזתי לא אחת. אך מה שהוא עשה זה למחות. הוא אף פעם לא מקבל את מה שאני אומרת כשזה נאמר בצורה יפה ותמיד יש לו מה להגיד. הוא לא יכול להודות בטעות... ויקירתי, את לא דפקת להן את החיים. להפך, אם לא היית מתגרשת היית דופקת להן את החיים כי מה שהיה הולך בבית היה מתגמד מן הסתם לתהליך הגרושים עצמו. את הצלת את עצמך ואותן מחיים לא מאושרים. וכי מה זה הורים שגרים ביחד אך לא סובלים אחד את השני וכל זה בשביל הילדים? במקום להועיל, זה רק מנזק הרבה יותר. ואת זה, ילדים צרכים להבין. אך ילדים הם רק ילדים ומסופקני אם עד שחס וחלילה הם לא יחוו זאת על בשרם או יראו את זה בדלת של השכן הם לא יבינו עד כמה גדולים הייתם כשהתגרשתם כי היה לכם האומץ להתחיל מחדש בצורה יותר טובה במקום להרים ידיים ולהגיד נואש.
 
למעלה