אני אוהבת לכתוב - איש המסתורין

אני אוהבת לכתוב - איש המסתורין

פרסמתי זאת בקומונה נוספת אבל בא לי להכניס את זה כאן בבקשה תגובות תודה סחלב איש המסתורין צלצול בדלת הקפיץ אותי מהספה בסלון, אני פותחת את הדלת ואני רואה זר ענק של שושן צחור מדהים ביופיו, אני נרגשת כולי וכמעט שוכחת לתת טיפ לשליח , עם חיוך מבויש אני לוקחת את הפרחים אל השולחן מכניסה מיד לאגרטל ומחפשת את הפתק ..מעניין ממי זה , אני פותחת את הפתק וכתוב "מקווה שאהבת "שלוש נקודות "בעוד שעה ההמשך" , יווווו מי זה יכול להיות, אני סקרנית בטרוף , אני הולכת בבית כמו אריה בכלוב, שמה לי מוסיקה נעימה כדי להירגע, מדליקה קטורת, נרות, יוצרת לי אווירה של רוגע... מנסה לא להתרגש והנה השעה ארבע מגיעה הצלצול לא מאחר לבוא, אני פותחת ואני רואה זר ענק של ורדים ורודים השליח מחייך אני שואלת "יש עוד ???????". והוא בחיוך אומר "את זה כבר תגלי בהמשך"... משום מה ידעתי שהפתק יהיה זהה לקודם ואכן כך ,"מקווה שאהבת" שלוש נקודות " בעוד שעה ההמשך" דיייי, אני נמסה ,התרגשות נעימה שמציפה את כולי , אני מחליטה לשלוח את הילדים לאימא שלי ,פשוט מזמינה להם מונית ושולחת אותם אליה, אימא שלי ממש מתחשבת במיוחד לאחר הגירושים הכואבים שעברתי לא מיזמן, היא מאוד משתדלת לעזור לי , טוב אז הילדים במונית בדרך אליה ואני מנסה להירגע , ממלאה לי אמבטיית קצף ,אבל אין לי זמן להיכנס כמעט 5 , והצלצול בדלת לא מאחר להגיע , השליח כולו חיוכים אומר לי "מספיק עם הטיפים זה יהיה עוד ארוך", וזר של שושנים אדומות מתקבל עם הפתק הזהה ... די ,אני לא מסוגלת יותר, אני נכנסת לאמבטיה מנסה לנקות את הראש, מי זה יכול להיות ... אני מציצה בשעון חמישה לשש, אני לובשת את חלוק המגבת ויוצאת לכיוון הדלת הפעם השליח עם סלסלה ענקית של מלחי אמבטיה, סבונים וקרמים הוא מחייך ואומר" מתאים בדיוק לא?" מסתובב והולך... אני מחפשת את הפתק ובפתק כתוב "אל תשאירי את זה לנוי ,תשתמשי..."אני מורחת ברכות את גופי בקרם גוף נעים ,מתבשמת, מסדרת את תלתליי, מתאפרת קלות ומתחילה ליהנות מהקטע המסתורי הזה , והשעה שבע מגיעה והשליח, כןןןןן השליח מגיע עם קופסה ענקית עם סרט אדום ,הוא מחייך ואומר" תיהני הערב וחג אהבה שמח..." ידעתי שזה המשלוח האחרון, אני פותחת ושמלת ערב שחורה עם כתפיות דקות מונחת לה שם ברכות בקופסה , אנחה יוצאת מפי... זה יותר מידי בשביל שיהיה אמיתי... אני לובשת אותה והיא מונחת עלי בדיוק כפי שאני אוהבת, איך הוא ידע את המידה הרי אני לא בדיוק דוגמנית חחחח והוא ידע... בפתק היה כתוב "לבשי את השמלה בלי כלום מתחת,ובדיוק בשמונה תרדי למטה תחכה לך מכונית". הפרפרים מציפים אותי, אני רועדת , כמעט שמונה, אני מוכנה זוכרת לכבות את הנרות מבט אחרון במראה לפני שאני יוצאת מחייכת חיוך לעצמי ,מרוצה ממה שאני רואה, מזמן לא חשתי כך ויוצאת אל הרחוב השקט, מכונית שחורה עם חלונות כהים חונה מעבר לכביש, אני חוצה, פותחת את הדלת וווו... "אימאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא קומי אני מת מרעב, אני כבר לא יכול לחכות לנס קפה שלי, אימא קומי" לאאאאאאאאאא ,לא רוצה לפתוח את העיניים, לא עוד לא ,עוד שניונת ,"רגע חמודי" אני מנסה להרגיע את הבן שלי שקופץ על המיטה ומטלטל את כולי בצעקות" אימא קומי כבר" , לא ממי ,חסרה לי רק עוד דקה, אני מנסה לסגור את עיני להתאמץ אולי זה יחזור אך החלום נמוג ...אוףףףף חייבים לקום, שמה עלי ברישול חלוק וקמה להכין ארוחת בוקר לילד שלי , צלצול בדלת ,אני רצה פותחת ורואה פרחים ,הלב שלי מחסיר פעימה ,אולי בכל זאת לא הכל היה חלום והשליח אומר לי "השכנה בקומה לא בבית אפשר להשאיר את הפרחים אצלך? ""כמובן" אני משיבה עם מבט של אכזבה...והצעקה של הבן שלי לא מאחרת לבוא "אימא נוווווווווו אני מת מרעב" ...
 

© RoNa

New member
אוי דיי

ביעסת אותי
 
למעלה