אנטרופוסופיה וצרכים מיוחדים.

[Ella Bella]

מצרפת הודעה מקסימה לגבי גן

אנתרופוסופי. לקרוא על חינוך וולדורף זה דבר אחד, לשמוע מה קורה תכל'ס בגן מפי אמא- זה דבר אחר ... אז הנה

 

[עדו בן צבי1]

להבדיל בין וולדרוף, אנטרופוסופיה ו

ואי אלימות. ההודעה אכן מקסימה אבל אני לא יכול להגיב לה כי אני מסוכסך עם הדוברת מאז ההצטרפות שלה להשתלחות בחינוך החלופי ככלל. יש יציין שהיא הייתה בטוחה שההשתלכות שהיא מצטרפת אליה מגנה רק את כל סוגי החינוך הדמוקאטי. בכל מקרה, אי האלימות נובעת לדעתי מהאיכפתיות ומהכישרון של הגננות. אולי גם מברור מחמיר של הילדים הנכנסים לגן. אני מצליח לדמיין גם גנים אנטרופוסופיים אלימים. ייתכן שהגננות בתחום הזה מודעות יותר ומקבלות יותר כלים להתמודדות. שנית, אני בכלל לא בטוח שוולדרוף שטען כי מצד אחד יש צורך ללמד מחומר חיי ולא מחומר המרוחק מהמציאות התכוון שלא נלמד קריאה עד גיל מאוחר. תקנו אותי אם אני טועה אבל הוא בהחלט דגל בקריאה. לא בקריאת ספרי לימוד מלאכותיים אבל כן בקריאת ספרים שמצד אחד הם ספרים חיים. זאת אומרת ספרים שנכתבו על ידי אנשים שבקיאים במציאות אותה הם מתארים ומצד שני מספרים שמתאימים לשלב ההתפתחותי של הילד. דוגמאת גידול החיטה היא דוגמא יפה לחומר לימוד חי. אבל וולדרוף בוודאי יראה גם בחלק מהספרים וסירטי הוידאו שנעשו על הנושא חומר חי.

 

[Ella Bella]

הגנים האנתרופוסופיים

ממה שאני שומעת, יש כל מיני. יש הרבה גנים שקוראים לעצמם "ברוח האנתרופוסופיה" ולא מחמירים עם הכללים הנוקשים של החינוך המקורי (אין צעצועים, אסור לבוא בבגדים מודפסים, מקושקשים או בהירים מאוד וכו). נדמה לי מהמתואר בהודעה שכזה הוא הגן ההוא, פועלים בדמיון לעקרונות אבל לא בצורה המחמירה ביותר שמאוד קשוחה ולא מובנת בעיני.

 

[Ella Bella]

ולרוצים לדעת עוד../images/Emo132.gif

מצרפת גם את זה

 

[עדו בן צבי]

צרפתי לקישורים.

 

[אמא של רום]

בתור מי שמקימים כעת גן כזה

מאיפה לקחת את כל האיסורים הנ"ל? באים איך שבא להם. יש יופי של צעצועים לגן, ולמרות שהללו עשויים רובם מעץ, לי בבית עם כל הפלסטיק אין כזה עושר....

 

[עדו בן צבי1]

ברוכה הבאה ובהצלחה עם הגן../images/Emo140.gif

אני שמח לשמוע שהגן עשיר. תוכלי באמת להסביר לי מה היתרון של צעצועי עץ בגן ואם יש יתרון, למה יש לך צעצועי פלסטיק בבית? אגב, מיד אקרא את ההודעה השניה שלך, אני מקווה שמוסבר שם מה יש בגן אנטרופוסופי ומה הגן מקדם. קצת מוזר לי לקרוא בהודעה שפתחה את השירשור שגן אנטרופוסופי מוגדר כגן שאסור בו ...ואסור בו ובאופן בלתי מוסבר אין שם אלימות בכלל. הייתי רוצה לקרוא עוד על השיטה ולא על איסורים. אגב, מה דעתך על הקישורית: קטלוג צעצועים אנטרופוסופי?

 

[אמא של רום]

מאחר ואני לא אנתרופוסופית

אני סבורה שאני לא האדם הנכון לתת את ההסברים הללו. עד כמה שידיעתי מגעת זה ממש לא משטר ולא בנוי על איסורים. יותר בנוי על מה כן. הריהוט בגן יהיה על פי ההגדרה האנתרופוסופית. מגנים כאילו שראיתי הריהוט הוא מעץ מלא. בית הבובות מושלם מעץ מלא (ומקסים), בחצר לעומת זאת בארגז החול יש סירי מטבח מסננות ממתכת וכו'. בגן יש כסאות שולחנות, וכו'. עושים עבודות בחימר, מציירים גוזרים קוראים סיפורים וכו'. הצעצועים שם יותר גולמיים - כלומר ניתן לשנות את יעודם ע"י דימיון. בבית יש לי דברים מפלסטיק כי זה זול וזמין. ואני מודעת לחסרון שכשאתה קונה צעצוע מפלסטיק, מוגמר אין הרבה מקום לדמיון. הבובה מאופרת ומצויירת בצורה מסויימת. אם זה זכר או נקבה, גיל עיסוק וכדומה. למשל הילד שלי מכור לפליימוביל. המלכה היא מלכה ולא יכולה להפוך פתאום להיות שף מטבח. היא גם לא תיקח את השואב אבק ותנקה....תפקידים מוגדרים וזה חוסם בכל זאת משהו. לגו כללי אולי יותר מתאים לגישה האנתרופוסופית למרות שהוא מפלסטיק כי אפשר לבנות בו הכל.... לעץ יש מרקם עשיר וראשוני ומרגישים בו את העובדה שנעשתה. כמו כן כל דבר הוא ייחודי ולא מתועש. זה גם חומר נעים למגע רך יחסית וללא פינות חדות, וצבעיו נעימים לעין. כשנכנסים לגן כזה יש הרגשה מאד נעימה. זה לא צבעוני בלי פלקטים עם המון הסיסמאות על הקירות אלא יותר ביתי וחמים, כמו שהיית רוצה שהסלון שלך יראה. אני הרגשתי שם מיד בבית ובנוח. והייתי רוצה שבני ישחק בדיוק באווירה כזו. בגן הנוכחי שלו אני מרגישה עמוס מידי. והכל מסודר במליון מדפים גדושים, ויש הרגשה לא אישית.... כמו מין ספריה ענקית שלא שייכת לאף אחד, אתה לא מרגיש בנוח וחייבים להתנהג.... ולא נכון שאין אלימות. איפה שיש ילדים תמיד יש אלימות. אבל, יש שם מעט ילדים (עד 25), והרבה צוות, והגן זורם בחופשיות וללא משטר אז יש פחות חיכוכים, ויותר אנשים שיטפלו בהם. הם מתייחסים ברצינות לעניין החברתי בגיל הזה ורואים כל סכסוך וכל אינטראקציה כהזדמנות ללמוד: אמפטיה, ביטוי רגשי, גישור וכו'. כך בכל סוגיה כזו מתערבות הגננות ולא ע"י הרצאה אלא ע"י השתתפות במשחק, או ע"י כוון ההתנהגות ודוגמה אישית. חלק מהעובדה שיש צוות גדול על מעט ילדים ושסדר היום די חופשי והמעברים רכים מאפשר תשומת לב אישית כזו שפשוט אין לה לא זמן ולא מקום בגנים רגילים. מעבר לכך, מאחר והדגש הוא על זה הגננות עוברות הכשרה מיוחדת בתחום ורואות בכך את שליחותן בעוד גננות רגילות רואות את שליחותן בשבירת רוחו החופשית של הילד והתאמתו למסגרת. לכן למרות שיש אלימות היא מהווה כר לחינוך, בדיוק כפי שאתה היית עושה בבית בסלון כשהיית רואה את הבן שלך רב עם החבר שהזמין אליו. ונדמה לי שבכניסה לפורום יש קישור לאנתרופוסופיה.

 

[עדו בן צבי1]

תודה. יש בחומר שנלווה קישורים

לאנטרופוסופיה. הנקודה היא שהשיחה החופשית משכנעת יותר.

 

[אפרתש]

איסורים?. ולגבי "אין אלימות"

איזה איסורים בדיוק מוזכרים בהודעה שלי? לפעמים נדמה לי שאתה ואני מדברים בשתי שפות שונות. "באופן בלתי מוסבר אין אלימות". אז הנה אסביר לך - הגישה בגן היא שאין "ילד קשה". יש "ילד שקשה לו". כבר כשהילד מגיע לגן הגננת רואה שהיום הוא עצוב/עייף/מתוסכל על משהו. היא לא מחכה שהוא יתחיל להרביץ לילדים אחרים כדי לפרוק את העצבים שלו, אלא מציעה לו איזו פעילות (למשל - לשבת איתה ולחתוך פירות לארוחת הבוקר). אם איזה ילד מתחיל להתפרע (למשל - זורק צעצועים), לא צועקים עליו ובטח שלא מושיבים בפינה. מבינים שאם הוא מתנהג ככה זה כי משהו מציק לו, ולכן מציעים איזו פעילות חלופית. יש בגן "מכות". כנראה "בנים זה בנים", והם בהחלט רבים לפעמים. אבל יש הבדל בין מכות של משחק ("ספיידרמן נגד סופרמן" או "חיילים" אלה משחקים שראיתי את ילדי הגן משחקים בהם השנה) לבין מה שאני קוראת אלימות (ילד חזק מתנכל לחלשים, ילד עצבני מפריע לילדים שמשחקים, וכ"ו).

 

[עדו בן צבי]

הכוונה היא לחפצים שאסור שיהיו בגן.

יכול להיות שיש סיבה טובה לא ללבוש חולצות מודפסות ולא לשחק בצעצועים מפלסטיק. אשמח להבין אותה. אני מבין שיש פחד (מוצדק) מהגבלת הדמיון על ידי צעצועים עם פרטים רבים מדי אבל האם זה הסבר ממצא?

 

[אפרתש]

מה אסור שיהיה בגן -

קודם כל, כמו שאמרתי - אנחנו "ברוח האנתרופוסופיה", ויש גנים קיצוניים מאיתנו. אצלנו, למשל, אין שום הנחיות או בקשות לגבי איזה חולצות הילדים לובשים. ככה שהם לובשים גם חולצות מודפסות עם גיבורים מהטלויזיה וכ"ו, ואף אחד לא מעיר על זה כלום. אני לא יודעת לגבי גנים אחרים בנושא הזה. לחלוטין אין צעצועים מפלסטיק, וזאת גם משום שהחומר (עץ, בד, מתכת, אמטרובלים, צדפים, ...) נעים יותר ומגוון יותר. אם תנשוך כמה צעצועי עץ שונים, תרגיש שהמרקם שונה ביניהם. כל צעצועי הפלסטיק "מרגישים" אותו דבר, גווני הצבעים זהים, וכ"ו. גם מה שאמרת לגבי הפרטים נכון מאד. אצלנו לבובות, למשל, יש מעט מאד תווים. בקושי יש פה ועיניים. וזאת כדי שהילד יוכל "להלביש" על הבובה מהדמיון שלו. לפי מה שאני רואה - הילדים מאד נהנים מהבובות האלה. לא פחות מאשר מבובות "בראטז" עתירות הפרטים.

 

[אפרתש]

אנחנו מסוכסכים?!

לא ידעתי. וגם לא זכור לי שהשתלחתי בחינוך החלופי בכלל. כנראה עצם זה שצידדתי לגבי נושא אחד (בית ספר דמוקרטי) בבת פלוגתא שלך "חימם" אותך. נראה לי שאתה נכנס מהר מדי למגננה ונדמה לך שתוקפים אותך. ואגב - וולדורף לא היה איש. את חינוך וולדורף הגה אדם בשם שטיינר. והוא לא היה נגד קריאה. הוא היה נגד דחיפת לימוד הקריאה אצת ילדים בגיל גן. אם כבר מזיכירם ספרים - הם גם מעודדים סיפור סיפורים בעל פה ולא תוך כדי ישיבה עם הילד מול ספר עם תמונות.

 

[עדו בן צבי]

אני שמח שיישרנו את ההדורין במסר.

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

איפה הגן המופלא הזה? - נשמע מפתה

 

[עדו בן צבי1]

אנטרופוסופיה וצרכים מיוחדים.

הודעה מעניינת מפורום אחר. PDD= ליקויי תקשורת / שייכות לספקטרום האוטיסטי.

 

[עדו בן צבי1]

מהן נקודות הדמיון בין ABA לאנטרופ'?

מהן נקודות הדמיון בין ABA לאנטרופוסופיה? בתור הורה שנותן DIR, הABA תמיד הצטיירה מרחוק כמו שיטה שממש לא מעמידה את התלמיד במרכז אלא מנסה ללמד אותו את אורח החיים הבריא תוך רכישת הרגלים ולא תוך השלמת חסכים. למי שלא מכיר את הABA ואת האנטרופוסופיה מקרוב, זה נראה מאוד לא מתאים כי לכאורה האנטרופוסופיה שמה את הפרט במרכז. אגב, אם עוסקים בחינוך בשיטה לא דומה לשיטה הממלכתית, DIR משתלב מצויין עם זרם הUNSCOOLING של החינוך הביתי. שתי השיטות האלה 'מתעלקות' על הסקרנות הטיבעית של התלמיד.

 

[עדו בן צבי]

קשור ולכן מוקפץ