רחל של ענבל
New member
אנחנו עוד לא חזרנו לטיפולים, אבל...
אנחנו עוד לא חזרנו לטיפולים, אבל...
לי זה בוער בעצמות ולבעלי לא. הבת שלנו מאד קטנה עדיין. היא בת 8 חודשים. מכל הדרך שעברנו עד כה למדנו כמה עובדות חשובות מאד: 1. יש לבעלי בעיה גנטית שגורמת לאי פריון שלו. 2. בגלל הבעיה הזאת יש לנו סיכוי גדול מאד להפלות חוזרות/עובר חולה במחלה קשה מאד המצריכה הפסקת הריון. 3. היה לנו מזל משמיים שנקלטתי בIVF שני עם תינוקת שהיא מאוזנת כרומוזומלית (כלומר נושאת את אותה הבעיה של אביה ולא חולה במחלה). מכל זה נובע שהפעם הבאה עלולה להיות הרבה יותר קשה וארוכה ואנחנו מסתכלים גם על האפשרויות לשילוב טיפולים יותר מתקדמים הכוללים בדיקת עוברים לפני ההחזרה (ועדיין לא ברור לי כמה כסף זה יעלה). לאור כל אלה, אני מאד רוצה לחזור לטיפולים. אני יודעת שזה יהיה קשה אבל אני בת אוטוטו 33 ואני מרשה לעצמי לחלום על משפחה עם 3 ילדים. אני רוצה 10 שנים מהיום להסתכל אחורה ולהגיד "היה קשה אבל שווה" כמו שאני עושה היום לגבי ענבל. מה לעשות, אני רוצה. שום דבר לא עומד לפני הרצון. אבל בעלי עדיין מרגיש שזה מוקדם. הוא יודע שזה משימה משותפת של שנינו ועם ילדה זה הרבה יותר קשה. לא מספיק שאחד רוצה, שנינו צריכים לרצות. אני די מרגישה במבוי סתום. בינתיים אנחנו דוחים את העניין יותר בגלל עניינים לוגיסטיים: מעבר לבית חדש, אני עובדת בעבודה חדשה, וכו´. אבל בקרוב נראה לי שזה יעסיק אותי יותר ויותר. סתם רציתי לשתף רחל
אנחנו עוד לא חזרנו לטיפולים, אבל...
לי זה בוער בעצמות ולבעלי לא. הבת שלנו מאד קטנה עדיין. היא בת 8 חודשים. מכל הדרך שעברנו עד כה למדנו כמה עובדות חשובות מאד: 1. יש לבעלי בעיה גנטית שגורמת לאי פריון שלו. 2. בגלל הבעיה הזאת יש לנו סיכוי גדול מאד להפלות חוזרות/עובר חולה במחלה קשה מאד המצריכה הפסקת הריון. 3. היה לנו מזל משמיים שנקלטתי בIVF שני עם תינוקת שהיא מאוזנת כרומוזומלית (כלומר נושאת את אותה הבעיה של אביה ולא חולה במחלה). מכל זה נובע שהפעם הבאה עלולה להיות הרבה יותר קשה וארוכה ואנחנו מסתכלים גם על האפשרויות לשילוב טיפולים יותר מתקדמים הכוללים בדיקת עוברים לפני ההחזרה (ועדיין לא ברור לי כמה כסף זה יעלה). לאור כל אלה, אני מאד רוצה לחזור לטיפולים. אני יודעת שזה יהיה קשה אבל אני בת אוטוטו 33 ואני מרשה לעצמי לחלום על משפחה עם 3 ילדים. אני רוצה 10 שנים מהיום להסתכל אחורה ולהגיד "היה קשה אבל שווה" כמו שאני עושה היום לגבי ענבל. מה לעשות, אני רוצה. שום דבר לא עומד לפני הרצון. אבל בעלי עדיין מרגיש שזה מוקדם. הוא יודע שזה משימה משותפת של שנינו ועם ילדה זה הרבה יותר קשה. לא מספיק שאחד רוצה, שנינו צריכים לרצות. אני די מרגישה במבוי סתום. בינתיים אנחנו דוחים את העניין יותר בגלל עניינים לוגיסטיים: מעבר לבית חדש, אני עובדת בעבודה חדשה, וכו´. אבל בקרוב נראה לי שזה יעסיק אותי יותר ויותר. סתם רציתי לשתף רחל