ליטל יקרה! ../images/Emo24.gif
כל כך מוכר ולא חביב המחשבות שלפני... והתחושה של אין מנוס חייבים לעבור את זה ההכרח... המילכוד הזה. מוכרים כולם עברתי זאת המון פעמים וכפי שכתבו לך כל שלב מקדם אותך לסיום השלב הזה בחים שלך, אבל לא לעצור כדי לחכות אלא למצוא מה אפשר לעשות מכל מה שעושה טוב כדי בכל זאת למצוא רגעי נחת אפילו באמצע האיכס... לי היו כל מיני רעיונות כמו לשבת בתוך הערסל בגינה ולהסתכל על תנועת ענפי העצים שמעלי ולהקשיב לציוץ הציפורים
להקשיב למוסיקה בסגנון שמרגיע אותי
.. לשוחח עם אנשים אהובים ורגישים (את האחרים להעביר לזמנים טובים יותר או "להעביר" אותם בכלל
) סרטים בכבלים או כל דבר אחר שאפשר לבהות בו - לי יש שמונה תחנות סרטים.. חיוני מאד לימי הכימו
. ספרים שקשה להניח אותם מהיד, גם יכולים לעזור כשאפשר להתרכז
. והאינטרנט או סתם מחשב ... לפעמים הייתי יושבת שעות ומשחקת סוליטר או רמי עם עצמי זה מעביר את הזמן "ומטמטם" את החושים מה שעוזר מאד לעבור את הימים האלה ולהרגיש אותם הכי פחות שאפשר. יש לי חברות שיודעות לישון ואז הן ישנות שעות על גבי שעות אחרי הכימו הלואי ואת בינהן . כי מכל העיצות אולי השינה הוא הפתרון הכי טוב. הילדה שלי תמיד אומרת... אמא אם את עצובה ולא טוב לך קחי חתול, "לי" זה תמיד עוזר
בסיכום שיעבור הכי קל שאפשר הרי לא בכל פעם זה אותו הדבר, לכן אולי הפעם זה יהיה "קל" במיוחד חיבוק גדול ממני ספרי מה עובר עליך אפשר גם את החלקים הפחות נחמדים אנחנו כבר לא נבהלים כל כך מהר את יודעת... שבעת קרבות...באהבה אספמיה
