אני אוהבת את עצמי

[שירה כמים 1959]

אני אוהבת את עצמי,
שאפתי ונשפתי
וביער השחור
על העץ הכי גבוה
תליתי את עצמי

 

[שירה כמים 1959]

כי האישה היא לא רק ל'
האישה היא מעדנים
וגם אם ביער הלח שלה
רגעים לפני הגשם הגדול
הלכתי פעם לאיבוד
עכשיו, לעת הזדקנותי,
אני שואפת קודם כול אל
ליטוף של העיניים ואל
מילים - הרבה הרבה הרבה מילים

 

[שירה כמים 1959]

הכי בטוח בבית
כאן אפאחד לא יגזור עלי גזר דין מוות
מלבד ראשי

 

[שירה כמים 1959]

איפה שיש אור יש שחור
איפה שיש שחור יש אור
אימא שלי טסה לאחור

אני מכינה מרק אפונה
מחפשת את היש

 

[שירה כמים 1959]

הבדידות הכי גדולה עוטפת אותי.

 

[שירה כמים 1959]

הענפים העלים התנועה העדינה
במשב הרוח העדין הקל
ולהיות תינוקת על חזה האב המגונן

 

[שירה כמים 1959]

נכנסת הביתה - היה לי נעים הערב -
נכנסת הביתה ומייד מתנגן המזמור הישן
שאשכב איתה כמו תינוק גוסס, היא עדיין רוצה
שאשכב איתה כשולטת עולמות, היא עדיין רוצה
ואני לא רוצה להמשיך להיות תינוק גוסס
לא רוצה את הצ' שלה ולא רוצה את הכ' שלה
לא רוצה את השקט שלה ולא רוצה את הרעש שלה
שהיא עושה לי עד עכשיו בתוכי
ועברו כבר שלושים שנה
לפחות

 

[שירה כמים 1959]

איך להעיף את הילדה הקטנה
איך להיות אשה

 

[שירה כמים 1959]

ריקה מאמונה
ריקה מתקווה
כי הזקנה אמרה
אני אחזיק בשבילך את דגל האמונה -

איפה היד שלך שמחזיקה, זקנה שקרנית?!!
זאת היד שלך שמכאיבה, זקנה שקרנית!!!
עוד תחליף אמא עלוב, מרמה, זוחל אל תוך הנפש
ומשתלט. נפש, נפש, נפש שלי,
איפה את מתחת לכיבוש של הזקנה?
בואי, קומי, שובי אלי, התנערי, נערי, אמרי
"א~נ~י", אמרי אמרי -
"א~נ~י", אמרי, קומי, אורי,
עורי, עורי, אמת דברי, אמרי -
"א~נ~י~מ~א~מ~י~נ~ ה"

 

[שירה כמים 1959]

זקנה,
לא לדבר עלי מאחוריי הגב
לא רעות ולא טובות
לא באש ולא סתמיות
לא לדבר מאחורי הגב, תחליף אימא עלוב

 

[שירה כמים 1959]

הזקנה אמרה
אני אוהבת
והאישה השחירה מהשריפה
והתקלפה

 

[שירה כמים 1959]

עכשיו
היד האוחזת בדגל שלי
היא ידי
קמוטה רפויה חלשה
אוזרת עוז

 

[שירה כמים 1959]

אני קרובה אל החוף
ממנו לא שבים
וכמו לפני שנים
אני נסחפת אל החוף
ממנו לא שבים

 

[שירה כמים 1959]

ושבה

 

[שירה כמים 1959]

בחלומי
עמדתי מל אחותי הגדולה
והעזתי להגיד לה
והעזתי להגיד לה
והעזתי להגיד לה
והיא הייתה כולה נוטפת אהבה
והיא הייתה כולה נוטפת אהבה
באופו מבהיל
אבל לשירותים אחריי היא נכנסה
והרי אני סגרתי את הדלת
והרי אני כבר אמרתי לה, לא פעם,
לא לבוא אחריי לשירותים
עליזה ונוטפת אהבה הייתה אחותי הגדולה
בבואה אלי, בדברה אלי - הלילה בחלומי,
וכל המילים שאמרתי לה לא שינו לה
וכל הזמן הייתה האימה שתפוצץ אותי במכות
ושוב תחבוט את ראשי לקיר
ושוב תפיל אותי
ותחבוט את ראשי לרצפה

כי המוח שלי עדין וזקן
כי המוח שלי לא יוכל לעמוד בעוד מכה

ונוטפת אהבה ועליזה הייתה אחותי הגדולה
בבואה לא לחבוט בי היום
בבואה רק לומר מלות אהבה שקריות
ולהזדחל אחריי לשירותים
ולשלול את זכויותיי עלי הארץ הזאת
גבוהה חזקה ומפחידה וכל כך עליזה
הייתה אחותי בפורצה אלי לחדר השירותים
בפורצה אלי לחלום
הלילה
ובכל לילה
דבר לא השתנה הלילה הזה