אני אוהבת אותה

[למוניה]

אני אוהבת אותה

אולי זו לא חוכמה, את חמותי אני רואה פעמיים בשנה (כל פעם חודש שלם שאנחנו מתארחים אצלה-ביוון) אני בטוחה שהן יכולות להיות מרגיזות לפעמים, אבל לדעתי הגישה היא שחשובה, לא להלחם, לא להיות קטנוניות, מה זה משנה אם טושים או לורדים?... הן גידלו לנו את הבעלים שלנו, ואנחנו אוהבות את הבעלים שלנו לא יותר מאשר הן אוהבות אותם, בנות אל תשכחו זאת-לא מעט בזכותן הגבר של חיינו הוא בעצם מי שהוא. כשנישאתי אמרתי לה מליון פעם תודה על זה שהיא גידלה אותו להיות כזה...והיום כאמא לילד אני עוד יותר מבינה את האהבה העצומה והדאגה של אמא שרוצה את הכי טוב לילד שלה. כשהילד עוזב את הבית או נישא זה כמו שחותכים לך את חבל הטבור בפעם השניה וזה קשה לשחרר(לפי דעתי, הילד שלי עדיין בן-3)תהיו חכמות ותעזרו להן, על ידי אהבה, צחוק וקבלה ללא ביקורת מתמדת והרגשה שהיא לא אוהבת אתכן...וזה יחזור אליכן כמו בומרנג. זהו בינתיים

 

[shelycat]

אבל היא לא אוהבת אותי ולא זאת הבעיה

אני לא מחפשת אהבה יש לי מספיק מבעלי ומאמא שלי, אני מחפשת כבוד בסיסי כלפי וכלפי הבן שלה כבני אדם בדיוק כמו שאני נותנת לה או לכל אדם אחר. הבעיה שיש לרובנו בעיניני חמות הוא חוסר היכולת שלהן לקבל את העובדה שהילד גדל, יש לו חיים, צריך לכבד אותו ואת ההחלטות שלו ולא להתייחס אליו כמו אל ילד בן שלוש שלא מבין מהחיים שלו, ובעיקר הבעיה של רוב החמות הוא חוסר היכולת והרצון להתמודד עם העובדה שהן לא מרכז היקום ושלא הכל סובב סביבן.