אנחנו לא יודעים מה לעשות

אנחנו לא יודעים מה לעשות

אני ממש מבולבלת ולא מבינה כבר כלום מהמחלה הארורה הזו. לפני כשבוע וחצי אמא שלי אושפזה כי היא פשוט לא יכלה ללכת וכמובן היתה מבולבלת מאד , כל זה כנראה בעקבות כמות כדורים שלא היו נכונים אחד עם השני, אני לא יודעת בדיוק את הפרטים. אבל מישהו נתן לה את הכדורים הללו, מישהו החליט שזה מה שנכון. האם אפשר לתבוע על רשלנות רפואית במקרה הזה? עד לפני כשבועיים היא היתה מבולבלת אבל היו הרבה רגעים שהיא הצליחה לבטא את עצמה, ופיזית היא כן הצליחה לתפקד ברמה מסויימת. ופתאום היתה הדרדרות. היום משחררים אותה מבי"ח כשהיא במצב שבוא היא יכולה ללכת עם הליכון, אבל עדיין מאד מבולבלת, בקושי מזהה אותנו, לא מחייכת,ורועדת המון. שלא לדבר על אי שליטה גופנית. כרגע אנחנו במצב של אי וודאות, האם נכון שהיא תחזור הביתה? כי זה מה שהולך לקרות, האם נוכל להתמודד? מה לעשות? מישהו מכם ניתקל בהדרדרות כלכך מהירה? מה קורה כאן?
 

zs1957

New member
ברוכה הבאה לפורום אני במקרה

שלום רב, רצוי שאמא תהיה בבית בסביבה הטבעית שלה ולא תחטוף זיהומים מבית חולים. זה המקום לקבל את כל הווירוסים. חשוב למצוא נוירולוג מומחה לזיכרון או פסיכוגריאטר שיטפל באמא. אין כל עילה לרשלנות רפואית. אל תתחילי עם זה כי אין לך מספיק הוכחות ותשימי את כספך על קרן הצבי. חשוב כעת לתת לאמא טיפול טוב.הבלבול זה מהמחלה . האם אמא שלך במצב שהיא יכולה ללכת למעון יום? אם כן תשלחי אותה לשם. זה המקום. מי מטפל בה? האם יש עובד זר בבית או הכל נופל על כתפייך? אנא פרטי קצת יותר כדי שנוכל לסייע בכל עת . סליחה על האסרטיביות שלי. כל טוב, זהבה שחם
 

ענתי44

New member
שלום אניבמקרה../images/Emo140.gif

שולחת לך חיבוק של כוח. כי ממש לא קל לך ולמשפחתך לראות את ההדרדרות המהירה במצבה של אמא. זה קורע לב. גם אצל אמא שלי חלו הדרדרות מהירות.בפעם הראשונה כשעברה אירוע מוחי, בתחילת האלצהיימר, שהשאיר אותה על כסא גלגלים ועם אובדן השליטה על הסוגרים. ולפני חצי שנה כשאושפזה בבית חולים עם דלקת ריאות, ומצבה הדרדר מהר והיא היום לא מסוגלת להמשיך להיות במרכז היום ויש לה קשיי בליעה. לפני כחודש, היא אושפזה שוב במצב קשה והתברר שכדורים שקיבלה במשך שנים, בשביל אפילפסיה, עשו נזק לכבד. הרופאים הפסיקו את מתן הכדורים והעבירו אותה לכדור מהדור החדש ( שלושה שבועות התרוצצתי עד שקיבלתי אישור לתרופה) אני מכירה אנשים שלוקחים את אותן תרופות במינון גבוה יותר מאמא ועליהם הכדור לא השפיע. אני לא חושבת שיש לך כאן קייס לרשלנות. אבל מציעה לך לעמוד על המשמר. כלומר לא לקבל כתורה מסיני כל כדור שנותנים לאמא שלך, לשאול למה ומה התופעות לוואי. אני אפילו בודקת באינטרנט ומתייעצת עם מישהי שמבינה. לא לוקחת יותר סיכון. בקשר לאמא שלך. האם היא עברה בדיקה של ביטוח לאומי וקיבלה חוק סיעוד? אם לא תתחילו בתהליך והצטיידו ממכתב מבית חולים ותעזרו בעו"ס במחלקה בבית חולים. אם לאמא יש חוק סיעוד האם יש לה מטפלת? האם היא הולכת למרכז יום? כי אם היא הולכת למרכז יום אז אתם יכולים לחפש עזרה לשעות אחר הצהריים והערב. או לשקול הבאת עובדת זרה שתטפל באמא, וכמובן יש בתי אבות שבהם אמא תוכל להיות. קטונתי מלייעץ לכם מה לעשות. אלו האפשרויות שישנן למשפחות של חולי אלצהיימר. כל אחד מאיתנו החליט על פי המקרה הספציפי של המשפחה וצורכי היקיר החולה. מציעה לכם לשבת ביחד עם עו"ס ולהחליט מה הכי נכון עבור אמא שלכם. וכל דבר שיתקבל הוא הכי טוב.
 
תודה על התגובות.

אנחנו קצת בהלם מהמצב החדש והרצון ישר למצא מי אשם , בעוד שכנראה מי שאשם זו המחלה. ואולי אני צריכה זמן להודות בזה. ובכן רוב הנטל נופל על אחיי, שמטפלים באימי לרוב, אני מגיעה כפעמיים בשבוע בגלל המרחק, ואלי גם זה ישתנה... כן יש מצב שתגיע מטפלת, אבל זה ייקח עוד שבועיים, בינתיים היא במצב סיעודי מלא ומוכרת גם ככזו. אני גם חושבת שבית עדיף על כל מקום אחר, אבל אני לא שם רוב הזמן כפי שכתבתי, אז נקודת המבט שלי קצת שונה. או כפי שאחותי אמרה לי "אם היית כאן כל יום היית חושבת אחרת" ואני מבינה אותה מאד, זה לא נאמר להתריס בי, אלה כדי להסביר לי שקשה להם מאד. אמא שלי בקושי מבינה היכן היא נמצאת, בקושי רב הולכת, ומבולבלת מאד.אני לא חושבת שיש מצב שהיא תלך למרכז יומי. אפילו כשהיא ישנה היא מוטרדת. לפעמים אני לא מבינה את העולם הזה.לרוב כשאני לידה אני חזקה, אבל לפעמים לכמה דקות, עצוב לי בלב. ואז אני נשברת. היא אפילו לא מבינה כשאני בוכה.
 

ענתי44

New member
ליבי עם אחותך אבל

זה שאת לא גרה ליד לא עושה אותך פחות כואבת או דואגת. אני זו שנושאת בעיקר נטל הטיפול באמא שלי, אבל מצדיעה לאחותי שכבר כמעט שלוש שנים באה כמעט כל שבת מהצפון לעזור עם אמא והיא ומשפחתה עומדים לצידי. אחותך כואבת אבל דווקא את שנמצאת רחוק יותר יכולה לעזור לא מעט למשל בגלישה לפורום הזה או לאתר העמותה את יכולה לתת להם עיצות ומידע שלבטח אין לה הזמן לחפש. את מגיעה פעמיים בשבוע וזה יפה מאוד. הרי לו יצא שאת גרה סמוך והיא רחוק שהיית עושה את אותו הדבר. חומד אתם צריכים לשבת למפגש משפחתי, ורצוי עם איש מקצוע ולהחליט מה הכי טוה לאמא ומה כל אחד יעשה. מאחלת שאמא תתייצב ושהעזרה תגיע מהר.
 
בחורה יקרה , מה שלומך?

דאגתי לך , לאמא ולמשפחתך כי לא כתבת. אני מבינה שאמא היתה במוסד כלשהו ושם ניסו לאזן אותה על ידי תרופות ובגלל זה אושפזה. אני לא מומחית ואנני יודעת איזה תרופות נתנו לה , אך זה ברור שבמצב כזה גם בבית זה לא פתרון. האם הרופאים שנתנו לה את הכדורים בקשר איתכם ויכולים להסביר מה קרה ומה הם חושבים לעשות הלאה? כי חייב להיות פתרון איך להמשיך בטיפול תרופתי על ידי מישהו מומחה. לא צריך להתייאש כי יכול להיות שזה תוצאה של הטיפול התרופתי וזה הפיך. לכן חשוב מאד להיות בקשר עם רופא ממש מומחה לעניין. חמודה , תדברי עם אביך ועם האחים ויחד תחליטו מה לעשות כדי שאמא תקבל את הטיפול הטוב ביותר והלואי שבקרוב ימצאו לה את התרופה והמינון המתאים. שולחת לך חיבוק ענק וכולנו כאן איתך, טובה
 
תודה

התמיכה מעודדת. לא אמא לא אושפזה במוסד אף פעם, וגם היום היא תחזור כנראה הביתה מבי"ח. שמעתי שיש מהפך אחרי שמאזנים את הכדורים. אחרי כמה זמן המהפך הזה קורה. ההדרדרות היתה מהירה, עד לפני 3 שבועות היא היתה קצת צלולה, עשתה כלים, היה בלבול אבל לא עד כדי כך...ופתאום תוך שבוע וחצי זה לא אותו אדם בכלל. היות ואבי נפטר למעלה מלפני 10 שנים, אחי הגדול ואחותי בקשר עם הרופאים המטפלים. הלוואי ולא היינו צריכים את הפורום הזה כולנו.
 

ronnyw

New member
שלום ל"אני במקרה".

חבל שאת איתנו... אמנם רוב הדברים נאמרו על ידי קודמי, אבל בכל זאת אוסיף כמה מילים משלי: התדרדרות מהירה יכולה לבוא עקב מינון תרופות לא טוב, אבל גם אם במקרה חלו אירועי מוח קלים (ארוע מוח - מה שקרוי בלשון העם "שבץ", הוא בדרך כלל קריש דם שחוסם את מעבר החמצן למוח, ועלול לגרום לנזקים נוראים, עד לחצי גוף משותק או למוות. ראי מקרה אריק שרון. אבל תיתכן תופעה של קרישים קטנטנים, שנזקם "מועט", והם גורמים לתופעות דמויות אלצהיימר. ) הנקודה היא שהרופאים שטיפלו באימך היו אמורים לגלות שזו הסיבה, ולתת טיפול בהתאם (מדללי דם). כך שאולי אצל אימך זה באמת תרופות לא מתאימות. בכל אופן, כיוון שבדרך כלל הכיוון הוא אחד - לכיוון הרעה, עליכם להערך למצב שזאת אימכם החדשה... (גם אם תשתפר זמנית, זה רק "זמנית", וצר לי על אוירת הנכאים שאני משרה...) אימך, כפי שמצטיירת מהמסר שלך, זקוקוה לעזרה צמודה לכל הפעולות. התחילו בהערכות: השיגו אישור לעובד סיעודי, או חפשו מוסד סיעודי מתאים. שתי האפשרויות אינן טובות, אבל אין אפשרות טובה, רק "הפחות גרועה". (אם אתם זקוקים לסיוע מיידי, חברות כח האדם יודעות לספק אנשים מהיום למחר. כך היה איתי בזמנו). טפלו בנושא אפוטרופסות, פנו לקבלת גימלת סיעוד, ועוד. לא רוצה להפחיד, אבל יש הרבה מה לעשות... שיהיה בהצלחה.
 
סליחה ,אני במקרה

ענתי צודקת , חשבתי שאת הנערה שנכנסה לפורום לפני מספר שבועות והיתה מאד נסערת לגבי הכנסת אמה למוסד. אני מקווה שלא נפגעת ממה שכתבתי. אני מתפלת עבורכם שתקבלו בקרוב עזרה הביתה ותצליחו לייצב אותה גם בטיפול תרופתי מתאים. את לא צריכה להרגיש רע לגבי העובדה שאת באה רק פעמיים בשבוע, את צריכה להמשיך את החיים שלך וכך גם אחייך. לא תמיד ניתן לחלק את הנטל בדיוק בין האחים. אני מקווה שתצליחו יחד למצוא את האיזון הנכון בין טיפול באמא ובין המשך החיים של כל אחד מכם. שולחת לך חיבוק ענק לעידוד ושיהיו בשורות טובות , טובה
 

ענתי44

New member
טובה יקירה

את מתבלבלת בינה ובין בחורה צעירה שאמא שלה חלתה כשהיתה בת 12 ונאלצו עכשיו לאשפז את האמא שלה.
 
למעלה