אני אוטוטו מבריא, אני רק קצת חולה
כבר כמה ימים שאני חולה, (כמה? שלושה) בטח שמתן לב לנוכחות מוגברת בפורום. דיברתי לא מזמן עם האחרת וצחקנו שעוד לא נולדה המחלה שתגרום לי לא לאכול, לא לעשן ו...לא לגלוש בפורומים. לדעתי אני מכור. אבל HELL כל עוד זה לא פוגע במשפחה (רגע, אושר, מה נמאס לך? כבר לצאת מהאמבטיה? אתה רק ארבע שעות שם....., המים התקררו לך? אני מרתיח). אז לעשן הפסקתי לפני שנה וחצי עכשיו אני רק אוכל וגולש. רציתי לספר לכם קצת על הבוסית החביבה שלי, שיינה (אמא של) אשר מאפשרת לי להישאר בבית ולטפל בעצמי, גם נורא חשוב לה שאבריא, הנה שיחה מהיום הראשון: ----------------------------------------------------- "מה שלומך חמוד?, מיילס התקשר להגיד לי שאתה חולה" "כן, (בקול ענות חלושה) אני רועד בכל הגוף, יש לי חום וכנראה גם...." "אני מקווה שאתה לא מתכוון לבוא לעבודה" "לא, אני אשאר בבית אם זה בסדר" "בטח בסדר, מה תבוא להדביק אותי?" ------------------------------------------ אחרי שעה היא התקשרה שוב בכדי לשאול איפה הטפסים של הבלה בלה בנוגע לבלה בלה. עניתי. "ותגיד, יש לך כדורים"? "כן, אני לוקח אספירין" "ומה עם משהו לגרון, כדורים למציצה" "לא אין לי" "לי יש, אבל אני לא יכולה להביא לך, אני לא רוצה להידבק, אולי אני אבוא, אזרוק אותם עלייך וארוץ"? "לא זה בסדר, מיילס יבוא כבר ויזרוק עלי אנציקלופדיה או עוגן או משהו כזה, הסירי דאגה מליבך" ------------------ בלילה מצבי החמיר, הגרון התנפח לי, הצוואר כאב לי, רעדתי והיה לי קר ברגליים למרות כל זוגות הגרביים (50) שהיו לי על הרגליים, הפה היה יבש וכל בליעה כאבה לי. אנחנו (לינה משפחתית משותפת) כולנו במיטה אחת וקצת דאגתי שאושר יחלה גם, אבל הנה האינסטיקטים שלו, הוא עשה סיבוב שם את הראש בלמטה של המיטה ואת רגלייו על הכרית....ואני נרגעתי קצת, לקראת השעה חמש בבוקר הרגשתי הנה, אני נרדם. לפתע הרים אושר את רגלו והנחית את הבוהן שלו בבעיטה אדירה ישר לתוך העין שלי !!!!! נאנח והסתובב. ראו זה פלא, למשך שעתיים לא כאב לי יותר כלום חוץ מהעין. אחרי שעתיים חזרו לי כל הכאבים בנוסף לעין. ------------------------- שיחה מאתמול עם שיינה "אויש אתה נשמע יותר גרוע" "לא, האמת היא שאני יותר טוב אבל הגרון משום מה יותר כואב בגלל זה אני נשמע ככה" "טוב, אני חושבת שאתה צריך ללכת לישון שינה עמוקה ומרגיעה" "רעיון טוב, לילה טוב" "לילה טוב" לקחתי את הטלפון איתי למיטה והלכתי לישון. אחרי 25 דק', הטלפון מתחיל לצלצל אני מתעורר,מסתכל על הצג ורואה שזו שיינה, אמרתי לעצמי "טוב, אני לא אענה, תוך ששה צילצולים השיחה מועברת לתא הקולי ואני אחזור לישון, היא תבין שאני ישן" (ככה, את כל זה אמרתי לעצמי, ותראו איך אני זוכר מילה במילה) אבל השיחה נותקה אחרי ששה צילצולים ומיד חייגה שוב, אמרתי לעצמי "זה בטח חשוב" ועניתי: "הלו" "היי, רק רציתי לוודא שאתה שותה הרבה מים" "כן, אני שותה הרבה" "ולמה אתה לא ישן"????
כבר כמה ימים שאני חולה, (כמה? שלושה) בטח שמתן לב לנוכחות מוגברת בפורום. דיברתי לא מזמן עם האחרת וצחקנו שעוד לא נולדה המחלה שתגרום לי לא לאכול, לא לעשן ו...לא לגלוש בפורומים. לדעתי אני מכור. אבל HELL כל עוד זה לא פוגע במשפחה (רגע, אושר, מה נמאס לך? כבר לצאת מהאמבטיה? אתה רק ארבע שעות שם....., המים התקררו לך? אני מרתיח). אז לעשן הפסקתי לפני שנה וחצי עכשיו אני רק אוכל וגולש. רציתי לספר לכם קצת על הבוסית החביבה שלי, שיינה (אמא של) אשר מאפשרת לי להישאר בבית ולטפל בעצמי, גם נורא חשוב לה שאבריא, הנה שיחה מהיום הראשון: ----------------------------------------------------- "מה שלומך חמוד?, מיילס התקשר להגיד לי שאתה חולה" "כן, (בקול ענות חלושה) אני רועד בכל הגוף, יש לי חום וכנראה גם...." "אני מקווה שאתה לא מתכוון לבוא לעבודה" "לא, אני אשאר בבית אם זה בסדר" "בטח בסדר, מה תבוא להדביק אותי?" ------------------------------------------ אחרי שעה היא התקשרה שוב בכדי לשאול איפה הטפסים של הבלה בלה בנוגע לבלה בלה. עניתי. "ותגיד, יש לך כדורים"? "כן, אני לוקח אספירין" "ומה עם משהו לגרון, כדורים למציצה" "לא אין לי" "לי יש, אבל אני לא יכולה להביא לך, אני לא רוצה להידבק, אולי אני אבוא, אזרוק אותם עלייך וארוץ"? "לא זה בסדר, מיילס יבוא כבר ויזרוק עלי אנציקלופדיה או עוגן או משהו כזה, הסירי דאגה מליבך" ------------------ בלילה מצבי החמיר, הגרון התנפח לי, הצוואר כאב לי, רעדתי והיה לי קר ברגליים למרות כל זוגות הגרביים (50) שהיו לי על הרגליים, הפה היה יבש וכל בליעה כאבה לי. אנחנו (לינה משפחתית משותפת) כולנו במיטה אחת וקצת דאגתי שאושר יחלה גם, אבל הנה האינסטיקטים שלו, הוא עשה סיבוב שם את הראש בלמטה של המיטה ואת רגלייו על הכרית....ואני נרגעתי קצת, לקראת השעה חמש בבוקר הרגשתי הנה, אני נרדם. לפתע הרים אושר את רגלו והנחית את הבוהן שלו בבעיטה אדירה ישר לתוך העין שלי !!!!! נאנח והסתובב. ראו זה פלא, למשך שעתיים לא כאב לי יותר כלום חוץ מהעין. אחרי שעתיים חזרו לי כל הכאבים בנוסף לעין. ------------------------- שיחה מאתמול עם שיינה "אויש אתה נשמע יותר גרוע" "לא, האמת היא שאני יותר טוב אבל הגרון משום מה יותר כואב בגלל זה אני נשמע ככה" "טוב, אני חושבת שאתה צריך ללכת לישון שינה עמוקה ומרגיעה" "רעיון טוב, לילה טוב" "לילה טוב" לקחתי את הטלפון איתי למיטה והלכתי לישון. אחרי 25 דק', הטלפון מתחיל לצלצל אני מתעורר,מסתכל על הצג ורואה שזו שיינה, אמרתי לעצמי "טוב, אני לא אענה, תוך ששה צילצולים השיחה מועברת לתא הקולי ואני אחזור לישון, היא תבין שאני ישן" (ככה, את כל זה אמרתי לעצמי, ותראו איך אני זוכר מילה במילה) אבל השיחה נותקה אחרי ששה צילצולים ומיד חייגה שוב, אמרתי לעצמי "זה בטח חשוב" ועניתי: "הלו" "היי, רק רציתי לוודא שאתה שותה הרבה מים" "כן, אני שותה הרבה" "ולמה אתה לא ישן"????
